"צד שמאל של החושך" רומן בדיוני של אורסולה לה גווין

התחלתי לקרוא את ההקדמה בחלק האחורי של עטיפת הספר:

גנרי איי הוא השליח הראשון של האנושות לכוכב הלכת גתן, הקרוי גם חורף.
מבעד לעיניו אנו משקיפים על עולם אחר, קסום ביופיו. עולם שלג נצחי, של ממלכות קשות לפיצוח, אשר תושביו שונים מאיתנו עד כמה שיכולים בני אדם להיות שונים משאר האדם.

אחר כך כשהמשכתי לקרוא גיליתי שהספר נכתב בימי ראשית המהפכה הפמיניסטית. אחר כך רפרפתי בהקדמה ובפתח הדבר. התחלתי וכשהגעתי לרוויה מניתוחים היסטוריים, ספרותיים ומשבחי המתרגם והמפרסמים וכולי, פתחתי את הספר ופשוט התחלתי לקרוא בו.

יש לי בעיה עם הקדמות כשם שיש לי בעיה עם תכניות של הצגות. אני לא קורא אותן בדרך כלל. מה יעזור לי אם מפרסם כל שהוא יאמר לי שהוא פרסם ספר או הצגה שהוא מאמין בהם ? זה הרי ברור שהוא מאמין בהם, לא ?
אחרת לא היה עושה את מה שעשה. ומה יעזור לי אם אותו אחד יבחר לפרסם בתחילת הספר, או הסרט, או ההצגה ניתוחים פסיכולוגיים, ספרותיים, אומנותיים ליצירה ? מה גם שהניתוחים האלה נוטים לא אחת לפאר ולנפח את היצירה, בדיוק באותה צורה בה אנחנו מעצימים את קורות החיים שלנו כדי להתקבל לעבודה זו או אחרת. מוכר לכם ? זהו! אז פתחתי ת'ספר סוף סוף והתחלתי לקרוא.

גיליתי שגיבור הספר נחת בעולם שבו האנדרוגיניות היא הנורמה. רוב תושבי גתן הם בעלי אברי מין נשיים וגבריים כאחד ובעונות הייחום שלהם הם נעשים או גבריים או נשיים. לאורך רוב הספר, פונים אליהם בלשון זכר מפאת מגבלות השפה. הלא קיבוע מגדר הוא אחד הדברים הבסיסיים אצלנו - חוויה מבלבלת בפני עצמה, אבל לא בלתי עבירה. הסופרת ממקמת את הסיפור בעולם שכולו קור לבן ונוראי. בחירה לגיטימית על פניה, אבל לא אחת תהיתי ביני לביני מה היה קורה לו היה נוחת גנרי בעולם נוח. לא חם ולא קר. האם הדבר היה משפיע על התנהגות תושביו ? אני מניח שכן. ומכאן שאלתי את עצמי: אז מה זה משנה אם הם אנדרוגיניים ? בנוסף, עליכם לדעת שבגתן, מלחמות הן דבר נדיר מאוד. אמנם ישנם תככים והמושג רצח לא זר לגתנים רודפי היוקרה, אבל מלחמות הן דבר שאינם מגיעים אליו אלא פעם אחת או פעמיים בתולדותיהם. כאן עלתה התהייה האם זה משום שמלכיהם ושרי ממשלותיהם נכנסים מדי פעם להריון, או שאולי זה כך משום שרוב הזמן אינם נשלטים על ידי יצר המין שלהם ומתנהגים יותר כנערים/ות נטולי טרדות מיניות ומשום שמתחים מיניים נוצרים אצלם אך ורק בתקופות הייחום שלהם ?
אין לי תשובה לזה. ולא משום שאיני יכול לתאר לעצמי את הסיבה אלא משום שאיני מתיימר לדעת אותה מראש. בדיוק משום אותה תהייה שהזכרתי לגבי מזג האוויר והשלכותיו על התנהגות חברתית. הנושא בכללותו נראה לי סבוך מדי מכדי להכריע ולהתדיין בו בספר מדע בדיוני שכל אורכו שלוש מאות חמישים ושניים עמודים. אני בטוח שאיזה מנתח ספרותי היה גולש עלי עכשיו כדוב הקוטב ועורם עלי ערימות ערימות של הסברים ושל ניתוחים בלוויית שרבוב שפתיים מאוכזב ומדוכא. יחד עם זה עלי להודות כי נשביתי בעולם אותו יצרה הסופרת. הלכתי אחריה שבי במארג היפיפה של מנהגים, מיתוסים, מונחים ומראות שטוותה עד לכדי מצע מרענן ורב גוני של מציאות חלופית מסקרנת.
הפכתי לשותף מלא בתככי חצר המלכות של המלך ארגוון, דחפתי עם הסופרת מזחלות במישורי קרח עצומים, התאהבתי איתה, כאבתי איתה, התבלבלתי איתה. קיוויתי, התאכזבתי, נוצחתי וניצחתי. ואם כל זה קרה, אז מה אכפת לי מה אמר עליה מבקר ספרות מלומד זה או אחר ?
תקראו את הספר. בין אם תתאהבו בו ובין אם לא, מה זה משנה מה אמרו עליו ?

אבל אם מה שחסרה לכם היא המלצה - אז הנה היא לפניכם :

שווה לקנות. שווה לקרוא. שווה לתת ושווה לקבל. ספר קסום.

(הוצאת ינשוף)