|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דף הבית > תיאטרון > המרכז לתיאטרון עכו יוצר, חי ובועט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המרכז לתיאטרון עכו יוצר, חי ובועטמאת: שוש להבשפע פעילויות - הצגות, פסטיבל הצגות היחיד בערבית "מסרחיד", החממה למחול "מעבדתרבות, שיתוף בין יהודים וערבים חילונים ודתיים. בית חם ליצירה, וסמדר יערון אחת! מתברר שצריכים שלשה לטנגו, הנה זה הצליח עם סמדר יערון, חאלד אבו עלי ומוני יוסף, שהקימו את המרכז לתיאטרון עכו, ממש מפעל חיים שמניב שפע יצירה מקורית, ייחודית ומוערכת. המפגש שלי עם המרכז לתיאטרון עכו החל בדירתה הפרטית של סמדר יערון - אישה יפה ומרשימה, שחקנית מהפנטת ויוצרת טוטאלית. כן, רק מחמאות, ועם התכנים אני לא מתווכחת - לגברת הראשונה של "המרכז" יש את הפריבילגיה ליצור רק מה שבאמת מעניין אותה. אם זה גם מעניין את הקהל הרחב - זו כבר שאלה אחרת. בחדר עמוס כיסאות וכריות לישיבה, מחכה לנו יערון, ישובה ליד טלויזיה ומנהלת דיאלוג עם מרואיינת המופיעה על המסך. זו ההצגה "אום מוחמד" בה נערכת הקבלה מסויימת בין הנכבה (האסון של הפלסטינים ממלחמת 1948) והשואה של יהודי אירופה. ככול שהטקסט מתפתח, אנו מבינים ששתי הנשים (סמדר השחקנית והקשישה הערבייה בטלויזיה) מדברות באותה שפה - גם אם בעברית ובערבית - אותם ביטויים, אותם דימויים, אותן אמיתות. נושא מורכב, מעורר אנטגוניזם אך מרתק. המון חומר למחשבה – אם רק תרצה. וזה היה המפגש הראשון באותו יום, עם סמדר יערון, אותה עוד נראה ונשמע בהמשך. המרכז לתיאטרון עכו "עלה על הקרקע" בשנים בהן עבודת אנסמבל, חזון, והליכה למדבר, התקיימו בעשייה התיאטרונית בארץ ובעולם, שנים בהן ניחוח הקדושה בתיאטרון היה חריף ורענן. "החיפוש אחר רחם עוטפת שתאפשר אינקובציה, הביאו אותנו לעכו", הם מסבירים. באותה תקופה, כך האמינו, אחד התנאים ההכרחיים להתהוות יצירה חדשה היה התרחקות מהמרכז ובידוד לשם יצירת שקט שיוליד דבר חדש. "באנו ריקים, מוכנים להתמלא, ועכו חלחלה אל המקום הפתוח הזה, והייתה למרכיב מרכזי בעיצוב הזהות של המרכז לתיאטרון". במהלך השנים הפכה עבורם עכו לבית שאי אפשר לנתק או להפריד מהיצירה עצמה, ומיום הגעתם אליה, הזינה העיר את תכני היצירה ואת תחומי העניין וההשראה של אמני המרכז. המפגש עם תושבי העיר דחף את התיאטרון קדימה ופנימה, באופן שלא היה מתאפשר בשום מקום אחר. תהליך הנבירה בהיסטוריה וה"מסעות בזמן" שערכה הקבוצה, ושהפכו לשפתה ולאמירה אמנותית, היו מלוות בשמיעת קריאת המואזין חמש פעמים ביום. המרכז פיתח עם השנים את דרכו המיוחדת של האמן היוצר, המחויב לעצמו ולעולם הסובב אותו. השפעתו של המרכז ניכרת בעידוד קבוצות ויוצרים, תוך הכוונה למחויבות לחומרי העבודה וכן, התייחסות כנה לסביבה בה הם פועלים, החל במעגלים הפנימיים של החומר האישי וכלה במעגלים רחבים יותר, חברתיים, פוליטיים ואוניברסאליים. "עכו היא נייר הלקמוס של החברה הישראלית. היא מכילה מגוון אנושי עשיר, לעיתים מפחיד בוורסטיליות שלו. כל מוקדי הכאב של מציאות חיינו מוצאים להם מקום בעיר הזאת והפצעים נפערים מידי פעם, כמו סימן, כמו פצעי תוכחה", הם מחדדים. במרכז לתיאטרון עכו עובדות קבוצות ממגזרים שונים, בני דתות שונות ובעלי השקפות עולם מגוונות. אל המרכז מצאו את דרכם אמנים וקבוצות שיצרו ב"שוליים", יוצרים הגיעו ממקומות שונים לפרקי זמן שונים, כדי לשהות בצל קורתה של עכו, שסיפקה את ההשראה. ב"בית הספר להכשרת השחקן היוצר" נבטו יצירות שהיו מחוברות לעיר ברמת התוכן, המיקום הפיסי או "האנרגיה". "הזמן האחר" בעכו, האפשרות האמיתית "לקחת נשימה", הם אלו אשר הופכים אותה מקור לעשייה מרתקת, אותה אפשר היה לפגוש לאורך השנים ב"פסטיבל עכו לתיאטרון אחר", שקלט את היצירה בשלבים מתקדמים שלה, לאחר שטופחה, הוזנה והבשילה במרכז לתיאטרון. בין שיתופי הפעולה שהתקיימו במרכז לתיאטרון, ניתן למנות קבוצות יוצרים צעירים אשר למדו והתפתחו במרכז, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, ופסטיבל הצגות היחיד בערבית - ה"מסרחיד". במסגרת פסטיבל ה"מסרחיד" מוצאת יצירה ערבית מקורית את דרכה לפסטיבל עכו, והיוצרים משתלבים בעשייה רחבה יותר בתיאטרון הישראלי. לפני כשלש שנים נפתחה במרכז החממה למחול "מעבדתרבות", ביוזמתו של מפעל הפיס. בהצהרת הכוונות של יוצרי המרכז, החממה הינה ערוץ מחולי שפועל בהשראת עקרונות העבודה של התיאטרון. הניסוי הוא לייצר עבודות שבאמצעות שפה שהיא בבסיסה מחולית, ישקפו ויביאו לידי ביטוי את תפיסות העבודה של התיאטרון. בשלוש השנים האחרונות החל המרכז לתיאטרון לבנות תוכנית מנויים פרינג' בצפון, שמיועדת לתושבי הצפון שוחרי התיאטרון האחר. הרפרטואר כולל ממיטב יצירות הפרינג' שעולות בזמן האחרון בכל הארץ. על המרחק שלהם מהמרכז ומהמילייה, הם אומרים: "המבקרים במרכז לתיאטרון עכו אומרים לנו לא פעם, שיצרנו בועה ואנחנו חיים בתוכה. עבורנו האוטופיה הזו היא מעשה יום יום ויש לה פוטנציאל להתפשט כמגפה נהדרת. פעילות המרכז אינה בועה אסקפיסטית, כי אם ניסיון בלתי מתפשר להגיב ולברוא בתוך המציאות הקשה, ההולכת ומחריפה, ולא לעמוד מנגד". לדבריהם, המרכז לתיאטרון הוא אינטר-דיסציפלינארי ורב תרבותי מטבע הווייתו, כשהדגש הוא על אמנות המופע. בעולם שבו מופעי הראווה האיומים שמספקת המציאות, גורפים את כל הפרסים, הם תוהים בכאב על כוחה של האמנות ועל העתיד כחברה שפויה במזרח התיכון. "יום התרבות" שלי בעכו המשיך בצפייה במופע מחול, והסתיים בהצגה "מות הדרוויש - יריית המשך", יצירתה החדשה של סמדר יערון, שהוא מפגש של רקדנים ואובייקטים מכאניים. יערון הגישה לנו תיאטרון מחול נשי, רוחני, ילדותי ומיליטנטי. ריקוד מסוכסך בין אם לבנה ובין הרוחני לכוחני. חייל צעצוע אמריקאי המיוצר בזול בסין ונמכר בתחנה המרכזית, נלחם באינתיפדה. מחול נועז המחבר בין האימהות והכיבוש, מחדר התינוקות לחדר החקירות. שני רקדנים ואנסמבל צעצועי מלחמה, בתוך המחול התמידי הזה של סקס, לידה, הורות ומוות. מסעיר – כך המרכז לתיאטרון עכו. (*צילומים: ענת מירב, אושרי כהן)
נוצר:
05/03/2012 08:24:00
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
צוות האתר צור קשר הרשמה לאתר תקנון פרסמו אצלנו מפת אתר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חדשות
,
חדשות
,
זכויות
,
SHOUT
,
בריאות
,
הורות
,
צרכנות
,
תיירות
,
הכרויות
,
קניות
,
טיפוח ויופי
,
אופנה
,
ביגוד
,
תכשיטים
,
אלטרנטיבי
,
תרבות
קהילה
,
תזונה
,
כושר
,
ראיונות
,
עיצוב פנים
,
ארכיטקטורה
,
נשים בממשל
,
עסקים
,
קולינריה
,
מתכונים
משקאות , יחסים , עינוגים , הריון ולידה , קולנוע |