באומץ תנטשי בנים – על הספר "אלוהים יודע למה"

המחשבה על אם טרייה, הנוטשת את עוללה בבית החולים, גורמת לרובנו לסלוד מאישיותה ולשפוט את מהלכיה. בספרה החדש, 'אלוהים יודע למה', מציגה המיילדת, המתקשרת והסופרת נגה חפץ שכטר, גישה שונה הרואה בויתור על התינוק הלא רצוי דווקא מרכיבים של אומץ והכרעה ערכית. נגה, אם לשלושה, אשר איבדה את בעלה ואביה בצעירותם, עברה בעצמה אירוע על סף מוות קליני עקב מחלה קשה. מאז היא כותבת ספרים המקשרים בין העולם הגשמי לעולם הרוחני, בהם נושאים הקושרים כמובן גם בין עולם הרפואה לעולם המטאפיזי.


נגה חפץ שכטר (51), מיילדת מזה 27 שנים העובדת בבית החולים תל-השומר, זכתה לקחת חלק באלפי לידות, ולחוות יחד עם הורים רבים את השמחה הגדולה הכרוכה בהבאת ילד לעולם. אולם, מדי פעם פגשה נגה גם את הכאב ואת דרך הייסורים אותן עוברות אמהות המוסרות את ילדיהם לאימוץ. מתוך ההיכרות רבת השנים עם הקושי האנושי ועם הקושי המערכתי הכרוכים בתהליך האימוץ, התייחסה נגה בספרה השני 'אלוהים יודע למה', גם לנושא כבד משקל זה – האימוץ, ובכך שפכה אור סלחני ורוחני על התהליך כולו.

בין פרקי הספר, ניתן למצוא נושאים רבים נוספים המביאים תשובות לשאלות רוחניות רבות וביניהן: מה משמעותם הרוחנית של איתותי הגוף הרבים שאנו מקבלים מידי יום ביומו כמו עפעף קופץ, התכווצויות שרירים, נשירת שיער, אלרגיות ועוד, מדוע בני האדם חולים ומדוע אדם לוקה במחלה מסוימת ולא באחרת, מה משמעותם הרוחנית של כתמי לידה, מהם הקשרים הרוחניים בין תאומים, מה משמעותם של אסונות טבע, מה תפקידם הרוחני של בעלי החיים, מהן שעות הצל ועוד נושאים מרתקים נוספים.

פרידה בלידה
במשך 27 שנים, מלווה המיילדת והמתקשרת נגה חפץ שכטר, יולדות בבית החולים תל השומר. אלפי פעמים עמדה נוכח אמהות מותשות אך מאושרות ששמעו זו הפעם הראשונה את בכיו של תינוקם שיצא זה עתה אל אוויר העולם. המפגש הראשון, החיבוק הראשון, הנשיקה הראשונה, ההתרגשות הגדולה והידיעה שהמחויבות היא מעתה ועד עולם התקבלה אצלן בשמחה ובהשלמה. אולם, לא תמיד חווית הלידה היא אושר צרוף, לעיתים היא מקפלת בתוכה כאב רב, כאב של פרידה. יולדות המוסרות את תינוקן לאימוץ, אם מרצונן ואם מתוקף אילוץ של רשויות הרווחה, עוברות גיהינום פרטי משל עצמן. נגה חפץ שכטר, מחברת הספר 'אלוהים יודע למה', מביאה בספרה תשובות לשאלות רוחניות ומוסריות רבות כמו גם אלה הנוגעות לנושא האימוץ, וזאת באמצעות תקשור עם 'המרכזייה הקוסמית'.
נגה החלה לתקשר בעקבות אירועים טרגיים בחייה האישיים, וספרה הראשון 'רואה את הנולד' הועבר אליה לדבריה כולו בתקשור, עם ישות בשם גד. 'רואה את הנולד' זכה להצלחה מפתיעה, וקוראים רבים החלו ללחוץ על נגה לכתוב ספר נוסף.
'אלוהים יודע למה' החל קורם עור וגידים לאחר שיחה שניהלה נגה עם אם המאמצת ילד, אשר ספרה הראשון של נגה טלטל אותה לדבריה.
"השיחה בינינו הייתה הטריגר שדחף אותי לשאול את גד על המשמעות הרוחנית של אימוץ ילדים." מספרת נגה חפץ שכטר. "ובעקבותיה שרבטתי כמה משפטים על מעטפת מכתב ו'אלוהים יודע למה' החל להיוולד". ואכן, הספר נוגע במספר נרחב של נושאים רוחניים ומוסריים, כשנושא האימוץ הוא רק אחד מהם, ואודותיו נשאלו שאלות כמו: האם בין ההורים המאמצים לילדים המאומצים מתקיים קשר רוחני מוקדם או עתיק? מה תפקידה הרוחני של האם הביולוגית המוסרת? מה תפקיד רשויות הרווחה? מה אנחנו עושים מבחינה רוחנית כשאנחנו מאמצים, ומדוע התהליך הזה רצוף בכל כך הרבה קשיים בירוקראטיים? מה קורה לנשמה שבוחרת בהורים ביולוגיים בתקופה העוברית ואח"כ ננטשת וצריכה לבחור בהורים מאמצים? ועוד.

המפגש עם המוות
בכדי להבין את מהות הספר 'אלוהים יודע למה', יש להכיר ראשית את סיפור חייה של המחברת נגה חפץ שכטר. בגיל 36, מטופלת בשני ילדים קטנים בני 6 ו-11 ובהריון בשבוע ה-13, איבדה נגה את בעלה. מותו של בעלה לא היה האובדן הראשון בחייה, בגיל צעיר איבדה נגה גם את אביה למחלת הסרטן . הטרגדיות המשפחתיות של נגה הביאו אותה להעמיק בחקר הנשמה ובנושאים רוחניים שונים כגון אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קבלה ותשובות מעולם התקשור.
לאחר מות בעלה, פנתה נגה לטיפול רייקי, על מנת להביא לאיזון ולרוגע. במהלך הטיפול נתקפה נגה בשיעול, אשר החריף תוך ימים ספורים. הרופאים קבעו כי מדובר בדלקת ריאות קשה המחייבת אשפוז דחוף בבית החולים. לאחר מחשבה ארוכה, החליטה נגה שלא להתאשפז ונשארה בביתה עם ילדיה, על-מנת לחסוך מהם טראומה נוספת. אולם, הטיפול הביתי לא הועיל והידרדרות קיצונית חלה במצבה. "חשתי את המוות אורב לי." מספרת נגה "שש ישויות לבושות לבן התקבצו סביב מיטתי והבנתי ששעתי ללכת הגיעה. התנגדתי במלוא העוז, הסברתי להם שאני חייבת לחיות, אחרי הכל יש לי ילדים קטנים שזקוקים לי. הישויות אמרו לי שילדי יסתדרו גם בלעדי, אולם אני לא ויתרתי ואמרתי להם את המשפט ששינה את חיי 'לא עזרתי למספיק אנשים לפתוח להם את הראייה'. הישויות נעלמו מהחדר ובמקומן הופיעה ישות אחרת, (הישות הציגה עצמה בשם – גד ) גד - ישות חדשה לבוש לבן, עם זקן לבן ועיניים כחולות טובות."
"גד הופיע על-מנת לומר לי שתפקידי לפתוח לאנשים את ראייתם הרוחנית ובכך לעזור להם לחיות את חייהם טוב יותר. עלי להיות צינור להעברת ידע בדרך של תקשור" אומרת נגה חפץ שכטר. נגה החלה לתקשר ממקום של ברכה, והפידבק לא איחר להגיע.

הפורמט עליו בנוי הספר הוא דו שיח של שאלות ותשובות בין נגה וגד. נגה מעלה שאלות מוסריות רבות שעליהן עונה גד בהרחבה ובחכמה. גד מדבר מתדר האהבה. בין לבין, שוזרת נגה חפץ שכטר התנסויות מניסיונה העשיר כמיילדת.

הצמא לאימוץ = אומץ ומאמץ
אחד מהגורמים המפתיעים בפרק האימוץ, הוא התפיסה המחבקת והסלחנית כלפי האם הנוטשת. הספר מציע דרך מבט ייחודית לפיה העצב והייסורים של האישה העקרה, או הזוג העקר, משתווה לייסוריה של האם היולדת בעצב. "המילה אימוץ מקפלת בתוכה את המילים מאמץ, צמא ואומץ" אומרת נגה חפץ שכטר. ההורים המאמצים משקיעים מאמץ איתנים על מנת לאמץ, הם צמאים לילד, צמאים לתת אהבה. מהצד השני, ויתור האם הביולוגית על ילדה דורש גם-כן אומץ רב. האומץ עליו מדבר גד נוגע גם להורים המאמצים, שקולטים לקרבם ילד זר ולוקחים על עצמם את האחריות על גידולו".
לדברי נגה חפץ שכטר, תהליך ההיריון של אם נוטשת מלווה בדיאלוג בלתי פוסק עם העובר שברחמה. במהלך 40 השבועות של ההיריון הופכת האם בהחלטתה האם לנטוש או להישאר, בחירה זו היא למעשה בחירת חייה. "לעיתים האם זקוקה להיפגש עם עצמה בתוך תהליך הלידה, לשמוע את בכיו של ילדה ולהחזיק אותו בזרועותיה על-מנת להחליט בין הורות לנטישה" אומרת נגה חפץ שכטר.


את הספר 'אלוהים יודע למה' בהוצאת 'אופיר – בית הוצאה לאור' ניתן למצוא החל מהשבוע על מדפי רשת 'סטימצקי' בכל רחבי הארץ.

מחירו לצרכן : 75 ₪

'אופיר – בית הוצאה לאור' מתמחה בקידום סופרים ישראליים בתחילת דרכם.