מיתוסים נפוצים על דיאטות - מה אמת ומה אגדה ?

בני אדם סופגים במשך חייהם הרבה מאוד מידע בנושאים שונים. לפעמים המידע נכון ולפעמים לא. אך לא תמיד יש לנו כלים להחליט על טיבו ועל אמינותו. מידע על אוכל מאוד נפוץ, מעניין, חשוב ואף חיוני, הוא זורם אלינו מדפי העיתונים, ממסך הטלוויזיה וממכשירי הרדיו. אנו סופגים אותו כבר מילדות מוקדמת, משיחות של המבוגרים, מעצות של אמא או סבתא - האמונות בדרך כלל על נושא האוכל בבית.

עם התפתחות המדעים הקשורים לתזונה ובריאות אנו יודעים יותר ויותר בנושא, המידע מתעדכן מדי תקופה, הידיעות שלנו מתרחבות ומה שנראה אתמול נכון כיום ידוע כמוטעה.

כך נוצרים מיתוסים על איך, למה וכמה לאכול וזהו המקום והשעה לעמוד על נכונותם.

1. מיתוס: ארוחה בערב מעלה במשקל.
ההסבר: מה שמעלה במשקל הוא רק סוג וכמות האוכל ולא שעת צריכתו. משמינים כשאוכלים יותר מדי ולא משנה אם בבוקר, בערב או בצהרים.

2. מיתוס: אסור לאכול בין הארוחות.
ההסבר: אסור דווקא לא לאכול בין הארוחות. אנשים שאוכלים ארוחות תכופות וקטנות אוגרים יחסית פחות שומן מאלה האוכלים ארוחה אחת או שתי ארוחות גדולות ביום. אלה שמחלקים יותר את האוכל - סובלים פחות מהתאווה למתוק.

3. מיתוס: לדלג על ארוחה – הדרך הטובה ביותר "לחסוך" בקלוריות.
הסבר: אנשים המדלגים על ארוחות במטרה לאכול פחות קלוריות נוטים דווקא לאכילה מופרזת, בעיקר בשעות האחר הצהרים וערב. אי אכילה במשך שעות ארוכות מעבירה את הגוף ל"מסלול הרעב" בו הוא חוסך ולא "מבזבז". בנוסף, אי אכילה של שעות ארוכות גורמת לייצור מוגבר של חומרי רעב במוח וירידה ניכרת בחומרי השובע, כמו סרוטונין. תהליכים אלה מאלצים את ה"חסכנים" הרעבים להתנפל על האוכל ללא שום יכולת לשלוט בכמויות.

4. מיתוס: משקל גופנו תלוי רק בצריכת הקלוריות ובפעילות הגופנית.
הסבר: הלוואי וזה היה נכון. למעשה, משקל הגוף מושפע מאוד על ידי מנגנונים מטבוליים וגנטיים, כך ששני אנשים בעלי אותו גובה ומבנה גוף יכולים לאכול אותו הדבר ולהתעמל באותה מידה ועדיין אחד יהיה שמן יותר והשני פחות, בהתאם ל"חסכוניות" של גופו באגירת שומן. הנטייה להשמין קשורה לחילוף החומרים הבסיסי הנקבע בגנים של כל אחד. יחד עם זאת, אין ספק שלכמות האוכל וסוגו חשיבות גדולה ביכולתנו לעלות במשקל או לרדת.

5. מיתוס: תפוח מתוק משמיןיותר מתפוח חמוץ.
הסבר: למעשה בשני הסוגים אותה כמות קלוריות ואותה כמות הסוכר, רק שבתפוח חמוץ יש יותר חומצה. אפשר לבחור את מה שאוהבים, אך למתן את הכמויות. ובכלל, כמות הסוכר בפירות קשורה לגודלם ולאו דווקא לטעמם.

6. מיתוס: לחם משמין, הימנעות מלחם מורידה במשקל.
הסבר: ללחם ולפחמימות חשיבות רבה לפעילות המוח. אכילת לחם מעלה את רמת הסרוטונין במוח ועל ידי כך היא מרגיעה ומשביעה. הימנעות מלחם ופחמימות אחרות או כל התנגדות לדרישות הגוף תגרום לתגובה הפוכה וצריכה מוגברת ובלתי מבוקרת של אוכל בכלל ומתוק בפרט.

7. מיתוס: בדיאטה אי אפשר לאכול במסעדה.
הסבר: דווקא אפשר ובקלות. כדאי להימנע מארוחות גדולות ודשנות, המורכבות ממנות רבות, וכדאי לבחור מנות חד גוניות, לדוגמה שיפודי פרגית או עוף סיני או סטייק עוף או סטייק פילה או פירות ים או סושי או דגים וכדומה, וביחד מגוון תבשילי וסלטים מירקות. לשתות הרבה נוזלים שלא מכילים סוכר. כך תצאו שבעים, מרוצים ולא משמינים.

8. מיתוס: אכילת פירות איננה משמינה.
הסבר: פירות מכילים סוכר פירות - פרוקטוז - שלו תכונות דומות לסוכר לבן. אי לכך, אכילה מוגברת של פירות משמינה בדיוק כפי שאכילת סוכר משמינה. כל פרי, ללא קשר לטעמו, מכיל 2-3 כפיות סוכר, ואילו פרי גדול, כמו אשכולית, יכול להכיל 4-5 כפיות סוכר.

9. מיתוס: אסור לשתות ביחד עם אוכל.
הסבר: מותר לשתות ביחד עם אוכל ואף רצוי. לא לשכוח שרוב המזונות שאנו אוכלים, במיוחד פירות, ירקות ומוצרי חלב מכילים עד 95% נוזלים, כך ששתייה איננה מהווה תוספת גדולה. שתייה בזמן ולפני הארוחה גורמת לתחושת שובע מסוימת ובכך עשויה להקטין את כמות האוכל.

10. מיתוס: אסור לערבב פחמימות וחלבונים.
הסבר: מותר ולא מפריע בדרך כלל. רוב המזונות באופן טבעי מכילים פחמימות וחלבונים גם יחד. חלב, שהוא המזון העיקרי של תינוקות במשך 6 חודשים ראשונים לחייהם, מכיל גם פחמימות, גם שומנים וגם חלבונים והתינוקות מסתדרים אתו לא רע. קטניות, כמו שעועית, אפונה, עדשים וכדומה מכילות חלבונים ופחמימות ביחס כמעט שווה. הגוף שלנו מסתדר עם הערבוב הזה היטב. מצד שני, לפעמים אנשים נוטים להרבות באוכל ככל שהוא מגוון יותר, כך שהפרדה בין מנת חלבונים (בשר או דג) לבין תוספת פחמימתית (אורז, תפו"א, אטריות וכדומה) יכולה להקטין את כמות האוכל הנאכלת.

11. מיתוס: חייבים לאכול ארוחת בוקר בשעות מוקדמות.
הסבר: ארוחת הבוקר חשובה, אך אין חוק המגדיר את השעות. מה שברור שלא חייבים לאכול אותה ב-7 בבוקר, אלא אפשר גם בסביבות השעות 10-11. מה שחשוב הוא לא להגיע לתחושת רעב שמאלצת אותנו לעתים קרובות להתנפל על האוכל ולאכול יותר מידי.