"ג'נוסייד" (רצח עם) - לקרוא, ללמוד, להעמיק ולמנוע!

האוניברסיטה הפתוחה מציעה קורס אקדמי חשוב ביותר - "ג'נוסייד". אני ממליצה לקרוא את הספרים בסדרה, המאירים בבהירות ובהרחבה, מחוזות ואירועים חשוכים ומבישים. כדי שלא נהיה בין השותקים!!

ג'נוסייד הוא מעשה פשע קיצוני, שבו בני אדם רוצחים בני אדם אחרים, רק בשל שייכותם לקבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, בלא קשר לאשמה אישית.

מקרי השמדת המונים מלווים את ההיסטוריה האנושית לדורותיה. אולם נראה שבמאה ה- 20 בוצעו מעשי ג'נוסייד (רצח עם), או מעשים בעלי אופי של ג'נוסייד, רבים יותר מאשר בכל מאה אחרת.

מטרתו הכללית של הקורס האקדמי "ג'נוסייד" של האוניברסיטה הפתוחה (ציטוט), היא להקנות לסטודנטים ידע בסוגיית הג'נוסייד ויכולת לנתחה כתופעה היסטורית, במיוחד בהתייחס למקרים של השמדת המונים שבוצעו במאה ה-20. אחת ממטרותיו הספציפיות היא לעורר את רגישות הסטודנטים להיבט זה בחיי האנושות, ולעודד את התלבטותם האישית בנושא. גם אם אין בידינו את כל התשובות לכך, יש לנסות להבין למה, כיצד ומתי מתרחשים מעשי ג'נוסייד.

על כן, הקורס מנסה לברר מי מעורב בביצוע מעשים אלה, מהן הנסיבות המידיות, המקומיות, האזוריות והבין-לאומיות שבהן הם בוצעו, ומה היו התהליכים, הזרמים והכוחות ההיסטוריים שהובילו להתרחשותם. ננסה להבין גם כיצד קורה שמשטרים פוליטיים מוכרים מחליטים, אף בימינו, שהדרך לפתור סכסוך - אמיתי או מדומה - עם בני קבוצה אחרת, היא באמצעות חיסול בני אותה הקבוצה.

פיתוח הקורס (מספרו 10664): פרופ' יאיר אורון, יונתן אלשך, ד"ר אלק אפשטיין, לידיה ארן, פרופ' ארנון גוטפלד, ד"ר איתן גינזברג, ד"ר אריאל הורביץ, פרופ' ישראל טשרני, ד"ר גלעד מרגלית, פרופ' בנימין נויברגר, הדס פרידמן (‏כתיבה‎)‏; רות רמות, טובה צורף (‏עריכה‎)‏.

בין ספרי הלימוד בקורס (אותם ניתן לרכוש ולקרוא ללא צורך ללמוד אותו באו"פ): מחשבות על הבלתי נתפס: היבטים תיאורטיים בחקר רצח עם; השמדת עם ב"ארץ החופש": האינדיאנים של צפון-אמריקה 1890-1776 ; רצח העם הארמני: השכחה והכחשה; גרמניה הנאצית והצוענים; רואנדה 1994: רצח-עם ב"ארץ אלף הגבעות"; טיבט 2000-1950: השמדת תרבות; טיהורים פוליטיים ואתניים בברית המועצות, 1953-1918 ; חורבן: השמדת היהודים בידי גרמניה הנאצית; על-מנת שלא אהיה בין השותקים: התנגדות, מניעה והצלה; השמדת העמים האינדיאנים של אמריקה הספרדית. הנה שתי דוגמאות לתכני הספרים:

* ג'נוסייד: "ובערת הרע מקרבך": שואה ורצח עם כמעשי ידינו, האדם; יחידה 11 - כותב: ישראל טשרני:
כיצד יכלו להתרחש אירועים כמו השואה ומקרים אחרים של רצח עם? כיצד יכולים בני אדם להיהפך בנסיבות מסוימות לרוצחי המונים? כיצד מצליחים שליטים-מרצחים לגייס "אנשים רגילים" לעוצבות רצח? בספר זה נעשה ניסיון לענות על שאלות אלו באמצעות חקר הפסיכולוגיה של רצח עם. מובא בו ניתוח שיטתי ומקיף של המרכיבים השונים של ההתנהגות האנושית, העלולים להוביל לפשע הג'נוסייד. נבחנים דרכי החשיבה והריגושים בחיינו היום-יומיים ובמצבים חברתיים-היסטוריים, כשבידינו הכוח להתעלל באחרים ולעתים גם לחסלם.

עיקר עיסוקו של ספר זה הוא במרצחים, במפגעים ובמקריבים, ובכך הוא שונה שינוי ניכר מרוב הספרים על השואה ועל רצח עם. הוא מנסה להאיר את הפסיכולוגיה של בני אדם, כמוני וכמוך, שהיא המסד להתנהגות האנושית. הספר אינו עוסק בקורבנות או בחוויה הלאומית של נרדפות, אלא מפגיש אותנו, צעד אחר צעד, עם עצמנו כבני אדם, לאורן או בצילן של הבחירות העומדות לפנינו במהלך חיינו - להיות בני אדם ("מענטשן") או להיות מבצעי רצח המוני.

* ג'נוסייד: כדי שלא אהיה בין השותקים; יחידה 12 (האחרונה) - כותב: יאיר אורון:
ספר זה, האחרון בסדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד", אינו מבקש לסכם דברים אלא דווקא לשאול שאלות, לעורר למחשבה, להרהר בשאלה אם אפשר למנוע את מקרי הג'נוסייד, או לפחות לצמצמם את מספרם. הספר מורכב בעיקרו מטקסטים שלוקטו ממקורות שונים, העוסקים בשואה ובמקרי ג'נוסייד אחרים. מובאים בו קטעי ספרות ופרקים מספרי עדויות, מספרי זיכרונות וממחקרים.

חשבנו לנכון לחשוף את הקוראים לספרים שהופיעו באחרונה בעברית ולספרים בשפות אחרות, שקטעים מהם תורגמו במיוחד לספר זה, החושפים היבטים חדשים של השואה והג'נוסייד. הם עוסקים בהתנהגותו של מבצע הרצח, בהתנהגותו של הקורבן וגם בהתנהגות הצד השלישי. מטרתנו היא להציג את התהיות והמצוקות העולות בעקבות השואה ומקרי הג'נוסייד האחרים, לנסות לחזק רגשי הזדהות עם הסבל האנושי, וכן ללמוד לשאול שאלות ולעורר למחשבה על נושאים שלגבי חלקם אין לנו תשובות ברורות.

פרט למרכיב הלימודי שלו, הספר עוסק גם בעמדות ובערכים ומבקש לומר שהג'נוסייד הוא פשע שעלינו להיאבק בו ולצמצמו ככל האפשר. הוא מסכן את עצם קיומה של החברה האנושית, שכן השואה והג'נוסייד הם הכשל המוסרי הגדול ביותר שידע המין האנושי מעודו. אנו מבקשים לתרום להבנת חשיבותם של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים ואולי אף לעזור בבניית כלים לשיפוט מוסרי.

(*צילומים: יח"צ)