"שריקה" - ספר שירים חדש של חמוטל בר-יוסף

קובץ שיריה ה-13 של חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומורה. על שירתה זכתה בשלל פרסים יוקרתיים. "שריקה", הוצ' הקיבוץ המאוחד, בשבוע הספר העברי.

"שריקה" הוא קובץ שיריה ה-13 של חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומורה. על שירתה זכתה בפרס הנשיא, פרס קרן ירושלים, פרס האישה היוצרת, פרס ברנר, פרס עמיחי, פרס אקו"ם למפעל חיים ופרסים נוספים. שירתה תורגמה לשפות רבות והופיעה כספר באנגלית, רוסית, הונגרית, ולאחרונה - בספרדית, צרפתית וערבית.

מתוך "שריקה" שיצא בהוצ' הקיבוץ המאוחד:

כִּסֵּא הַבּוּשָׁה

אֶצְלֵנוּ בַּסָּלוֹן הָיָה כִּסֵּא קַל

עִם מִסְעָד מְעֻקָּל

וּמוֹשָׁב מִקַּשׁ קָלוּעַ

מַעֲשֵׂה חוֹרַי.

אִישׁ לֹא יָשַׁב עָלָיו.

בְּיָפוֹ 1948 כְּשֶׁכֻּלָּם לָקְחוּ

שְׁטִיחִים וּפְסַנְתֵּרִים שָׁלָל

חָמְדָה אוֹתוֹ אִמִּי,

שֶׁבְּנָהּ אַךְ זֶה נָפַל בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם,

אִמִּי הַשַּׁכּוּלָה כֻּלָּהּ מֵאָז וּלְתָמִיד,

אִמִּי הַמְקֻמֶּטֶת מִשֶּׁמֶשׁ וְעָמָל,

אִמִּי הַחַמְדָּנִית, הַמְשַׁקֶּרֶת, הַשְּׁמֵנָה.

כָּל הַבּוּשָׁה שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל

יָשְׁבָה אֶצְלֵנוּ בַּסָּלוֹן, בַּשִּׁכּון הַדַּל,

עַל הַכִּסֵּא הַקַּל, הַמְעֻקָּל.

שיריה של חמוטל בר-יוסף הולחנו ובוצעו על ידי יעלה אביטל, יעל תאי, ערן אל-בר, אלברט סופר, הגר רווה, יפעת נץ ואחרים. היא כתבה ספרי מחקר על זלדה, לאה גולדברג, על זיקת השירה העברית לתרבות הדקאדנס האירופית, על ההקשר הרוסי של הספרות העברית ועל מיסטיקה בשירה העברית. לאחרונה הופיע ספר תרגומיה מיידיש לשירי מלכה חפץ-טוזמאן.

מתוך הביקורת:

"אני קורא - לאט, כמו ליקר חזק - שניים או שלושה שירים בכל ערב ומתפעל מן הדיוק והחדות והעומק והשילוב (הנדיר) של חום עם אירוניה" (עמוס עוז).

"נשארתי נפעמת. הרגישות, היופי, האצילות והעצב הניבטים מכל שיר נגעו בנימי נשמתי"ׁ(ריסה דומב, אוניברסיטת קיימברידג').

"על השירה של חמוטל בר-יוסף אומרים בלדינו "בן-אדם שכדאי לצרף אותו אל השולחן". היא כותבת בתבונה, בחוש מידה, ביושר, בלשון בהירה" (נסים קלדרון).

"הקול של חמוטל בר-יוסף אינו מכיל אירוניה. רצינותו מאוזנת באמצעות פיכחון רב, צלילות המבט, והרצון לזקק מתוך המציאות תמונה מילולית ברורה ככל האפשר. מצד אחד מוחש מאד הכוח המרחיק והמשקיט את עוצמת הרגשות, אבל לא פחות מכך מוחשת גמישותו של הכוח הזה להרחיק ולקרב דברים אל חזית הדיבור בעדינות ובשליטה, כשליטתו של מוסיקאי" (אריאל הירשפלד).

"מבע שירי שקוף, ישיר, נעדר הצטעצעות או הפלגות שיריות פתאומיות, לעולם לא מתחמק מאמירת האמת במלואה, אך לעולם גם לא נכנע לפרץ הרגשות המשתחרר מן העמידה בפני אמת זו" (דן מירון).

ונקנח בשיר נוסף מספר "שריקה":

שִׁעוּר זֶהוּת

אֲנִי מִכָּאן. הוֹרַי נוֹלְדוּ בַּגּוֹלָה.

הֵם קָרְאוּ לִמְדִינָה יְהוּדִית "גְאוּלָה".

נוֹלַדְתִּי לָעִבְרִית הַמְרֻבַּעַת, הַזְּקוּפָה, הָרְעֵבָה

וְזֹאת הָיְתָה סִבָּה לְגַאֲוָה.

נוֹלַדְתִּי בְּקִבּוּץ. הָלַכְתִּי יְחֵפָה.

לְטוֹב וּלְמֵטָב גָּדַלְנוּ יַחַד כְּמוֹ אַחִים,

הַבָּנוֹת עִם הַבָּנִים, עִם הַשִּׂמְחָה וְהַפְּחָדִים.

לֹא הָיָה שָׁם בֵּית כְּנֶסֶת,

אֲבָל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה זְמָן מְיֻחָד:

אַחֲרֵי מִקְלַחַת חַמָּה כֻּלָּם עַד אֶחָד

הָיוּ לְבוּשִׁים חֻלְצוֹת לְבָנוֹת

שֶׁהִגִּיעוּ מְגֹהֲצוֹת מֵהַמַּכְבֵּסָה הַמְשֻׁתֶּפֶת,

וּבְעֶרֶב פֶּסַח קָצַרְנוּ אֶת הַתְּבוּאָה הַחֲדָשָׁה.

הֶחָבֵר שֶׁהָיָה בְּתַפְקִיד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שָׁאַל: בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?

וְכֻלָּנוּ עָנִינוּ: בָּא! הוּא שָׁב וְשָׁאַל: הַאֶקְצֹר?

וְכֻלָּנוּ עָנִינוּ: קְצֹר!

אַחַר כָּךְ הִתְאַסַּפְנוּ לַחְגֹּג אֶת הַסֵּדֶר

וְהָיִינוּ בְּיַחַד מְאֹד. מְאֹד בְּקִרְבָה.

לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁמַּה שֶׁעָשִׂינוּ הָיָה יְהוּדִי.

לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁזֹּאת סִבָּה לְגַאֲוָה.

אֲנִי מִכָּאן. כָּאן "שָׁלוֹם" הוּא פְּגִישָׁה וּפְרִידָה.

רֹב הַנָּשִׁים מַדְלִיקוֹת כָּאן נֵרוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

שָׁבוּעַ אֶחָד בַּשָּׁנָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג כָּאן לֶחֶם בְּרֹב הַמְקוֹמוֹת.

יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה דְּמָמָה שֶׁל מִדְבָּר מְשַׁתֶּקֶת אֶת רֹב הַתְּנוּעָה.

שְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁנָה קוֹל הַצְּפִירָה הוּא שִׁפּוּד שֶׁל אֵשׁ

רוֹצֵעַ לֵבָב.

עַם לֹא גָּדוֹל וְלֹא רַב

חַי בִּמְדִינָה יְהוּדִית

הַיְּחִידָה

אֲשֶׁר נֹאהַב

לְטוֹב וּלְמֵיטָב

וְזֹאת סִבָּה לְגַאֲוָה

גַּם עַכְשָׁו.

לפרטים נוספים על חמוטל בר-יוסף: www.hamutalbaryosef.com

(*צילום: דן פורגס; יח"צ)