בריאות המפרקים

אם כל השלד שלנו היה בנוי יחידת עצם אחת הרי שלא היינו יכולים לזוז גם אם היו לנו שרירים חזקים מאוד. גופינו מצליח לנוע ולתפקד בזכות המפרקים עלייהם נרחיב במאמר זה.

המפרקים הם אזורים בגוף המחברים בין שני קצות עצמות. ע"י כך המפרקים מאפשרים להניע את השלד. המפרקים השונים מסייעים לגוף לבצע תנועות ולתפקד.

בגוף קיימים מספר סוגי מפרקים, חלקם ללא תנועה בכלל כמו מפרקי הגולגולת וחלקם עם תנועה מרובה כמו מפרקי הירך, הברך, הכתף, האצבעות ועוד.

יחסי הגומלים בין יציבות לתנועה
בכל מפרק בגוף מתרחש איזון בין יציבות לתנועתיות, ככל שהמפרק בעל יכולת תנועה גדולה יותר הוא יהיה בעל יציבות קטנה יותר. כך אפשר להבין את התנועתיות הרבה של מפרק הכתף לעומת יציבותו המעטה הגורמת לפריקות ופציעות אחרות, או לחילופין את מפרקי האגן שיציבותם רבה אך תנועתם מעטה.

המפרקים הגדולים והתנועתיים בגוף נקראים מפרקים סינוביאליים, הם מאופיינים בכך שקצות העצמות המרכיבות את המפרק עטופות בקופסית (קפסולה) ובתוכה נוזל מפרקי (סינוביה).

תפקיד הנוזל הוא לסכך את תנועת המפרק ולעשותה חלקה ואחידה, כמו כן הנוזל הסינוביאלי מזין את הסחוס המפרקי.

קצות העצמות במפרק מצופות בשכבת סחוס, הסחוס הוא רקמת חיבור, צבעו לבן והוא מכיל כמות ניכרת של מים וחלבון קולגן, אשר נותן לו גמישות יחסית. תפקיד הסחוס להגן על קצות העצם ולאפשר חלוקת עומסים תקינה בין אזורי העצם השונים.
כל עוד הסחוס המפרקי בריא, שלם ואחיד הרי שהתנועה במפרק תהיה חלקה, מלאה ולא מלווה בכאב.

משמעות הגיל
עם הגיל, החל מהעשור החמישי לחיים, הסחוס המפרקי מתחיל להפגע. קצב ייצורו יורד וקצב פירוקו גובר. התוצאה היא תהליך הדלדלות של הסחוס המתרחש באופן נורמלי עם העלייה בגיל. אצל כמחצית מהאוכלוסיה המבוגרת, תתפתח מחלה הקרויה דלקת מפרקים ניוונית, אוסטאוארטריטיס (osteoarthritis). מחלה זו מתבטאת בהרס הדרגתי של הסחוס עקב תהליך דלקתי ונווני ובטוייה הקליניים הם כאב והגבלה בתנועה.

כאמור, מחלת אוסטאוארטריטיס פוגעת בכמעט מחצית מהאוכלוסייה המבוגרת והיא מחלת המפרקים הנפוצה ביותר בעולם. עקב עלייה בתוחלת החיים אנשים נאלצים להתמודד עם המחלה לאורך שנים רבות ולדבר משמעויות כלכליות רבות הן למערכת הבריאות והן לאדם הפרטי.
המחלה פוגעת בדרך כלל במפרק הירך או הברך אך קיימים מקרים של פגיעה במפרק שורש כף היד, כתף, מרפק ועוד.

גורמי הסיכון למחלה

גיל מבוגר- הסיכון עולה עם העליה בגיל

מין- נשים נפגעות יותר מגברים

עודף משקל – מעמיס על המפרקים וכן רקמת השומן מפרישה חומרים המעודדים התפתחות דלקות בגוף.

פציעות קודמות- קרע במניסקוס או ברצועה צולבת בברך יזרז הופעת אוסטאוארטריטס. אנשים שעסקו בספורט בצורה מופרזת והעמיסו על המפרקים מאמצים רבים באימונים או שעברו פציעות באימונים, עלולים לסבול מבעיות מפרקים בגיל המבוגר.

חוסר פעילות גופנית- מפרקי הגוף שלנו נועדו לתנועה, התנועה מועילה להם ושומרת על בריאותם. חוסר הנעת מפרק עלול לזרז הופעת אוסטאוארטריטס

בעיות יציבה- הבדל באורך רגליים, רגליO או רגלי X, עקמת בעמוד שדרה או השטחת כפות רגליים עלולים לגרום לעלייה בסיכון לאוסטאוארטריטיס עקב עומס מוגבר על מפרקים מסוימים בגוף.

הרגלים- נעלי עקב, אורח חיים יושבני (הרבה שעות ישיבה כתוצאה מעבודה וכו'), עישון, תזונה עתירת סוכר ושומן מן החי עלולים לזרז הופעת אוסטאוארטריטיס.

דרכי התמודדות
לצערנו לא קיימת תרופת קסם, ההמלצות הן ראשית לשמור על אורח חיים בריא.
חשוב לשמור על משקל גוף תקין ולבצע פעילות גופנית כדבר שבשגרה. להמנע מישיבה ועמידה ממושכים ולהכניס פעילות גופנית סדירה לחיי היומיום. במקומות שאפשר לצאת להליכה במקום נסיעה, רצוי ללכת ברגל. בעבודה, בבית ובכל מקום שאתם מבקרים על בסיס קבוע, תתרגלו לעלות במדרגות במקום במעלית.
בצענה תרגילי מתיחות עדינות ותרגילי חיזוקי שרירים.
מומלץ לצרוך תוספי תזונה המכילים גלוקוזמין וכונדרואיטין עשויים להקל על כאבי אוסטאוארטריטיס בשלבי המחלה המוקדמים.
תוספי תזונה המכילים כורכומין ואומגה 3 עשויים לסייע בהפחתת רמות הדלקת בגוף.
ניתן לנסות שימוש בברכיה (אם הכאב בברך), במקל או במקלות הליכה נורדיים בכדי להקל את העומס על המפרק ולאפשר הליכה נוחה עם פחות כאב.

טיפולים ופיזיותרפיה
הפיזיותרפיסט יכול לספק כלים לשמירה על המפרק ולטפל בכאב ובטווח התנועה, ילמד תרגילים לחיזוק שרירים ויתקן את לקויי היציבה, אם ישנם כאלה.
תרופות או משחות נגד כאבים עשויות לסייע בהפחתת הכאב ולאפשר המשך בצוע פעילות גופנית סדירה.
הרפואה המשלימה יכולה לספק עוד סט כלים להתמודדות עם כאב ואי נוחות שנגרמת מבעיות במפרקים. חשוב לנעול נעלים מתאימות (נעלי אפוס).
קיימים טיפולים שניתנים בהזרקות של חומר מפחית כאב או אנטי דלקתי.
בשנים האחרונות ניתוחי החלפת מפרק, הפכו פופולריים ביותר שסיכויי ההצלחה עומדים על כ- 80%. חשוב לדעת כי הניתוח דורש תקופת שיקום מאתגרת ואינטנסיבית של מספר שבועות עד חודשים.
בכל מקרה של כאב מפרקי מומלץ לפנות לרופא או פיזיותרפיסט מוסמך בכדי לקבל אבחנה והמלצות לטיפול.
מה שחשוב הוא לא להזניח !

*** הכותבת היא פיזיותרפיסטית, נטורופטית, מומחית בבריאות הציבור ע"פ הרצאתה בפני מדריכות מקצועיות של סטודיו C.

(* תמונה: אילוסטרציה)