|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דף הבית > בריאות > אפילפסיה - אמת ומיתוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אפילפסיה - אמת ומיתוסמאת: מערכת Iwomenהאם אפילפסיה היא סוג של מחלת נפש? התקף מתרחש בזמן ירח מלא? אפשר להחלים מהמחלה גם ללא טיפול? האם אסור להיכנס להיריון? 9 מיתוסים על מחלת הנפילה אפילפסיה היא מחלה המוגדרת כפרכוסים חוזרים (יותר מאחד), כאשר פרכוס הוא שינוי במצב הנוירולוגי הנגרם מנטייה של המוח לייצר פעילות החשמלית מוחית לא תקינה, 'קצר חשמלי', במוח. פרכוס יכול להתבטא במספר צורות: שינוי במצב ההכרה (חלקי או מלא), תנועה לא רצונית של הגפיים או שינוי התנהגותי. רוב האוכלוסייה מכירה בעיקר את הפרכוס המופיע לאחר נפילת האדם לארץ, כאשר הוא רועד בכל גופו ולעתים קצף יוצא מפיו. סוג זה של התקף הוא רק אחד מביטויי הפרכוסים, אך אין ספק שהוא המרתיע מכולם, וייתכן שבשל כך סטיגמות רבות ומיתוסים משונים נקשרו במחלה. ד"ר אלי הימן, מנהל המחלקה לנוירולוגית ילדים במרכז הרפואי 'אסף הרופא', מפריך מיתוסים שונים שדבקו במחלה לאורך השנים. "כל פרכוס הוא אפילפטי" מחלת האפילפסיה פוגעת באחוז אחד מהאוכלוסייה. המחלה חייבת להיות מאובחנת בצורה מדויקת, בין השאר באמצעות רישום חשמלי של גלי המוח (EEG) ובדיקת תהודה מגנטית (MRI), שכן אם יינתנו תרופות אנטי-אפילפטיות לאדם שאינו חולה באפילפסיה, עלול להיגרם לו נזק. "אסור לחולה באפילפסיה להיכנס להיריון" "לא ניתן לטפל באפילפסיה - הגוף צריך ללמוד להתמודד" חולים עמידים לטיפול שאובחנה אצלם אפילפסיה מוקדית במוח עשויים להיות מועמדים לניתוח להסרת המוקד האפילפטי במוח. חולים אלה יעברו סריקה קפדנית כדי להבטיח שהמוקד ממוקם באיזור ספציפי במוח, ולא פחות חשוב מזה שהמוקד אינו איזור אסטרטגי שבהסרתו אנו עלולים לפגוע בתפקודי מוח חיוניים. ברוב המקרים, חולים שעברו ניתוח ולא התגלו אצלם מוקדים נוספים, יהפכו לחופשיים מהתקפים.עבור אותם חולים שנמצאים לא מתאימים לניתוח (רק כ- 25% נמצאים מתאימים) הסרת מוקד או חוששים ממנו, יש שתי גישות טיפול נוספות: השתלת קוצב וואגלי או דיאטה קטוגנית. קוצב וגאלי הוא קוצב המוחדר מתחת לעור בסמוך לבית השחי וממנו מועבר כבל חשמלי לעצב הואגוס השמאלי. הקוצב מעביר גירוי חשמלי בפרקי זמן קבועים (הניתנים לשינוי על-ידי הרופא המטפל) המגיע דרך העצב למוח וכך מפחית ומונע התקפים. מחקרים מראים כי בין 40%-65% מהמטופלים מפחיתים כ-50% מכמות ההתקפים ויותר. בין 6-10% יפסיקו לפרכס. הקוצב משפר משמעותית את איכות חיי החולים בכך שההתקפים, אם מתרחשים, הופכים קלים יותר ומתרחשים לעתים רחוקות יותר. בנוסף, לא פעם השתלת הקוצב מאפשרת הפחתה של המינונים של התרופות האנטי-אפילפטיות. דיאטה קטוגנית מבוססת על תזונה עשירה בשומנים ודלה בחלבונים וסוכר באופן שמספק את כל הנדרש לגדילה והתפתחות. הדיאטה, למרות שמה, היא טיפול רפואי לכל דבר שצריך להיות מוצע לכל ילד/ה עם אפילפסיה שאינה מגיבה לטיפול מקובל וכאשר אין אפשרות לטיפול באמצעות ניתוח (Epilepsy Surgery). הקושי העיקרי בדיאטה הקטוגנית היא להקפיד על הרכב התזונה המיוחד היות וכל חריגה קטנה פוגמת ביעילות הטיפול. הדיאטה הקטוגנית מנוהלת על דיאטנית המתמחה בטיפול בדיאטה קטוגנית. "אפילפסיה היא בעצם מחלת נפש" לכ- 30% מחולי האפילפסיה יש בעיות נוספות הקיימות באופן בלתי תלוי מהאפילפסיה עצמה או עלולים להיגרם או להחמיר כתוצאה מהאפילפסיה עצמה או הטיפול בה. לכן בכל חולה הסובל מאפילפסיה חשוב לשלול באופן אקטיבי קיומם של הפרעות מלוות כגון: הפרעות שינה, קשיי למידה (לקות למידה, הפרעת קשב), הפרעות התנהגותיות, הפרעות נפשיות (דיכאון, חרדה). טיפול נכון באפילפסיה הוא מתן מענה לכלל הבעיות, קרי, לפרכוסים כמו גם לבעיות המלוות וזאת כדי לשפר את איכות החיים ומיצוי הפוטנציאל של המטופל/ת ומשפחתו/ה. "אפילפסיה נגרמת בגלל מצבי לחץ" "אפילפסיה היא מחלה גנטית שנולדים איתה" במרבית סוגי האפילפסיה אין בידינו אפשרות היום לזהות בוודאות את הגן/גנים האחראיים לגרימת מחלת האפילסיה. ההתפתחות הרבה בטכנולוגיה הגנטית מאפשרת היום זיהוי של יותר ויותר גנים האחראיים לסוגים של אפילפסיה המופיעה בגיל הינקות/ילדות מוקדמת. "בפרכוס אפילפטי יש למשוך את הלשון כדי למנוע חנק" במקרה של התקף ופרכוס יש לקרוא לעזרה ובינתיים להשכיב את החולה על צדו, להרחיקו ממקור פגיעה אפשרי, למתוח קלות לאחור את הצוואר כדי לפתוח נתיב אוויר, ולהמתין שההתקף יחלוף מאליו (לרוב חולף לאחר חצי דקה- עד 2 דקות). בשום מקרה אסור לשפוך על החולה מים או לסטור על פניו ובטח שלא לדחוף יד לתוך פיו של החולה. לא נחנקים בהתקף ולא 'בולעים' את הלשון. כאשר מדובר בילדים עם פרכוסים חוזרים, לעתים נצייד את ההורים בתרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, ווליום-סטסוליד או דורמיקום-בוקולם (הניתנים ניתן דרך הרקטום כחוקן -(סטסוליד, או דרך האף, או ריריות הפה- בוקולם) ואם ההתקף מתמשך (מעל 2-3 דקות) ההורים יכולים לתת את התרופה לילדם ולעצור את הפרכוס. "חולה אפילפסיה לא יכול להוציא רישיון" "התקף מתרחש בזמן ירח מלא"
נוצר:
27/06/2015 12:56:00
עודכן: 27/06/2015 13:13:00
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
צוות האתר צור קשר הרשמה לאתר תקנון פרסמו אצלנו מפת אתר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חדשות
,
חדשות
,
זכויות
,
SHOUT
,
בריאות
,
הורות
,
צרכנות
,
תיירות
,
הכרויות
,
קניות
,
טיפוח ויופי
,
אופנה
,
ביגוד
,
תכשיטים
,
אלטרנטיבי
,
תרבות
קהילה
,
תזונה
,
כושר
,
ראיונות
,
עיצוב פנים
,
ארכיטקטורה
,
נשים בממשל
,
עסקים
,
קולינריה
,
מתכונים
משקאות , יחסים , עינוגים , הריון ולידה , קולנוע |