המלצה על הספר "קליפסו רמלה", מאת ציפי שחרור

רומן המצליח לגעת בלב הקורא וכתוב בכישרון וברגישות, על זיכרונות ילדות ואירועים המשפיעים על חייה הבוגרים של גיבורת הסיפור. נדמה, שגם אנו היינו שם.

עמוס, ידיד שנולד וגדל ברמלה, היה נרגש כשהחזיר לי את "קליפסו רמלה". הוא מאד התרשם מהספר, שהזכיר לו את הילדות ברמלה. חברתי הקרובה יפה, אשתו של עמוס, שהתוודעה לרמלה בגללו, נהנתה מהספר ללא קשר לעיר, אלא בשל תיאורי התקופה, שציפי שחרור כה מיטיבה לתאר, שהזכירה ליפה את נעוריה. וגם

אני אהבתי את הספר, נטו, בשל הפיוטיות שבו, המדברת גם אל תל-אביבים..

הערה: אני מאלה שנוהגת להעביר הלאה לחברים שיקראו ספרים שנהניתי מהם, וגם מקפידה שהספרים יוחזרו אלי.. כך גם עם "קליפסו רמלה", בו אני מעלעלת שוב, מנסה להעמיק ולחדור אל סוד קסמו.

"קליפסו רמלה הוא רומן עם שתי גיטרות, בס תופים. תופי רמלה מכים בגיבורים, הבס הוא הפסקול של שנות השישים, מיתרי הגיטרות נקרעים מעמוד לעמוד ועל הבמה ציפי שחרור שרה לנו סולו. סולו מרגש מאד...", כתב על הספר המשורר רוני סומק. משורר למשוררת..

המשוררת-סופרת-עורכת ציפי שחרור, ילידת רמלה, מחזירה בספר זה לתודעה הישראלית של ימינו, את רמלה של שנות ילדותה, בשנות ה-60 של המאה הקודמת. עיר שבמרכזה צמח הדיסקוטק המיתולוגי "קליפסו", שהפך את רמלה של אותן שנים לליברפול של ישראל, אך בד בבד, עיר שהוזנחה וננטשה, נדחפה לירכתי התודעה הישראלית והפכה לישראל השנייה, האחרת והמרירה.

הספר שזור יסודות ביוגרפיים מילדותה של הסופרת, ביניהם: רחובות רמלה, אוכלוסיית העולים, ביניהם ההודים והקוצ'ינים. חלק מהדמויות בספר שהן דמויות מעברה. חברות הילדות הטובות ביותר שלה היו קוצ'יניות ומכאן גם נובעת המשיכה הגדולה שלה להודו, בה ביקרה כבר שלוש פעמים. "החיפושיות" שכיכבו באותן שנים היוו חלק מרכזי בחייה של הסופרת וציטוטים משיריהם פזורים לאורך הספר.

"פסקול, זה המוסיקה שמלווה סרטים, אבל את החיים לא מלוות מנגינות ובגלל זה החיים בכלל לא כמו סרט...", הסביר עמוס לאחותו שלומית. שלומית, גיבורת הסיפור, גדלה והתבגרה ברמלה של שנות ה- 60, החצר האחורית של החברה הישראלית. את חייה ליוו קולותיהם השרוטים של הביטלס שבקעו מהטרנזיסטור הישן במטבח של דירת השיכון הקטנה, צעקות מריבותיהם של השכנים שחדרו בנקל דרך הקירות הדקים וצלילי הדיסקו שנשאה הרוח דרך שדות הסביונים מדיסקוטק "קליפסו" האגדי, שהצמיח דורות רבים של זמרים ידועים.

דמויות מפתח בחייה של שלומית הם: אחיה הגדול, עמוס, שנהרג במלחמת ששת הימים; רחל, חברתה, עולה חדשה מקוצ'ין; יאיר, חבר ילדות שהבטיח להתחתן איתה כשיגדלו, אך נטש אותה בבגרותו לטובת אחרת; אמו עמירה המטורפת שחותכת לעצמה את הורידים; אביו אברם המאוהב בסתר באמה של שלומית; ושמש בית הכנסת שאנס את שלומית בילדותה.

לאחר שאיבדה את אחיה ואת אהוב ילדותה, נוסעת שלומית רדופת סיוטי האונס, האובדן והנטישה, למצוא מרפא בהודו - מושא חלומותיו של אחיה המת. במומבי היא פוגשת בחור הודי בעל נטיות רוחניות, שבעזרתו היא מצליחה להתגבר על השבר שבתוכה. היא נישאת לו ויולדת בן. במקביל הולכת אמונתו ומתחזקת. הוא מתחבר לקבוצת סדוהיים נודדים ונוטש אותה. כל שנותר לשלומית הוא לחזור לארץ השסועה של אחרי מלחמת יום הכיפורים, בניסיון להתחבר לילדותה האבודה.

"קליפסו רמלה" הוא הרומן הראשון של ציפי שחרור. לפניו פרסמה שני קובצי סיפורים "הריקוד האחרון" ו"נשמות תאומות. ציפי שחרור, סופרת, משוררת ועורכת, פרסמה עד כה 30 ספרים מתוכם 18 ספרים לילדים ולנוער, 11 ספרי שירה ושני קבצי סיפורים למבוגרים. ספריה זיכו אותה בשבחים ובפרסים רבים, ביניהם פרסי ראש הממשלה ב-1993 וב-2004, פרס אקו"ם, קרן ת"א ע"ש רבינוביץ ופרס ע"ש חומסקי מטעם אגודת הסופרים.

שחרור היא עורכת כתב העת מאזניים וכן אנתולוגיות וספרים בתחום השירה והפרוזה, ומנהלת אמנותית באתר השירה פואמה. כיהנה במשך חמש שנים כדירקטורית במועצת הרשות השנייה ובחברת החדשות. מן היוזמים הראשונים של תוכניות התרבות בערוץ 2. ממקימי הקרנות "סנונית" ו"ברוש" של הרשות השנייה ושימשה כמבקרת ספרים בעיתונים שונים ובכתבי עת. מזה שנים רבות מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בשירה ובפרוזה לילדים, לנוער ולמבוגרים (באוניברסיטה הפתוחה, בבית הסופר ועוד). מקיימת מפגשי ספרות בבתי ספר וספריות בכל רחבי הארץ, במסגרת אמנות לעם, סל תרבות ומשרד החינוך. תושבת ת"א ואם לשניים.

"קליפסו רמלה", רומן מרגש ונוגע, מאת: ציפי שחרור, עורך: חיים פסח, הוצאת פרדס, 2012.