המחלבות הגדולות מגישות לנו חלב בעל אחוזי שומן מבוקרים ומירקם נוזלי אחיד וחלק. אך האם זהו מצבו הטבעי של החלב שהגיעו מעטיני הפרה או העז? וודאי שלא.
אחוזי השומן בחלב הבקר משתנים בהתאם לעונות השנה והם עומדים על כ-4%, כאשר בקיץ החלב שמן מעט יותר מאשר בחורף. בשונה מהחלב שאנו מקבלים במרכולים, בחלקו העליון של מיכל חלב טבעי ומלא נמצאת שיכבה של שמנת שנוצרת מהשומן שצף על פני הנוזל.
אנחנו מקבלים את החלב המטופל, ההומגני ומופחת השומן והתרגלנו לחשוב כי התהליכים שהוא עובר כדי לאפשר את האחידות הזו הינם לטובתנו: מוצר מבוקר, רזה יותר ובוודאי גם בריא יותר, האומנם?
חומרי המזון שנוצרים בטבע עשירים מאוד כיוון שבתהליך ההזנה והעיכול מתפרקים ונהרסים חלק מהרכיבים החיוניים. כך החלב הטבעי עשיר מאוד בחלבונים אשר חלקם נהרסים ומתפרקים ולא נספגים במלואם. חלב שעבר תהליך הימגון (הומוגני) מתעכל ונספג במלואו, כך מגיעים למערכת הדם שלנו חלבונים קטנים ולא מפורקים וכדוריות שומן קטנות שלא היו אמורים לעבור את דפנות מערכת העיכול.
מעבר לכך, בתהליך ההימגון מתפרק האנזים : קסנטין אוקסידז ליחידות קטנות יותר. אנזים "מוקטן" זה שלא היה אמור לעבור מן המעי לזרם הדם – פוגע בדפנות כלי הדם ובכך מאפשר לכדוריות שומן וכולסטרול להתיישב על הדפנות וליצור פלאק שחוסם את כלי הדם.
פגיעה מתמשכת זו גורמת להפרעות בזרימת הדם, לעליית לחץ הדם ולתחלואה שבמהלך השנים עלולה להביא אף למוות.
מתצפיות שנעשו נמצא כי ילדים שצרכו חלב מלא, שמרו על משקל גוף נמוך יותר ביחס לילדים שצרכו חלב דל שומן שעבר תהליך הימגון - זאת כנראה בשל איכותם השונה של הרכיבים אותם סופג הגוף מכל אחד מסוגי חלב אלה.