כשאנו מחליטים להתחיל דיאטה, להיכנס למסגרת, חדורי מוטיבציה ובטחון, אנו במעין "ירח דבש" של ירידה במשקל. בשלב מסוים, אם התמדנו כמובן, אנו תקועים תקופה לא מבוטלת באותו המשקל.
בשלב זה עולות בקלות המחשבות של :"הדיאטה כבר לא עובדת", "אפשר לוותר היום על המפגש, גם ככה לא ירדתי", "עוד פרוסת עוגה לא תעשה לי כלום גם ככה אני לא יורד/ת במשקל". בנקודה זו, אנו נוטים להישבר ולפרוש מהדיאטה. פרישה זו היא ממקום של חולשה ולא ממקום של הצלחה וכוחות מחודשים. כשאנו עוזבים
דיאטה מתוך מקום של חולשה, סופנו לעלות הכל בחזרה, עד הפעם הבאה...
מה היא העצירה הזאת במשקל??
לכל אחד מאיתנו משקל מסוים המתאים לו, משקל זה נקרא נקודת ה-set point שלנו.
בשלב מסוים לאחר ירידת מה במשקל, חלה תופעה פיסיולוגית בה הגוף, החש שעליו להסתפק בכמות פחותה של "דלק" (מזון), נוקט פעולה "הישרדותית" של שמירת משקל ה-set point ע"י האטת קצב המטבוליזם (חילוף החומרים של הגוף) או במילים אחרות הופך להיות איטי יותר כדי לשמור על המאגרים הקיימים.
עצירת משקל וכוח הרצון
שלב העצירה במשקל מלווה בדרך כלל באכזבה ובירידה חדה במוטיבציה. מה גם, שהוא מגיע לאחר תקופה לא קצרה בה שמרנו היטב על התזונה, ביצענו פעילות גופנית ובכל מקרה התחיל כבר להימאס. זה השלב בו אנו מתחילים לוותר לעצמינו ובמרבית הפעמים נוטשים את המסגרת בה אנו נמצאים ועולים חזרה במשקל.
אז מה עושים??
ירידה במשקל היא יציאה למסע ארוך. אם לא נחשוב במובנים של דיאטות, ספירת קלוריות, תפריטים, ולהיות "טובים" או "רעים", פרוסת עוגה או חטיף שוקולד בתקופת משבר לא יגרמו לנו "להתחזר" על מספר חבילות שוקולד או על עוגה שלמה..ויותר.
תקופה של חודש בה אנו תקועים במשקל היא קצרה כשאנו מדברים על שינוי של דרך החיים לתמיד.
אם לא נהנה מהתהליך של ירידה במשקל ורכישת עקרונות חדשים, סופנו יהיה תמיד בדיאטות יו-יו – תקופה שאנחנו "בתוך" הדיאטה, עומדים תחת חוקים נוקשים, המסתיימת בתקופה שאנו "מחוץ" לדיאטה שאנו אוכלים את כל מה שלא הרשנו לעצמנו כשהיינו "בתוך" הדיאטה.
אם נחשוב באופן חיובי, על איך אנחנו כן מצליחים לחצות את הבור של תקיעות במשקל, נמשיך לבצע פעילות גופנית שאנו אוהבים בשביל הבריאות והנשמה, נשמור על המסגרת הפרטית או הקבוצתית, נקשיב יותר לגוף שלנו ונשלב גם את הדברים שאנחנו אוהבים בדיאטה, נוכל לעבור גם את השלב הזה.
מנטליות הדיאטה דורשת מאיתנו להיות מושלמים. אנחנו משוכנעים שכח רצון הוא המפתח לעמידה בחוקים. בין אם אתם עומדים בחוקים שבוע, חודש או שנה, בסופו של דבר, תישברו.
למנוע מעצמנו ו"להיות טובים" אינם יציבים בטווח הארוך.
עלינו להתרכז במערכת היחסים שלנו עם האוכל. ללמוד איך להתייחס בצורה בריאה, מאוזנת ואינטואיטיבית לאוכל, יוביל אותנו לירידה במשקל ולא לבזבוז האנרגיות על היפטרות מהמשקל שהוא רק הסימפטום.
והעיקר, ליהנות!