ריח של כחול כביסה ושום - ספרה של יפה וגנר

כיצד ניצחה הילדה הקטנה, שחומת העור והאיטית בתגובותיה, את הקשיים, הגזענות והאפליה? ואולי עוד לא התגברה, גם בבגרותה? ספר סיפורים מרגש ומעניין.

המורה לאנגלית של יפה וגנר, ילידת עיראק, אמר לה שהיא יכולה להיות מקסימום "מוכרת גרעינים ובוטנים בשוק הכרמל". גם חבריה ושכניה לא עזרו לה במיוחד...

היום, אחרי קריירה בהייטק, הצלחה ושבחים בציור ובכתיבת שירה, הוציאה וגנר את ספר הפרוזה הראשון שלה: "ריח של כחול כביסה ושום".

בספר זה, הבנוי מסיפורים סיפורים, שחלקם קשורים וחלקם עומדים בפני עצמם, נחשפים - לצד סיפור אישי מרגש של ילדה, עולה חדשה ברמת גן של שנות ה-50 - גם הפולקלור של העולים החדשים, הגזענות, הקשיים הכלכליים, מוות במשפחה, בירוקרטיה, התנשאות ממסדית ועוד...

ליפה וגנר, כיום תושבת ירושלים, אמנית, סופרת, משוררת, בעלת גלריה ואשת הייטק לשעבר, יש במה להתגאות. למרות שהמורה בבית הספר גירש אותה משיעורי האנגלית, למרות עוני, הזנחה, הדרה, אלימות וגזענות, היא הצליחה להגיע למה שהגיעה, בזכות ולא בחסד.

הספר החדש שלה "ריח של כחול כביסה ושום" מכיל 11 סיפורים קצרים ופורש לפנינו, דרך האישי והמינורי, את סיפורה של עליית יהודי עיראק בשנות ה-50, על הקשיים, השמחות, החיכוכים, החרטות, הצלחות, הדמויות והפולקלור.

וגנר מתבוננת על עברה ושואלת "האם אלה שאינם עוד, רוצים שאכתוב אותם? אולי הם מעדיפים להישכח, כמו שנשכחו בחייהם?" היא יודעת למה היא מתכוונת, יש כאלו שאולי היו רוצים "להעלים" את התקופה הזאת, ו"לא לדבר על דברים שכבר עברו מזמן", למרות שיש להם עדיין השפעה.

בסיפור "עיניים כחולות", לדוגמא, מתוארת דמות דודתה, נעימה, שעלתה בגיל 17 עם תינוק ועם בעלה שגויס לצה"ל מיד עם עלייתם. כאשר בנה חלה ואושפז בבית החולים, אמר הצוות לנעימה שבאה לבקרו שהוא מת וכבר נקבר. הסיפור משווה את המקרה לסיפור דומה, בו התעקש הבעל לקבור את התינוקת שלו בעצמו ופתאום הסתבר שההודעה על המוות הייתה טעות.

בסיפור "אהבה ראשונה", מסופר על קשר כואב שלה כילדה עם ילד אשכנזי מגן הילדים, ששואל את אימו "האם הם ערבים?" ומכה אותה כל יום בדרך כי אמה של יפה לא יכלה ללוות אותה. על הילדה מגן נגר פולני ניצול שואה, שחוזר בסוף הסיפור לפולין כי בתו האבודה, שאולי ראה בילדה הקטנה והמוכה תזכורת חוצת גזעים ועדות אליה, נמצאה שם בבית יתומים.

הספר נשאר לכל אורכו אנושי. הסופרת לא מבקשת להשיג אהדת יתר בשם מה שעברה, ומתארת גם את החסרונות והיתרונות של הלקוחות הרכלניות יוצאות עיראק במכולת השכונתית, על הרצון לדעת הכל על כולם כל הזמן, על קנאה, צרות עין ואף על אלימות.

למרות הכל היא מטפלת בנושאים הטעונים האלה בחמלה רבה, ברגישות ובישירות. כך גם את השכנה האלמנה שבסיפור "ימין ושמאל", שהופכת את יפה הילדה למעין שפחה שנאלצת לנקות את דירתה ולשרת את ילדיה וכך עם הצעירה שמתעקשת לשמור על עצמאותה בסיפור "סועד".

יפה וגנר באה מתחום אומנות הציור והחלה לכתוב בגיל 50. היא פרסמה שלושה ספרי שירה וזהו ספר הפרוזה הראשון שלה. הסיפורים בספר החדש יוצרים פסיפס אנושי ותיאור של דור, שקיבל ביטוי מעט מדי בספרות הישראלית.

"ריח של כחול כביסה ושום", מאת: יפה וגנר, ציור הכריכה: יפה וגנר, עיצוב: מורן ברק, הוצאת כתב.