"המתאבד", סאטירה חברתית שכתב המחזאי ניקולאי ארדמן, עובדה ובוימה ע"י אלכסנדר מורפוב (בולגריה) ומוצגת בתיאטרון גשר. האם כדאי למות בהתנדבות? ובשביל מי ומה?? ולצד ההומור המר, יש גם מתכון מתוק.
בילדותי, כשלא חשתי בטוב ושיעול חנק את גרוני, הכינה לי אימי "גוגל מוגל" - קוקטייל ביצים מתוק ומנחם, שהצליח תמיד לשפר את המצב. הגוגל מוגל הזה של ילדותי, מככב בהצגה "פיניטה לה קומדיה" לצד המוות, בחזקת 'המתוק והמר'. בסוף הכתבה תמצאו מתכון (או שניים) שיחמם לכם את החורף וידרבן אתכם ללכת ולצפות בהצגה זו, המועלית בתיאטרון גשר.
"פיניטה לה קומדיה" היא עיבוד ל"המתאבד", מחזהו של ניקולאי ארדמן, ומספרת את סיפורו של סמיון (אלון פרידמן), החי עם אשתו (נטע שפיגלמן) וחמותו (נטשה מנור), בדירה קטנטנה. הוא מובטל כבר שנתיים, החיים אינם מחייכים אליו, והמוצא היחיד שעולה במוחו הוא להתאבד. לא שהוא מתכוון לכך, אבל לדבר על זה.. אולי יעורר משהו בקרב שתי הנשים איתן הוא חולק את חייו.
השמועה על התאבדותו עושה לה כנפיים, ולביתו מגיעים שכנים, אידיאולוגים וזרים למיניהם, שבמקום לנסות להצילו, מנצלים את ההתאבדות שלו לקידום האינטרסים שלהם, ומבקשים ממנו להתאבד למען "סיבות נעלות", שיעלו את קרנם: אמנות, אהבה, פוליטיקה, צבא, מסחר ודת. התאבדותו העתידית של הגיבור הופכת לאירוע חגיגי שכולם מצפים לו.
האם אכן יתאבד, ואם כן, למען מה ולמען מי??
המחזה מעביר ביקורת על החיים בברה"מ, על סתימת הפיות והפחד מפני השלטונות (ואכן, רק המוות משחרר את חרצובות הלשון, שימו לב בסצינת הטלפון..). וגם סאטירה חברתית ופילוסופית, על משמעות החיים, המוות והטרמפ שכל מיני טיפוסים תופסים עליהם.
את המחזה ביים הבמאי הבולגרי אלכסנדר מורופוב, שביים בתיאטרון את "דון ז'ואן" ו"פרימה דונה", שזכו להצלחה רבה. הבמה ססגונית והפעילות בה רעשנית, ואט אט, אנו מתחילים להכיר את הדמויות המשתתפות. הקאסט כולו מייטיב לשחק והאב-טיפוסים מגולמים במדוייק ובחדות. את ההצגה כמעט גונבת סרפימה (נטשה מנור), חמותו של סמיון ואמא של אשתו מריה, שמפליאה לעשות בתפקיד קומי וביצירת דמות עסיסית, המזכירה את החמות הפרטית שלנו..
הסאטירה "המתאבד" נכתבה ב-1928 בברית המועצות הסובייטית ונאסרה על ידי הצנזורה. פעמים רבות ניסו להעלותו מחדש ברוסיה הסובייטית, אך בכל פעם מחדש אסרה הממשלה הקומוניסטית על הצגתו. המחזה הוצג לראשונה מחוץ לרוסיה בשנת 1969 כשהוצג בשוויץ, ובהמשך בגרמניה, בצרפת, בקנדה ובארצות הברית. ברוסיה פורסם המחזה לראשונה בשנת 1987 בכתב עת רוסי, והוצג רק ב-1990 עם קריסתה של ברית המועצות, כשניקולאי ארדמן כבר לא היה בין החיים.
ניקולאי ארדמן (1970-1900) היה מחזאי ומשורר רוסי (בתקופת שלטונם של סטלין ויורשו חרושצ'וב), ששמו היה מוכר היטב בעולם התיאטרון המוסקבאי - הוא חיבר טקסטים למחזות זמר, מחזות קצרים, מהתלות וליבריתות לאופרות ואופרטות. נפטר במוסקבה.
"פיניטה לה קומדיה" - סאטירה חברתית המעלה מחשבות פילוסופיות, בהצגה ססגונית, משעשעת ומהנה, על במת תיאטרון גשר.
מתכון ל- גוגל מוגל - נגד כאב גרון:
מקציפים חלמון, מוסיפים 2 כוסות חלב חם ו-6 כפות דבש, 2 כפות מיץ לימון או תפוזים, מערבבים ומחממים (אך לא עד לרתיחה), מוסיפים חלבון מוקצף עם סוכר.
מתכון 2 ל- גוגל מוגל - מומלץ לילדים (ולא רק):
מערבבים חלמון עם סוכר, מוסיפים חמאה רכה בטמפרטורת החדר וקקאו, מקציפים עד לקבלת קצף. למבוגרים: ניתן להוסיף 4-2 טיפות קוניאק, וואו, איזה טעם..
"פיניטו לה קומדיה" - על-פי "המתאבד", מחזה מאת ניקולאי ארדמן
בימוי: אלכסנדר מורפוב (בולגריה)
תרגום רועי חן
תפאורה: ניקולא טורומנוב (בולגריה)
תלבושות: מיכאל קרמנקו
תאורה: איגור קפוסטין
דרמטורגית: קטיה שושונסקי
עוזר במאי לשפה ודיבור: יוני לוקאס
עוזר במאי: סשה קריינדלין
מנהל הצגות: טטיאנה סוכנובה
משתתפים:
אלון פרידמן, נטע שפיגלמן, בר שדה, נטשה מנור, ויטלי פוקס, נועה קולר, גלעד קלטר, רות רסיוק, דניאל צ'רניש, אורי יניב, יובל ינאי, קארין סרויה, סבטלנה דמידוב, הנרי דוד, דוד זיסלסון ופיליפ דולב.
(* צילום: דניאל קמינסקי)