דרמה קומית בתיאטרון הקאמרי, "תחושת בטן" - יחסי הורים וילדים, זוגיות, חברות והעצמה אישית-נשית, מאת עמית גור, בבימוי ניר ארז ובכיכובה של אודיה קורן. אל תחמיצו!
השבוע חלים יום האישה הבינלאומי וגם חג פורים שנחגג בזכותה של אסתר המלכה. גם ההצגה החדשה בתיאטרון הקאמרי, "תחושת בטן" היא חגיגת נשיות, אבל לא רק לנשים!
זו ממש לא קומדיה, גם אם יש ב"תחושת בטן" (שם קולע ביותר להצגה) קטעי הומור ובמהלך ההצגה אנו מחייכים וצוחקים. הסיפור דרמתי, עוסק בנושאים כאובים במשפחה וב"עניינים נשיים", ובהחלט הצליחו מחבר המחזה - עמית גור, והבמאי - גיא ארז, לשלב את הכאוב והנוגע עם המחוייך וההומוריסטי.
צוות השחקנים כולו עושה מלאכה מצויינת, כשכל אחת ואחד מהם נכנסים לדמות שבעלילה ומגלמים אותה להפליא, אך לא אפשרי שלא לציין את אודיה קורן - הדמות המרכזית והשחקנית הנהדרת, שבתפקידה זה מצליחה לבטא את מלוא כשרונותיה. יופי של ציוות על הבמה.
סיפור המעשה:
בגיל 57 הגיעה נגה הורביץ (אודיה קורן) לרגע לו חיכתה כל חייה: היא זוכה לצאת לפנסיה מוקדמת ממשרד החינוך, בתה הבכורה נמצאת בהריון מתקדם, בנה הצעיר נמצא בתחילתו של הליך פונדקאות עם בן זוגו, ואיתן, בעלה, מלא תוכניות לקראת הטיולים העתידיים שלהם מסביב לעולם.
הדבר האחרון שנגה הורביץ תכננה, זה לשמוע מרופא המשפחה שלה שהיא... בהריון. מצבה החדש של נגה מכה את המשפחה בהלם, שהופך את מסיבת הפרישה שלה ל'מרחץ דמים", כשכולם יוצאים למלחמה על כך שהסבתא לא תהפוך לאימא.
"תחושת בטן" עוסקת בחופש הבחירה של נשים בתקופתנו: לגבי גופן, מסלול חייהן והייעוד שלהן בעולם. היא מעלה שאלות מוסריות לגבי אובססיית הילודה הישראלית וחושפת את האתגרים העכשוויים העומדים בפני התא המשפחתי, הקלאסי והמוכר, מול השינויים שהעולם המודרני מביא עמו. היא מציבה זרקור על האנוכיות של דור ההמשך מול הנתינה של ההורים – במיוחד האמא ששייכת לכולם, חוץ מאשר לעצמה.. וזו אחת הסצינות הכי קשות וכואבות בהצגה.
ואנא, שימו לב לשיח הפיוטי בהצגה, בהשוואת תקופת ההריון לזרמים באומנות וביצירה, כי "כולנו רוצים להרגיש פיקאסו"!
מחזה: עמית גור
בימוי: ניר ארז
תפאורה: זוהר שואף
תלבושות: אורן דר
מוסיקה ותאורה: נדב ברנע
משתתפים: אודיה קורן, מוטי כץ, אלעד אטרקצ'י, דנה מיינרט / נטע פלוטניק, שמחה ברבירו, איה גרניט-שבא, אבישי מרידור, מורן ארביב-גנס
(צילום: דרי רובינשטיין)