החולה המדומה בחאן הירושלמי

מחזה שלא נס ליחו - הצגה נהדרת, ביום מבריק, משחק כובש. מולייר בפצצת צחוק בחאן הירושלמי. לרוץ גם עם שפעת.. 

הו מולייר הוותיק והמוכר, שגם אחרי הלימודים בתיכון ובאוניברסיטה, לא נס ליחו. האמת, מרוב הפקות שראיתי למחזה הפופולרי שלו, "החולה המדומה", תהיתי מה יחדשו לי בחאן הירושלמי, המעלה אותו על בימתו בימים אלה. לשמחתי, מצאתי הפקה מרעננת, שובבה, מצחיקה בטירוף ובביצוע מופלא. מתברר שגם את מולייר ניתן לחדש!!

ההצגה "החולה המדומה" - הקומדיה הקלאסית מאת מולייר -  בתרגומו של ניסים אלוני ובבימויו של אודי בן משה, מועמדת לשבעה פרסי תיאטרון: פרס קומדית השנה, במאי השנה לאודי בן-משה, שחקן ראשי לארז שפריר על תפקידו כארגאן, השחקנית המבטיחה של השנה לגאיה שליטא כץ על תפקידה כלואיזון, עיצוב תפאורה, עיצוב תלבושות ומוזיקה. שאפו!

"החולה המדומה" מספר את סיפורו של ארגאן, היפוכונדר עשיר, המוציא הון עתק על רופאים ותרופות. ארגאן, שהעלויות הכספיות של הטיפולים מרוששות אותו,  מחליט להשיא את בתו אנג'ליק לרופא, כך יוכל לקבל טיפולים חינם מתי שרק ירצה.

אבל.. לבתו, כמו גם לנשים האחרות בחייו, יש תוכניות משלהן. אנג'ליק מאוהבת בבחור שכלל אינו רופא. בלין, הרעיה הצעירה והנהנתנית, מצפה לרשת את בעלה בהקדם ומתכננת לשלוח את הבת החורגת למנזר. טואנט, המשרתת הנאמנה, מחליטה לעשות הכול בכדי שהבת לא תינשא למי שאינה רוצה בו. בשלב זה בודאי שמתם לב, שהכוח הנשי שולט במחזה..

למחזה "החולה המדומה" יש היסטוריה ארוכה בארץ והוא עלה בגרסאות שונות בתיאטרון הישראלי, הראשונה שבהן הייתה בשנת 1925 בתרגומו של שאול טשרניחובסקי. כעבור תשע שנים, בשנת 1934, עלה המחזה שוב בתרגומו של טשרניחובסקי, הפעם בתיאטרון הבימה. בשנת 1953, עלה המחזה פעם נוספת, בתיאטרון האוהל, כשהפעם התרגום עליו מתבסס המחזה, הינו של נתן אלתרמן.

המחזה עלה פעמיים נוספות בתרגומו של אלתרמן, בתיאטרון האוהל בשנת 1965 בגילומו של שייקה אופיר, ואחר כך בתיאטרון הבימה בשנת 1977 בגילומו של יהודה אפרוני. בתרגומו של ניסים אלוני עלה המחזה לראשונה בשנת 1990 בתיאטרון הקאמרי, וביים אותו אז מיקי גורביץ', מנהלו האמנותי של החאן כיום.

המחזאי מולייר - הינו הקומיקאי והשחקן ז'אן בטיסט פוקלן, שנודע בשם מולייר -  נולד בשנת 1622. הוא גדל בבית צרפתי אמיד ממעמד בורגני והחל להתעניין בתיאטרון כבר מילדות, כאשר התלווה לסבו כדי לצפות בהצגות. בשנת 1643 ייסד יחד עם השחקנית מאדלן בז'אר את התיאטרון שלו בפריס. הם לא הצליחו להשתלב בפריס ובמשך כ- 12 שנה נדדו ברחבי צרפת, כשהם מופיעים בהצגות שונות.

בשנת 1650 הפך מולייר למנהל התיאטרון, ובשנת 1658 שב לפריס וזכה לתמיכה מצד אחיו של מלך צרפת, ובחסותו התיאטרון של מולייר הופיע בחצר המלך. עד מהרה נכבש המלך לואי ה- 14 עצמו בקסמיו של מולייר והוא העמיד לרשותו את "Petit Bourbon" - אולם ששימש אותם להצגות עד לשנת 1661. מאוחר יותר עברה הלהקה לאולם יותר גדול "Palais Royal" והלהקה הפכה ל"להקה המלכותית".

מחזותיו של מולייר היו בעיקרן קומדיות, שמוקדן העיקרי התרכז בנושאים חברתיים ובביקורת על הנורמות הנהוגות באותה תקופה. המפורסמים שבמחזותיו הם: "הקמצן", "טרטיף" ו"החולה המדומה". מולייר חלה בדלקת ריאות, ממנה לא התאושש. הוא התמוטט במהלך ההצגה "החולה המדומה" ומת בשנת 1673 בפריז.

בהצגה המועלית בחאן הירושלמי, משתתפים: ארז שפריר בתפקיד ארגאן "החולה המדומה", העושה תפקיד חיים ושובה את לב הקהל. לצידו מככבים תמר אלקן, אריאל וולף, איתי זבולון, כרמית מסילתי-קפלן, אבי פניני, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, ניר רון וגאיה שליטא-כץ (המגלמת תפקיד ראשון בחאן). כולם מצויינים בהופעתם.

את המחזה ביים אודי בן משה, שמתעלה על עצמו, זאת בהתחשב בזה שבשנים האחרונות ביים במסגרת החאן את "תעלולי סקפן" (גם כן של מולייר) ואת "הלילה השנים-עשר". המחזה מוצג בתרגומו של המחזאי ניסים אלוני. כמו-כן יש לציין את הנוספים שעשו במלאכה - תפאורה: סבטלנה ברגר, תלבושות: דליה פן הלר, מוסיקה: עדי כהן, תאורה: רוני כהן.

"החולה המדומה" - רוצו לראות אפילו עם יש לכם שפעת..

 (* תמונות : יעל אילן)