אל תיקחי ללב.... - על "תסמונת הלב השבור" שמעת ?

זיכרונות רעים הם מקום נורא לחיות בו. ככל שאנו משקיעים יותר זמן בזיכרונות הרעים - נרגיש רע יותר, ונאבד את הקשר עם הטוב שמסביבנו והפוטנציאלים לעתיד.
למרבה ההפתעה, אותו הדבר קורה כשאנו מנסות לחיות עם זיכרונות חיוביים בלבד. מקרה כזה יסתיים בשלילת ההווה ובאותן תוצאות רעות.

כדאי לנסות ולחיות בהווה בלבד. במיוחד כשאנו מצמצמים את המודעות שלנו להווה לכדי מודעות צרה מדי. ובאופן מלא ככל שתוכלו : בראיה, קול, מגע, פעולה ותגובה. כשנמצאים בהווה באופן מלא, העבר מפסיק להתקיים והלב נרפא.

"לב שבור". למה אנו בכלל מדברים על לב כמרכז של כאב ושל עונג? מה כל כך מיוחד בלב?

כאיבר של הגוף זהו עוד שריר גדול. שריר מאוד חשוב, אבל הוא עשוי מאותו סוג של רקמה כמו שריר הזרוע שלנו. אינכם שומעים אף אחד מדבר על "זרוע שבורה" במונחים של רגשות.
כל זה חשוב, כי כאשר אנו מגיבים למצב של יחסים בין אישיים שליליים בעצב או צער, הגוף שלנו מגיב באותו הזמן ע"י כיווץ של שרירים, בניסיון להתנגד למודעות ולסיטואציה.

ככל שההתנגדות גדולה יותר, כן גדל המתח, וככל שהמתח גדול יותר, אנו מרגישים רע יותר, אפילו עד כדי כאב מוחשי.
ההבנה שרגשות קשים כאלה ממוקמים באזור החזה היא בחלקה תרבותית ובחלקה פיזיולוגית.

פרופ' עמיר לרמן, סגן מנהל החטיבה הקרדיולוגית במאיו קליניק, מינסוטה ארה"ב, והצוות שלו החלו בשנה האחרונה מחקר ובו בדקו את "סינדרום הלב השבור" בקבוצת נשים שהיו חצי שנה לאחר אירוע לבבי והשוו לקבוצת נשים באותו גיל שעברו התקף לב ללא הסינדרום, ובקבוצת נשים שלא עברו התקף לב בכלל .

מדובר בגילאי 70 – 55 . המומחים חשפו אותן לסדרת מבחנים העלולים לגרום לסטרס , ותוך כדי הבדיקה בדקו אפקט של תגובת כלי הדם במכשיר לא פולשני שפותח בישראל.
התוצאה – בנשים עם הסינדרום תגובת כלי הדם נמצאה לא תקינה – הם התכווצו – וזה משקף גם את כלי הדם של הלב .
בדיקה כזו היא חלק מבדיקות מאמץ שמטרתן לזהות באמצעים לא פולשניים אילו נשים רגישות יותר לסטרס מנטלי הגורם להתרחשותה.

לא כל הנשים החשופות לסטרס מפתחות את התופעה.

הנשים עוברות סימולציה של סטרס ובודקים את תגובת כלי הדם למצבי סטרס. ל- 11% מהנשים יש חזרה על אירוע של הסינדרום. נשים אלה לא בהכרח מועדות להתקף לב. רובן נמצאות בשלב הפוסט מנופואזה (הפסקת ווסת) ויש צעירות יותר.

נמצאו גם מקרים בנשים שהגיעו גם למצב של הסינדרום שהינו התקף לב לפי ההגדרה.

אם כן, מה מאפשר להבין את התופעה? מה קורה באמת? ומהו הקשר בין תגובת הסטרס לתגובת כלי הדם שמאפשר לזהות את הנשים המיועדות לפתח את הסינדרום בהשוואה לנשים אחרות?

המרכזים הרפואיים בד"כ לא בודקים ושולחים לצנתור, אבל מכיוון שהעורקים תקינים לא מצנתרים.
יש לערוך הדמיה של הלב עצמו ב-MRI או אולטרא סאונד ולראות שהלב נמצא במצב כזה בהדמיה מיוחדת לתסמונת זו. יש לערוך בדיקה כזו כחלק ממבחן מאמץ.
מה שחשוב הוא לא להתעלם ולהתייחס ברצינות לתופעה.

נשים מרבות שלא להגיע בכלל או להגיע באיחור לחדר מיון עם כאבים בחזה בתסמינים שונים – כאבי לסת, צוואר, גב. מחקרים שנעשים כיום בודקים מהו המכניזם של התופעה.
פרופ' לרמן מוסיף כי יש פרוטוקול בו בודקים את החולים לפני שהם הולכים הביתה ועורכים להם מבחן לתגובת כלי הדם למתחים כדי לנבא אם יהיו להם אירועים עתידיים.
חשוב לבדוק לא רק כולסטרול, לחץ דם , השמנה וכו' , אלא את תגובת כלי הדם לסטרס כשבודקים את כלי הדם ולא ערכים סובבים.

השאיפה של פרופ' לרמן היא למצוא תרופה לתופעה זו של שיברון הלב .

אז, מה? רגשות של עצב או אושר כן קשורים למצבו הפזיולוגי של הלב?

בשפות המערביות הלב נחשב למרכז הרגשות למרות שהתחושה האמיתית נמצאת בכל בית החזה. החלק הפיזיולוגי קשור לעובדה שבמקרה של עצב וצער, הגוף שלנו נוטה לכווץ את שרירי החזה, בלוטת התימוס, הריאות והלב.
במקרה ההפוך, כשאנו מאושרים, הגוף שלנו נוטה להרפות את השרירים הללו אז אנחנו נוטים לחוות רגשות של הקלה, שחרור, זרימה, התרחבות, שלווה ואפילו שמחה.

"לתקן לב שבור" היא לעשות כל דבר שיקל על המתח בשרירים כמו גם בכל שריר אחר הכרוך בתגובה.

מהי הטכניקה לאיחוי לב שבור? להימנע מכאב הלב !

טכניקה שאיננה קצרת טווח אלה טכניקה מנטאלית. יש רגשות של לבבות שבורים אשר מושפעים מהמילים שבהן אנו משתמשים לתיאור הסיטואציה. מילים כמו "נבגד", "בלתי נסלח", "פגוע", ו"אובדן" – כשמשתמשים בהן שוב ושוב, אנו יכולות למנוע את החלמתו של הלב.

נסו להימנע משימוש במילים טעונות רגשית.
גישת הסליחה היא מאוד קלה לאחדים וקשה לאחרים אך יכולה להביא להקלה ולריפוי.
הגישה של העיסוק במעשים טובים הגורמים סיפוק ומעמידים אותנו במקום שאינו הגרוע ביותר היא מומלצת. אז נשתדל להפטר מזיכרונות רעים, נאמץ את הגישה לאהבה וכך נבנה סביבנו חומת קבלה וסליחה עצמית.

נשתדל לפרגן כמה שיותר ויש האומרים שכך מהר יותר יחלים הלב השבור.