לקחת אחריות על החיים

הפרעות אכילה הן מגפת המאה ונפוצות בעיקר בקרב נשים צעירות, לרוב אינטליגנטיות ויפות במיוחד . 5-7% מהן מתייחסות לאוכל בצורה קיצונית באחד משני הקצוות : או שיש להן דחף בלתי נשלט לאכול - הפרעה שנקראת בולמיה נרווזה, או שיש להן דחף כפייתי להימנע מאוכל בכל מחיר - אנורקסיה נרווזה.

אנורקסיה נרווזה יכולה להפוך למסוכנת ביותר ואצל 6% מהנשים עם אנורקסיה המחלה מסתיימת במוות!

להפרעות אכילה סיבות רבות, אך אחת מהעיקריות שבהן היא השפעה חברתית.
הבנות הצעירות מופגזות ללא הרף על ידי אמצעי תקשורת המציבים לפניהן כמודל לחיקוי דוגמניות על סף אנורקסיה. הבנות נחשפות לאין ספור פרסומות של דיאטות אולטימטיביות שמבטיחות "חיי אושר" במידה שייעשו שימוש בהן. ביקורת והערות לא מחמיאות של בני גילן, המשפחה או של בני זוגן 'משלימות את המלאכה'...

שיטות רבות נמצאות בשימוש לטיפול בהפרעות אכילה . בין היתר סוגים שונים של טיפול התנהגותי, טיפול פסיכו-דינמי המתבסס על גישה פסיכואנליטית וטיפול פסיכו-פרמקולוגי על ידי תרופות נוגדות דיכאון וחרדה.

ריקי (שם בדוי), בת 21, אובחנה כסובלת מבולמיה נרווזה והגיעה אל ד"ר סלגניק לאחר שכבר עברה סידרה ארוכה של טיפולים כגון טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי במשך כשנה וחצי, ואשפוז במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר למשך כחדשים. כל חייה וגם חיי המשפחה הסתובבו סביב המחלה ולמרות שהיו לה שאיפות ללמוד מקצוע טיפולי, רוב הזמן עסקה בדברים קשורים ל"מקרר".

"כבר מגיל 11 אני סובלת מבולמיה" – סיפרה לו ריקי בפגישתם הראשונה. "אני נמצאת במריבות אינסופיות עם אבא ואמא שלי, הם כל פעם מתפוצצים מזעם כשמגלים שהמקרר שוב ריק, אבל זה ממש לא בשליטתי. כל מה שניסיתי לעשות עד עכשיו לא עזר. הטיפולים הארוכים שכללו גם טיפול משפחתי רק הגבירו את התהום בינינו".

ד"ר איגור סלגניק החליט להשתמש במקרה של ריקי בטיפול בשיטה פסיכותרפויטית חדשה שפתח לפני כשנתיים עם עוד קולגה. השיטה הוכיחה את עצמה כיעילה ומהירה במקרים רבים בקרב אנשים שסבלו מבעיות נפשיות שונות ומגוונות. השיטה מתבססת בעיקרה על פסיכולוגיה חברתית וניתן להשתמש בה במקרים שמקור להפרעה הוא השפעה חברתית שלילית.

כיצד מתקיים הטיפול ?
"כשסקרנו ביחד מי היו הדמויות המשפיעות והמשמעותיות ביותר בחיי ריקי, היא העלתה את אביה כדמות הראשונה. דמותו הצטיירה כאדם עם קווי אופי נוקשים מאוד עם שאיפה לפרפקציוניזם בכל מחיר ורצון לכפות את דעותיו ועמדותיו על בני משפחתו, כולל ריקי כמובן.

"אני כל כך דומה לאבא שלי" – הודתה ריקי בתדהמה לאחר שחזרה למקומה מ"מכיסא החם" שבו גילמה את הדמות של אביה. היא הבינה כבר בפגישה הראשונה שמספר דברים באופי והתנהגות שלה שהפריעו לה ושראתה אותם כחלק מעצמה, מקורם בהשפעה החזקה שלו- עליה. "אני מבינה אותו עכשיו הרבה יותר ויכולה להבין שהוא סה"כ היה בעצמו שבוי בפרפקציוניזם שלו מה שלא אפשר לו ליהנות מהחיים באמת. אני לא רוצה ללכת בדרך הזאת ולחיות כך".

במפגשנו השני שאלה ריקי אם במסגרת הטיפול, ניתן לאפשר לה לדבר עם עצמה. כששאלתי עם איזו דמות בדיוק ברצונה לדבר, התברר שזאת היא בגיל 11, ממש לפני לידתה של אחותה הקטנה ליאת.

"אני כנראה ניסוי לא מוצלח, אם אמא החליטה לנסות שוב" – אמרה ה"דמות" של ריקי בת ה11. הם (ההורים) אפילו לו אמרו לי שהם רוצים בת נוספת ולא שאלו אותי מה דעתי".

מדבריה בלטו תסכול וכאב רב . הילדה הקטנה חשה שהיא מיותרת ולא רצויה.

הדמות הבאה, שריקי החליטה לעורר לחיים, הייתה דמותה שלה, באותו גיל, אבל כבר לאחר לידתה של ליאת. דמות זאת הייתה כבר הרבה יותר מגובשת בזעמה על שני הוריה ותחושתה שהיא נשארה לבדה בעולם בעת שאמה החליטה להיות אמא לילדה אחרת- ליאת אך לא לה.

"אבל, אין דבר, הם ישלמו על זה ביוקר. לי אין אבא ואמא ולהם לא תהיה בת" – אמרה ה"דמות"- ריקי בת ה - 11 שכעסה פרץ את כל גבולות ההיגיון.

כשחזרה ריקי למקומה מ"מכיסא החם" , לא הצליחה להסתיר את רמת הכאב וההפתעה, כמו גם בגילוי והתובנה, שדבריה- שלה עצמה הצליחו לעורר בה.

"זה כל כך פשוט" – אמרה. "דברים פתאום מתחילים להסתדר במקומם ואני מבינה לאן הם שייכים. כשהייתי בתוך הדמות של עצמי בתור ילדה בת 11, ישבתי וחשבתי לעצמי – מה ההורים כבר עשו לי שהיה מגיע להם כל מה שהם קיבלו ממני בעקבות לידתה של אחותי? לא מצאתי, האמת. אבל גם אם הם היו אשמים במשהו, הם מזמן כבר שילמו את חוב! אני גם הבנתי פתאום, שלא הם התעלמו ממני, אלא אני התעלמתי מהם, ובכך לקחתי מעצמי את הזכות להיות הבת של הוריי."

לאחר הפגישה השנייה החלו לקרות דברים בקצב מסחרר. לא רק שהמקרר נשאר "מלא" אלא, מה שהרבה יוותר חשוב, היא חזרה למקומה הראוי- להיות הבת של הוריה. היא גילתה והתחברה מחדש לחום ולאהבה שהמשפחה נותנת לה והייתה מוכנה להעניק אותם הרגשות בחזרה.

כפי שהיא תיארה את זה, "השדים" ששלטו בחיי הרגש שלה, התבררו כ'לא נוראיים' כל כך. באופן פרדוקסאלי, היא כבר לא הרגישה צורך כפייתי להיות בשליטה כל הזמן. היא התחילה לחיות בזרימה מתוך הבנת האמת בחייה ממקום חדש וטוב יותר!

ניתן אם כן לאמר שהשיטה של ד"ר סלגניק, פסיכיאטור בעל וותק של שנים רבות, מנהל מחלקה בבית החולים 'שער מנשה' ועמיתו ד"ר סויפר, הינה שיטה קצרת מועד המיועדת לאנשים הסובלים מאיכות חיים ירודה בגלל בעיות רגשיות ונפשיות שונות. השיטה מבוססת על פסיכולוגיה חברתית ואלמנטים מעולם הפסיכודרמה, גשטלט וטיפולים ותיאוריות אחרות.
במהלך טיפול של מספר מפגשים מוזמן המטופל להיכנס לדמויות שלהרגשתו היו בעלות משמעות רבה בחייו, להציג אותן ולדבר מגרונן. על ידי השיחה הספונטאנית המתקיימת בין המטופל לרופא, מגיעות תובנות חדשות ומתאפשרת גישה חדשה הפותרת מצבי חיים מתסכלים ומאתגרים. בשיטה זאת, מתחולל שינוי משמעותי תוך פרק זמן קצר וללא יצירת תלות בין מטפל למטופל. השיטה נלמדת במספר קורסים ברחובי הארץ בחסות אוניברסיטת בן-גוריון וטכניון.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לד"ר סלגניק בטל 052-2593258