בית ברנרדה אלבה בתיאטרון באר-שבע

קלאסיקה ספרדית חושנית ונוקבת, מאת פדריקו גרסייה לורקה, בתרגום רבקה משולח ובבימויו של גדי רול. משחק נפלא בהצגה מהפנטת. רוצו לראות!

קראתי כבר בנעורי את המחזה של לורקה - בית ברנרדה אלבה, ראיתי בעבר כמה ורסיות שלו על הבמה, אבל שום דבר לא הכין אותי לחוויה המטלטלת של ההפקה הנוכחית של תיאטרון באר שבע. אני, כמו גם הקהל, ישבנו כמה שניות אחרי רדת המסך בדממה מוחלטת, עד פרץ מחיאות הכפיים שהחזיר את השחקניות שוב ושוב אל הבמה.

מחזהו המרתק של המשורר והמחזאי הספרדי הנודע פדריקו גרסייה לורקה, עוסק בפוליטיקה של הדיכוי, בסיפור ריסוקה של משפחה ובמאבק האדם על חירותו. והוא אקטואלי ורלבנטי ומקומם ונוגע היום, כאילו נכתב לא מכבר. כי קלאסיקות אמיתיות, אמיתיות גם בחלוף העיתים.

הרקע צהוב, הנשים בשחור - קונטרסט צועק של צבעים, בעולם מושגים והתנהגות קיצוני של שחור-לבן (ובהצגה, שחור-צהוב). האם הצהוב הוא געגוע לשמש, לאור, או אולי לועג לגעגוע הבלתי מושג הזה? התפאורה על הבמה - כסאות. ואם נתייחס לעלילה - האם הכיסאות (שכל הזמן מזיזים אותם), מסמלים את 'ההחפצה' של הדמויות? נשים כחפצים?? צריכה לחשוב על זה..

"במשך שמונה שנות האבל הרוח מבחוץ לא תחדור אל תוך הבית הזה. כאילו סתמנו את הדלתות והחלונות בלבנים. כך היה בבית של אבא שלי וכך היה בבית של סבא.. ". בית שהוא בית סוהר, כשהסוהרת הראשית בו היא אם המשפחה שזה עתה התאלמנה (עידית טפרסון - במופע משחק מרהיב).

ברנרדה אלבה שבה מהלווייתו של בעלה וכופה על חמש בנותיה הרווקות שמונה שנים של אבל, שבמהלכן אסור להן לצאת מפתח הבית. הבנות מתקשות לקבל את רוע הגזירה. בדידותן המוחלטת והאיסורים החלים עליהן, מכרסמים בשארית תקוותן להתחתן, והבית הנעול הופך עד מהרה לסיר לחץ מבעבע.

הפחד הגדול של האם הוא רכילות הסביבה. שלא יראו או ישמעו או יבחינו מה קורה בבית פנימה. הפרנויה שלה, השתלטנות והעריצות מצליחה לחנוק את שמחת החיים של בנות המשפחה ומדכאת גם את המשרתות.

התשוקות הסוערות, המרירוּת הגוברת, הקנאה והתסכול, מביאים את הבנות לנסות ולמרוד, כל אחת בדרכה, באִמן הרודנית, עד לסיומו המטלטל - והעיקר להישאר טהורות ובתולות..

תיאטרון באר-שבע פתח את עונת 2014-15 בהפקה חדשה בבימויו של גדי רול - "בית ברנרדה אלבה". בתפקיד ברנרדה עידית טפרסון שחוזרת לבאר שבע אחרי שנים ב"הבימה", שירי גולן (הנהדרת) בתפקיד אנגוסטיאס, אורה מאירסון כמריה חוספה ונעמה שפירא כפונסיה (שתיהן נפלאות).

לצידן לוהקו שחקניות צעירות, חלקן בתפקיד ראשון בתיאטרון באר שבע: אביגיל הררי מגלמת את אדלה ("המחברת הגדולה" בסטודיו של יורם לוינשטיין, "מתים לרגע" ועוד), יעל איתן ("בוגד", "איפיגניה", "למה לא באת לפני המלחמה"), לירז חממי, אוראל מאור ולירון בן זקן. וואו, כמה כשרון על במה אחת!

בית ברנרדה אלבה - אחד המחזות הגדולים שנכתבו במאה ה-20 בהפקה מהפנטת. אל תחמיצו!

מאת פדריקו גרסייה לורקה, בתיאטרון באר שבע
תרגום: רבקה משולח, בימוי: של גדי רול
תפאורה: רוני תורן,
תאורה: פליס רוס,
תלבושות: יהודית אהרון,
ניהול מוסיקלי: אלדד לידור.
שחקניות: יעל איתן, שירי גולן, אביגיל הררי, לירז חממי, אורלי טובלי, עידית טפרסון, אוראל מאור, אורה מאירסון, זוהר מידן, ונעמה שפירא.

מקוננות: קרן אדרעי, לירון בן זקן, תמר גוב ארי, צליל חג'ג', טל יהלומי, שרון נאה, גיל פישמן, אור פרץ, רחל פרץ, טלי קוניגסברג, מיי קוניו.

(*צילום סטודיו: אילן בשור)