דחיית האשפוז הסיעודי של חולי אלצהיימר – כיצד עושים זאת?

הלחץ על המערכת הסיעודית בישראל הולך ועולה. לפי נתוני משרד הבריאות ומכון ברוקדייל עלה מס' הקשישים הסיעודיים ביותר מ-400% בעשרים השנים האחרונות זאת בעוד מס' הקשישים באוכלוסיה עלה בכ-219% בלבד.

טיפול נכון בחולי אלצהיימר המהווים חלק גדול מהמאושפזים במוסדות סיעודיים, יאפשר לרבים מהם להאריך את משך השהות בחיק משפחתם, לקבל את התמיכה והטיפול של יקיריהם ולהימנע או לפחות לדחות את המעבר למסגרת סיעודית.

להלן הדגשים למערך טיפולי עוטף המסייע בדחיית אשפוזו הסיעודי של החולה:

מערך התמיכה ההדדית עבור בני המשפחה
הטיפול בבן משפחה הלוקה במחלת אלצהיימר מורכב וכולל משתנים רבים. הלחץ הרב המופעל על בני המשפחה והרגשות השונים המציפים את בני המשפחה ביחס לשאלת האשפוז הסיעודי העומדת על הפרק עלולים לעורר קונפליקטים רבים. כל זאת לצד השחיקה ההולכת וגדלה אותה חווים בני המשפחה שלוקחים חלק בטיפול. הפעלה של גורמים מסייעים ולכידות בתוך התא המשפחתי הינה קריטית לאיכות חייו של המטופל וליצירת הסביבה הנכונה שתקל על המטופל ותמנע בעיות התנהגותיות שונות שיערימו קושי נוסף על הטיפול.

סיוע סיעודי בבית
הגורם הראשון והמוכר לכולם הינו הטיפול הסיעודי היומיומי שמתבצע בדרך כלל על ידי מטפל/ת מטעם הבטוח הלאומי (חוק סיעוד) או עובד/ת זר/ה. חלק מן המטפלים עברו הכשרה לטיפול בקשישים וחלקם לא. למשפחה חשוב לברר מהם הכישורים והיכולות של המטפל בנוסף להתאמתו למטופל וצרכיו. לרוב, חולה אלצהיימר נדרש להשגחה יומיומית כבר בשלב בינוני של המחלה לעיתים אף בשלב מוקדם של הופעת המחלה. העזרה הסיעודית מחוץ מאפשרת להוריד באופן משמעותי את מפלס הלחץ והמתח בקרב בני המשפחה.

טיפול תרופתי מתאים
הטיפול התרופתי במחלת אלצהיימר משמש בעיקר על מנת להאט את קצב התקדמות המחלה ולמתן את הסימפטומים הנלווים אליה. בשלב הראשון, הקל של המחלה מבוצע שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי האצטילכולין אסטראז. במידה והמחלה מתפתחת והמטופל מוגדר כבר במצב בינוני, מה שבד"כ אומר, שהמחלה מלווה גם בסימפטומים נוספים מעבר לבעיות זיכרון, מבוצע שילוב של ממנטין (אביקסה) אשר מסייע בהאטת קצב ההדרדרות של המחלה והפחתת העוצמה של הפרעות ההתנהגות הנלוות למחלה. במחקר שנערך בקנדה נמצא שהטיפול התרופתי המשולב מעכב את הירידה התפקודית והמנטאלית של מטופלים הסובלים ממחלת אלצהיימר, ובכך נדחה הסיכון להעברה למוסד גריאטרי בכ- 3 – 4 שנים. בנוסף, קיימת חשיבות עליונה לערנות של בני המשפחה והצוות המטפל (סיעוד, פיזיותראפי, תעסוקה, ריפוי בעיסוק) לכל הידרדרות או שינוי במצב המטופל על מנת להתריע בזמן בפני הצוות הרפואי ולשקול שינויים בטיפול התרופתי במצבים השונים.

טיפול בבעיות רפואיות נלוות
בנוסף לטיפול הסיעודי היומיומי נדרשת השגחה רפואית תקופתית בשל בעיות רקע המופיעות במקרים רבים ביניהן:הפרעות הליכה, נפילות, קשיי שינה, הפרעות אכילה, שליטה על הסוגרים ופצעי לחץ. בעיות אלה המאפיינות במקרים מסוימים גם קשישים שאינם חולים באלצהיימר, עלולות לפגוע לעיתים באופן משמעותי באיכות חייהם של המטופל וסביבתו, אפילו יותר מהירידה הקוגנטיבית ומהפגיעה בזיכרון. ערנות לבעיות אלה ומענה רפואי וסיעודי ההולם את מצבו של החולה יאפשרו למנוע הידרדרות במצבו התפקודי של החולה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי
במקרים רבים מחלת אלצהיימר מלווה בהפרעות התנהגות ואף הפרעות פסיכיאטריות דוגמת דיכאון, חרדה, פוביות שונות, מחשבות שווא, התפרצויות זעם, , עצבנות, הזיות ואי שקט. מיותר לציין כי לבעיות אלה השפעה מרחיקת לכת על המטופל ועל המטפל. במקרים אלה מומלצת התערבות תרופתית בסיועו של פסיכו-גריאטר, גריאטר או פסיכיאטר של הזקנה. הטיפול ישפיע על פרמטרים רבים הקשורים לאיכות החיים של המטופל וסביבתו החל משעות שינה וכלה ביכולת התמודדות עם כאב. הפחתת הפרעות ההתנהגות תשפיע גם על יכולת החשיבה ועל התפקוד המוטורי. במידת הצורך ישולבו בתהליך בעלי מקצוע מתחום התעסוקה והריפוי בעיסוק שיסייעו למתן ולשפר הפרעת ההתנהגות, לשיפור ושימור תהליכי החשיבה ובניית אסטרטגיות חלופיות לצורך שימור התפקוד היומיומי במסגרת הבית.

טיפול באמצעות פיזיותרפיה
גורם טיפולי נוסף המסייע בטיפול במישור המוטורי הינו הפיזיותרפיסט/ית. ברוב המקרים קיימת חשיבות עליונה להפעלה פיזית של המטופל (לעיתים בשילוב עם הטיפול התרופתי). שמירה על כושר ניידות , תבנית הליכה, חיזוק שרירים, שמירה על טווחי תנועה הכרחיים, יציבות ושיווי משקל נחוצים למניעת הידרדרות המצב המוטורי והקוגניטיבי.. הבטחת תפקוד אוטונומי תסייע גם לתפקוד המנטאלי ולהתנהלותו העצמאית של החולה. הטיפול הפיזיותרפי משלב גם הפעלה פיזיקאלית נשימתית, שכן חוסר הניידות משפיע לשלילה על הנשימה ועלול להביא להידרדרות במצב הרפואי עקב ירידה באוורור וחמצון הרקמות, ולהתפתחות זיהום ריאתי ודלקת דרכי הנשימה. שיפור הניידות והנשימה מאפשרים תפקוד תקין של מערכות הגוף, איזון מחלות כרוניות, חילוף חומרים תקין ושמירה על כח השרירים.

תזונה מתאימה
מנגנון הרעב והשובע של חולים באלצהיימר נפגע ובעקבות זאת קיימים מקרים רבים של סירוב אכילה ושתייה. סיוע של דיאטנית ולעיתים גם קלינאי תקשורת המומחה בבעיות בליעה יאפשר להתאים תזונה מתאימה מבחינת המרקם, הטמפרטורה, הסמיכות והצמיגות על מנת להבטיח תזונה עשירה ומספקת ולסייע בבליעת המזון וספיגתו במערכת העיכול. במקרים של סירוב אכילה מומלץ לוודא שהמטופל אינו סובל מהתייבשות ובמקרים של חשש מהתייבשות, לבצע שימוש בעירוי נוזלים תת עורי.

לטפל במטפל העיקרי
במהלך תקופת הטיפול במטופל בבית ובכלל, חשוב לא פחות לטפל במטפל העיקרי. העומס והלחץ היומיומי המוטל על המטפל העיקרי גורמים לשחיקה רבה, תחושת מחנק והרגשת "אין מוצא". "נטל האהבה" חושף את המטפל העיקרי לדחק מנטאלי, העשוי לפגוע בבריאותו. גורם מלווה טיפולי כעובד סוציאלי, פסיכולוג או יועץ גרונטולוגי יכול להקל גם בהכוונת המשפחה ולצמצום הדחק וגם בהקלה על ההיבט הנפשי הכרוך בטיפול היומיומי, השוחק והמעייף אליו מגייס המטפל את כל תעצומות נפשו.

כפי שרבים מבינים מחלת אלצהיימר אינה מסתכמת באבדן זיכרון בלבד. הסימפטומים הנוספים של המחלה הופכים את הטיפול למאתגר מעין כמוהו כאשר בעיות רקע שמופיעות לעת זקנה מסבכות את הטיפול וההתמודדות היומיומית. טיפול רב-מערכתי, המשלב בעלי מקצוע מתחום הרפואה והפרא-רפואה יאפשר לשפר תחילה, בהמשך לשמר ולהאט את ההידרדרות במצבו של המטופל וייתן למטופל עוד ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים נוספות בחיק משפחתו.

למידע נוסף בנושא מחלת אלצהיימר, אבחונה וסימניה הראשונים ניתן לפנות לאתר "חיים עם אלצהיימר" – Alz.co.il.

*** הכותב (בתמונה העליונה) הוא מומחה לגריאטריה, יועץ פסיכו-גריאטר, מנהל רפואי מרפאת "בשיבה בריאה"