לקראת החגים: מחקר חדש קובע כי מיץ רימונים עשוי למנוע הישנות של סרטן הערמונית

רקע

מחקר חדש של המחלקה האורולוגית בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, בארצות הברית, קבע כי מיץ רימונים עשוי לעכב הישנות סרטן הערמונית. המחקר בדק מתן מיץ רימונים לגברים שחלו בסרטן הערמונית לצד הטיפול שניתן להם בניתוח או בהקרנות. גברים אלו היו במעקב רפואי של בדיקת הסמן PSA, (Prostate Specific Antigen), בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה-PSA, שהוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית. בבדיקה נמצא כי, אצל הגברים ששתו את מיץ הרימונים, אכן רמת ה–PSA נשארה נמוכה למשך זמן ארוך יותר, מאלו שלא שתו את המיץ. המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי המחקר הקליני של הסרטן.

פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן מסר כי: "תוצאות מחקר זה, העוסק ביכולתם האפשרית של מרכיבים נוגדי חמצון במיץ הרימונים למנוע התפתחותם של גדולים סרטניים, או לצמצם גידולים קיימים, מחזקות ידע ההולך ומצטבר בידי אנשי המדע המוכיח כי למרכיבי התזונה השפעה על התפתחות סוגי סרטן שונים. מחקר זה מצטרף אל מחקרים קודמים אשר הוכיחו באופן חד משמעי כי צריכת ירקות ופירות המכילים חומרים נוגדי חמצון יכולה לסייע בעיכוב התפתחות מחלת הסרטן. אנו קוראים לציבור לאמץ תזונה עשירה בירקות כחלק מאורח חיים בריא הכולל תזונה מופחתת קלוריות ודלת שומן כדרך יעילה ומוכחת להפחתת הסיכון לחלות בסרטן ומומלץ להקפיד על כך גם במהלך ארוחות החג."

מחקר נוסף שתוצאותיו פורסמו על ידי אוניברסיטת ויסקונסין בארצות הברית בשנה שעברה קבע גם הוא כי מיץ רימונים עשוי למנוע סרטן הערמונית. במהלך המחקר בדקו החוקרים במעבדה את השפעתו של מיץ הרימונים על תאים אנושיים של סרטן הערמונית, אשר הוזרקו לעכברים. החוקרים מצאו כי ככל שהתאים מקבלים כמות גבוהה יותר של תמצית מיץ רימונים כך נהרסים יותר תאי סרטן. המחקר פורסם באתר האינטרנט של אוניברסיטת ויסקונסין.

ירקות ופירות נוגדי חמצון
• ירקות ופירות שצבעם צהוב: פלפל צהוב, תירס, מלון ומנגו.
• ירקות ופירות שצבעם אדום: עגבנייה, פלפל אדום, גמבה, צנון, צנונית, תפוח, תות, אבטיח, אשכולית אדומה, ענבים אדומים, רימון.
• ירקות ופירות שצבעם כתום: פלפל כתום, גזר, דלעת, בטטה, דלורית, תפוז, אפרסמון וקלמנטינה.
• ירקות ופירות שצבעם ירוק: ברוקולי, קולורבי, ענבים ירוקים.

ובתוך כך נודע כי, ביום שלישי ה – 12 בספטמבר ציינה האגודה למלחמה בסרטן, את יום המודעות לסרטן הערמונית בישראל. יום זה נערך לראשונה בישראל במקביל למדינות נוספות בעולם, בהן צוין יום המודעות ביום שישי 15 בספטמבר. לקראת יום זה עלתה האגודה למלחמה בסרטן בקמפיין ברדיו ובעיתונים, אשר קרא לציבור הגברים מעל גיל 50 להתעניין, לשאול שאלות, לפנות לרופא, וכן להתקשר לטלמידע, מוקד המידע הטלפוני של האגודה למלחמה בסרטן לקבלת עלון מידע בחיוג חינם למספר 1800-599-995. בעקבות הקמפיין הגיעו לטלמידע מאות שיחות טלפון מגברים בגיל 50. בנוסף, נערכו בשיתוף איגוד האורולוגים הישראלי הרצאות פתוחות לציבור, ללא תשלום, בסניפי האגודה למלחמה בסרטן בכל רחבי הארץ.

סרטן הערמונית – ישראל 2006
סרטן הערמונית הינה מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב גברים בישראל. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, המעודכנים להיום, התגלו בשנה האחרונה 2,250 מקרים חדשים של סרטן הערמונית וכ – 380 גברים מתו מהמחלה. גיל מבוגר ומוצא מגבירים את אחוזי השכיחות. היסטוריה משפחתית הקובעת כי גברים שלהם אב שחלה, נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לחלות בסרטן מסוג זה. כמו כן, תזונה לא בריאה, שתיית אלכוהול, עישון והשמנת יתר חשודים כמגבירי שכיחות אפשריים, אולם דרושים עוד מחקרים נוספים על מנת לחזק קביעה זו. שעורי התחלואה בסרטן הערמונית נמצאים בעלייה מתמדת בעשור האחרון וככל שעולה הגיל כך עולה הסיכון לחלות בו.

מהם דרכי אבחון סרטן הערמונית?
בדיקה רקטלית - במהלכה מחדיר הרופא לפי הטבעת אצבע עטויה בכפפת גומי, כדי לחוש את גודלה ואת מוצקותה של בלוטת הערמונית, בדיקת PSA(Prostate Specific Antigen), בדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת ה-PSA, שהוא חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית, סריקה על ידי אולטרא סאונד טרנס-רקטלי, במהלכה גליל קטן, אשר מכיל מתמר המשדר גלי קול, מוחדר דרך פי הטבעת. בדיקת האולטרא סאונד נותנת תמונה של בלוטת הערמונית ומאפשרת לרופא לראות אם ישנם אזורים שאינם תקינים בבלוטה. הבדיקה אינה מכאיבה ונמשכת כחצי שעה. כמו כן, ייתכן ותבוצע ביופסיה, בדרך כלל, בהנחיית אולטרא סאונד טרנס-רקטלי, על ידי החדרת מחט מיוחדת בעלת קוטר קטן, לכיוון הערמונית דרך פי הטבעת (רקטום). לרוב, נלקחות כשש ביופסיות באותה בדיקה. הביופסיה מבוצעת במהירות ורוב הגברים מדווחים על אי נוחות קלה בלבד. פיסות הרקמה נבחנות במיקרוסקופ על ידי פתולוג, והאבחנה לקיומו של סרטן הערמונית נקבעת אך ורק על סמך תוצאות בדיקת הרקמות שהוצאו בביופסיה.

האם יש חשיבות לגילוי המוקדם של סרטן הערמונית?
הוכח כי הסיכויים לטיפול יעיל, ריפוי ולהפחתת התמותה של רוב סוגי הגידולים הסרטניים טובים יותר בעת גילוי מוקדם.

מתי יש לבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?
המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל, התואמות להמלצות בארצות אחרות, אינן כוללות בדיקות סריקה לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים, פרט לגברים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה, להם מומלצות בדיקות לאבחון מוקדם מגיל 50, אחת לשנה. סיכון גבוה מוגדר כהופעת סרטן הערמונית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח או בן), שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70. לאוכלוסייה בסיכון גבוה מומלץ לערוך בדיקות PSA, בדיקה רקטלית ואולטרא סאונד טרנס-רקטלי. בדיקות משלימות נוספות נקבעות לפי תוצאות בדיקות אלו. איגוד האורולוגים בארה"ב ממליץ על בדיקת PSA ועל בדיקה רקטלית פעם בשנה לכל גבר מגיל 50, או לכל גבר מגיל 40 הנמצא בקבוצת סיכון גבוה. המלצה זו לא אומצה בישראל ובמדינות אירופה מאחר ומומחים רבים סבורים כי אין עדיין מספיק נתונים מדויקים כדי לתמוך בהמלצות אלו.

מהו PSA?
PSA הינו חלבון הנמצא כמרכיב טבעי בנוזל הזרע, המיוצר בתאי בלוטת הערמונית. ה-PSA שומר שהזרע, על מרכיביו השונים, יישאר בצורה נוזלית. כמויות זעירות של PSA יוצאות גם אל מחזור הדם, ועל כן רמתו של חלבון זה ניתנת למדידה בבדיקת דם פשוטה.

כיצד ומתי מבוצעת בדיקת דם ל- PSA?
בדיקה זו היא אמצעי חשוב העוזר באבחון סרטן הערמונית, בייחוד אם היא משולבת עם בדיקה רקטלית. ההחלטה על ביצוע בדיקת דם חייבת להיות מתוך שיקול דעת רפואי והתייעצות עם הגבר הנבדק. על הרופא להסביר לו מה משמעות הבדיקה ותוצאותיה האפשריות. דגימת דם נלקחת, בדרך כלל, מהזרוע ומועברת למעבדה בה נקבעת רמתו של ה-PSA בצורה מדויקת. עם קבלת התשובה ניתן לדון עם הרופא לגבי משמעות התוצאה.

מהו PSA תקין?
ניתן לומר באופו כללי, כי ערך PSA הגבוה מהערך התקין של המעבדה, "מפריד" בין אלה שלהם סיכוי נמוך להימצאות גידול סרטני בבלוטת הערמונית, לבין אלה שצריכים לעבור בדיקה נוספת. עובדות אלו מקשות על השימוש ב-PSA כסמן לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.

מה גורם ל-PSA לעלות?
עם העלייה בגיל נצפית גם עלייה ברמת ה-PSA בדם. רמתו יכולה גם לעלות כתוצאה מכל תהליך הגורם לריבוי תאים המייצרים PSA, כמו למשל גידול של הערמונית. התהליך השכיח ביותר שגורם לעליית ערכי PSA הוא גידול שפיר של בלוטת הערמונית. דלקת של הערמונית, טיפולים מסוימים, כגון: ביופסיה של הערמונית, ציסטוסקופיה, ותרופות יכולים גם הם לגרום לעליית ערכי ה-PSA בדם. גם מגע מיני יכול להעלות את רמת ה-PSA, ולכן יש לבצע את הבדיקה 24 שעות לפחות לאחר קיום מגע מיני.

למי מומלצת בדיקה ראשונית של PSA?
הרופא עשוי להמליץ על בדיקת PSA בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות: גבר בן 50 ומעלה שנמצא בקבוצת הסיכון הגבוה, גילוי ממצא חשוד בבדיקה הרקטלית, או במידה וישנן הפרעות בהטלת השתן העלולות להצביע על בעיה אפשרית בערמונית.

האם אני, כאדם בריא, יכול לבצע בדיקת PSA?
חשוב להגיע לכלל החלטה כי אכן אתה מעוניין לבצע את הטיפול, במידה ויאובחן סרטן בערמונית. אם לאחר היוועצות ברופא וקבלת מידע מתאים הינך מחליט כי יתרונות האבחון והטיפול עולים על החסרונות ותופעות הלוואי שלו, אזי כדאי לעבור את הבדיקה. הואיל ועדיין קיים ויכוח בין הרופאים לגבי חשיבות בדיקה זו לנושא הגילוי המוקדם של סרטן הערמונית, ההחלטה נשארת למעשה בידיך.

באיזו תדירות יש לבדוק את רמת ה-PSA?
אם הבדיקה הרקטלית וערך ה-PSA שניהם תקינים, מומלץ לבצע בדיקה חוזרת כעבור שנה. אם רמת ה-PSA גבוהה אך בדיקות נוספות הן תקינות, עשוי הרופא להמליץ על ביקורת PSA לעיתים תכופות יותר, או להמליץ על בדיקות PSA במתכונת מורחבת.