ד"ר רבקה אלינב בודקת בספר חדש, מדוע קשה לאישה להוכיח שהיא חכמה? איך אישה יכולה להיכנס ל'מועדון' הסגור של הסופרים הגברים? ואיזה מחיר היא משלמת על כך?
מדוע קשה לאישה להוכיח שהיא חכמה? איך אישה יכולה להיכנס ל'מועדון' הסגור של הסופרים הגברים? ואיזה מחיר היא משלמת על כך?
לאה גולדברג (1911 - 1970), המשוררת הסופרת והיוצרת הידועה, העדיפה להיות טיפשה. זה פשוט יותר קל. הרחבת הדעת והניסיון הנואש להיכנס למיליֵה סופרים גברי מתיש, והתוצאות עגומות.. הסיכוי שתשיג זוגיות ואהבה הלך והתרחק.
אלישבע (יליזבטה איוואנובה ז'ירקובה-ביחובסקי), משוררת סופרת ומתרגמת, נולדה כשני עשורים לפני גולדברג (1888 - 1949), הרקע האישי שלה שונה (ומפתיע) והיא גם פחות ידועה מגולדברג. אבל המציאות הנשית- היוצרת שלה בעולם הגברי - דומה.
גיבורות הספרים והשירים של לאה גולדברג ושל אלישבע ביחובסקי, הצליחו לפרוץ סטיגמות ויצרו מודל חדש של נשים חזקות, מעשנות בפומבי, לא מתיפייפות ובעלות דעות מוצקות, אבל יודעות גם להשתמש במיניותן. אלא שהן עצמן, הסופרות, לא הצליחו להשתחרר מהתבניות שיצרו הגברים בחברה הסקסיסטית. הן הסתתרו מאחורי הגיבורות ולא כתבו בצורה ביוגרפית, כי לנשים "אין אגו" ואסור להן להתבטא בגסות.
"כי מרה מאוד הדעת" - עת הגיבורה האינטלקטואלית-יוצרת בסיפורת של אלישבע ולאה גולדברג - ספר חדש של ד"ר רבקה (אקי) אלינב, בהוצאת מכון מופ"ת (2012), שואל האם מאז ועד היום השתנה מקום הסופרות העבריות בעולם הספרות. כותרת הספר לקוחה מהמשפט: "כי מרה מאד הדעת, כי מתוק מאד החטא" (מתוך "הגהינום המאושר", גולדברג, שירים: 73).
ד"ר רבקה אלינב היא מרצה וחוקרת ספרות. חלק חשוב מעבודתה מתמקד בשאלות מגדריות, בישראליות ובעבריות כתרבות וכזהות. לצד עבודתה כמרצה בשורה של מסגרות אקדמיות, עסקה גם בחינוך, ניהול, עריכה ספרותית ובפיתוח תוכניות לימודים. אלינב הינה חברה בצוות ההיגוי של הפורום הפמיניסטי במכללת ספיר, המשלב בין פעילות אקדמית וחברתית, לקידומו של צדק מגדרי.
"כי מרה מאד הדעת" (בהוצאת מכון מופ"ת) - ספר עיון לא פשוט לקריאה אך מרחיב את הדעת על גולדברג ואלישבע, יצירתן הפורייה ועל תקופות מרתקות בספרות העברית.