נא זיכרו, מאכלי ים אינם סושי.
סושי ויתר מנעמי המטבח היפני יקרים בכל מקום על פני תבל משום
חומרי הגלם האיכותיים ועבודת יד האומן. בשני המרכיבים הללו אין
פשרות וחסידות הסושי יודעות על מה אני מדבר.
אבל, יתר מאכלי הים ובעיקר אלה המבוססים על הדגה מכאן,
אין סיבה לשלם כל כך הרבה.
ראשית, משום שניתן להשיג את אותה דגה ובתנאי שטורחים להגיע
לנמלים כמו יפו, ת"א, חוף שמן ועוד. או לשווקים כמו עכו, יפו ודומה.
וכמובן אם מאמצים מתכונים ומתנסים בהם עד לתוצאה המקווה.
אין צורך לשלם עבור צלחת שרימפסים, 5-8 במספר, למעלה
מ- 70 שקלים.
לעתים מזומנות אפשר להשיג שרימפסים טובים יותר והמתכון כאמור
ברוב המקרים פשוט.
רק לעדכון, ק"ג שרימפס גדול עד ענק בצבע אפור עשוי להגיע
ל- 120 שקל. יש כמובן צורך לנקותו וגם כאן אין בעיה, אפשר כמובן
גם לקנות קפוא, רק שאז אלו הקטנים ולא הבשרניים. ואילו ק"ג קלמרי
נקי וקפוא, עשוי להגיע ל- 60 שקל. כשהוא אינו נקי, אזי מחירו חצי.

טבעות קלמרי מטוגנות.
זוכרות שבכל מתכון עשוי להיות איזה סוד קטן להצלחה.
הטריק הפעם בהשרייה מוקדמת של הקלמרי.
4-5 קלמרי גדולים, נקיים - אפשר גם לרכוש קפוא ולהפשיר
את הכמות הדרושה מתחת למיים זורמים.
יש לחתוך את הקלמרי לטבעות ברוחב של כמעט 1 ס"מ.
להעביר לקערה עמוקה ולצקת מעל כחצי כוס מיץ לימון,
לפחות חצי שעה לפני ההכנה.
ליטול קערה ולמלא אותה עד מחצית בקמח לבן רגיל.
להוסיף מיגוון של תבלינים ומעט מלח, לא להגזים.
בערך עד כפית תבלינים לחצי כוס קמח.
לחמם בסיר קטן שמן צימחי לטיגון עמוק, להקפיד שיגיע
לרתיחה ואז להקטין האש ולשמור על חום קבוע, יש להימנע
מהורדת החום, כיוון שאז מוסיפים זמן לטיגון והטבעות יישרפו.
יש להשתמש בכלי מחורר או מסננת. הטבעות בעת הטיגון
חייבות להיות בשמן מבעבע.
בהכנה: ליטול כל פעם טבעת אחת, לנער אותה וטבול אותה
בקמח עד שתהיה מצופה סביב ולהעביר בזהירות לשמן,
תוך שמירת מרחק מתאים מהפיצוצים. כשהטבעת מזהיבה לשלוף
אותה ולהעבירה לצלחת גדולה עם נייר סופג פרוס.
כשהצלחת מתחילה להתמלא, אפשר להעביר לתנור (קטן)
חם - חום קבוע ונמוך - על מנת לשמור על חום הטבעות עד גמר
הטיגון של כולן.
בהגשה, להספיג את עודפי השמן ולהעביר לצלחת נקייה.
מקובל לצרף רטבים לטבילה. אפשר להשתמש בקנויים.
כמו רוטב על בסיס מיונז, רוטב צדפות, רוטב תאיילנדי חריף
מתוק - לדלל 1/4 כוס בכפית סוכר ובכפית חומץ.