אוסטיאופורוזיס

האוסטיאופורוזיס זו מחלה המתגנבת אל חיינו כמו גנב בלילה, לאט, בשקט ומבלי להותיר עקבות. המחלה פוגעת באחת מתוך ארבע נשים מעל גיל 55 ושכיחותה בגברים נמוכה יותר. לפניכם דרכי ההתמודדות והמלצות למניעה ולהקטנת הסכנות .

האוסטיאופורוזיס היא מחלה המתגנבת אל חיי הנשים כמו גנב בלילה, לאט, בשקט ומבלי להותיר עקבות. המחלה פוגעת באחת מתוך ארבע נשים מעל גיל 55 ושכיחותה בקרב גברים נמוכה יותר. לפניכם דרכי ההתמודדות והמלצות למניעה ולהקטנת הסכנות.

הגורמים מחלת אוסטאופורוזיס:

פירוש השם אוסטיאופורוזיס הוא: אוסטיאו-עצם, פורוזיס-מחוררת וביחד עצם מחוררת. המונח מתאר במדויק את מצב העצם, שנעשית צפופה פחות וכתוצאה מכך הופכת לשבירה. היא מתגלה רק כאשר מופיעים סיבוכיה המכאיבים והמסוכנים - השברים, ולכן יש חשיבות גדולה למניעת המחלה, באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית מתאימה.

אוסטיאופורוזיס היא מחלת שלד המתאפיינת בשינויים בעצמות, שנחלשות והופכות פחות צפופות. כתוצאה משינויים אלה עולה הסיכון לשברים בעצמות. עד גיל המעבר נשמרת צפיפות העצם בקרב נשים בריאות, בזכות פעילותם של ההורמונים הנשיים (בעיקר של האסטרוגן). לאחר תום תקופת הפוריות של האישה מפסיקות השחלות ליצר הורמון מין נשי, המעכב את דלדול העצם וכתוצאה מכך מתחיל תהליך של איבוד עצם.

התהליך מתרחש בהדרגה ובסופו השלד אינו מסוגל לעמוד בעומס שנגרם מעמידה, הליכה או חבלה קלה. במצב זה נוצרים שברים בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמה. המחלה מהווה אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה באיכות החיים בגיל המבוגר ולקיצור תוחלת החיים.

מחלה נשית:

אוסטיאופורוזיס מוכרת בתור "מחלה של נשים", אך גם גברים נוטים ללקות בה, אם כי בשיעור נמוך יותר. הסיבות לכך הן שמסת העצם שלהם גדולה יותר מלכתחילה, ולכן איבוד חלק ממנה משפיע פחות. כמו כן, השלב של אובדן עצם מואץ הקיים אצל נשים בעשור הראשון לאחר הפסקת הווסת, לא קיים אצל גברים.

הטיפול:

אין דרך להשיב לעצם את המסה והאיכות המקוריות שלה לאחר התחלת תהליך איבוד מסת העצם. הטיפול מסייע למנוע את התפרצות המחלה בשלבים הקודמים לאובדן העצם, או למנוע התדרדרות במצב.

הגורמים העיקריים הקובעים מי יפתח אוסטיאופורוזיס, הם:

מסת שיא של עצם – כמות העצם בגיל הבגרות.

מידת איבוד העצם – מהירות ומשך איבוד העצם.

גורמי סיכון:

נשים שקרובות משפחתן סובלות ממחלה זו.

נשים רזות ונמוכות - מידות גוף קטנות.

מחסור באסטרוגן לפני הפסקת המחזור.

גיל מתקדם.

צריכה עודפת של קפאין, אלכוהול, סיגריות.

העדר פעילות גופנית.

מוצא – לבן, עור בהיר.

תרופות – קורקוסטרואידים, נוגדי פרכוסים.

תזונה – דלת סידן.

מניעה:

אצל אישה שכבר פיתחה אוסטיאופורוזיס, אין אפשרות להחזיר לעצם את כמותה ואיכותה המקורית. לכן, תמיד עדיף למנוע את התהליך, זאת ניתן לעשות ע"י:

השגת כמות שיא אופטימלית של העצם.

מניעה של איבוד העצם.

השגת כמות שיא אופטימלית פירושה, שככל שכמות העצם גבוהה יותר בגיל ההתבגרות, כך העצם תהיה מוכנה טוב יותר לקראת השנים של איבוד העצם, ויעבור זמן ממושך יותר עד שהעצם תעבור את סף הפגיעות לשברים.

נקודות עיקריות במניעת אוסטיאופורוזיס:

הבטחת תזונה נכונה הכוללת שפע של סידן:

מסת העצם נבנית עד גיל 25-20 ומגיל זה מתחילה ירידה במסת העצם. יש להקפיד כבר מגיל צעיר על תזונה שתספק סידן בכמות המומלצת בכל גיל, וכן יש לעקוב אחר המלצות הסידן לכל גיל ולספק לגוף את הכמות הדרושה על-ידי תזונה עשירה בסידן.

מקורות הסידן הזמינים ביותר לספיגת הגוף, הם מוצרי החלב השונים. ספיגתו של סידן שמקורו בירקות (כרוב, ברוקולי ועוד) נמוכה בהרבה מספיגת סידן שמקורו במוצרי החלב.

במקרה של מחסור בסידן, יש ליטול תוסף של כדורי סידן על-פי המלצת רופא או דיאטנית קלינית. לנשים בגיל המעבר מומלץ לצרוך 1,200 מ"ג סידן ליום.

פעילות גופנית הכוללת תנועות המפעילות לחץ על עצמות ארוכות.

סוגי התרגולים לשיקום אוסטיאופורוזיס:

תנועות אקטיביות חופשיות (תנועות שעושה האיש עצמו), אלה מתחלקות ל – 2 סוגים:

תנועות שההתנגדות היחידה בהן היא משקל האיבר המופעל.

לעומתן קיימות התנועות הטבעיות בחיי היום יום, תנועות שבהן אנו מפעילים קבוצות שרירים שונות לשם ביצוע פעולות שונות.

תנועות אקטיביות נגד התנגדות – (טובות במיוחד לטיפול באוסטיאופורוזיס). תנועות אלו מבוצעות נגד התנגדות גדולה ממשקל האיבר כגון: כוחו של המתעמל, משקוליות, כדורים ועוד.

הימנעות מצריכת חומרים המזיקים לעצם, כמו: קפאין, אלכוהול, טבק, קורטוקוסטרידים ותרופות אחרות (במידת האפשר).

מניעה - להקדים תרופה למכה:

כמו בכל מחלה, מניעתה מהווה את הטיפול היעיל והטוב ביותר, והיא כוללת תזונה עשירה בסידן ובוויטמיןD במקביל לביצוע פעילות גופנית. פעילות גופנית מכוונת ונכונה מחזקת את השרירים, משפרת את תחושת התנועה, שיווי המשקל והיציבה, ובכך תורמת למניעת נפילות ולשיפור בתפקוד מערכת השריר-שלד.

*** מחברת הכתבה היא בעלת תוארB.Ed בחינוך גופני ממכון ווינגייט וסמנכ"לית הדרכה בסטודיו C.

(* צילום: שוש להב, אילוסטרציה)