הם חוזרים אלינו - ז'אן ולז'אן וז'אבר, פנטין וקולט, הפונדקאים טנארדייה, מריוס ואפונין וכל האחרים, במחזמר על-פי הרומן של ויקטור הוגו, בתרגום אהוד מנור ובבימויו של משה קפטן
מסתמן להיט מצליח בתיאטרון הבימה. המחזמר "עלובי החיים" מצדיק את הפקת הענק שלו בתיאטרון הלאומי שלנו, ומעניק לצופים חוויה תרבותית רב תחומית סוחפת!
כידוע, המחזמר "עלובי החיים" מבוסס על הרומן מאת ויקטור הוגו. סיפור תקופתי המחזיר אותנו לפריז של המאה ה-19, המציג עולם קשה, מלחמת הישרדות יומיומית לצד מאבק על עקרונות וערכים, אי צדק וחוסר שוויון חברתי, עניים לעומת עשירים, נוכלים למול ישרים. אך, כל אלה נבראים במחזמר, בשירה מרגשת, על ידי צוות זמרים ושחקנים נהדרים, וידאו ארט עדכני והרבה קסם מוסיקלי המוגש על ידי תזמורת נגנים חיה.
הוסיפו לזה תפאורה מרשימה, תלבושות תקופתיות, בימוי יצירתי וכוריאוגרפיה ססגונית, משחק אמין ושירה מופלאה - הן בקטעי הסולו, הן במשולבים והן בשירת המקהלה. מחיאות הכפיים הסוערות בסיום כל סצינה כמעט, העידו על הנאתו העצומה של הקהל.
העלילה מציגה את סיפורו של אסיר מס' 24601 המשתחרר על תנאי לאחר 19 שנים בכלא, בעוון גניבת שתי ככרות לחם. ז'אן ולז'אן יוצא למסע חייו כשהוא אוחז בידו כרטיס קלון צהוב שעליו להציגו בפני כל, כרטיס אשר גורם לכל מי שפוגש בו שלא לבטוח בו… הוא אינו מצליח להתקבל לעבודה, ואפילו לא להשיג מקום לינה. חייו הופכים למורכבים יותר בשעה שהסוהר שפיקח עליו במשך כל תקופת מאסרו, ז'אבר, עוקב אחריו בקפדנות כדי לוודא שהוא שומר על הכללים המגבילים שהוטלו עליו. ולז'אן, בוחר לברוח ולהשאיר מאחור את עברו. הוא קורע את הכרטיס הצהוב, ויוצא לדרך חדשה תחת שם בדוי.
שנים לאחר מכן, הוא הופך לראש עיריית מונטריי ואף מנהל בית חרושת. אחת מן העובדות בבית החרושת, פנטין, מפוטרת מעבודתה לאחר שחברותיה מגלות שהיא מגדלת בסתר ילדה מחוץ לנישואין. היא מואשמת בזנות ונזרקת לרחוב. על ערש דווי, מבטיח ולז'אן לפנטין שיעשה הכל על מנת למצוא את הבת שלה ולגדל אותה. הוא מוצא את קוזט הקטנה בפונדק דרכים, ואוסף אותה מצמד פונדקאים נוכלים, בני הזוג תנרדייה, הסוחטים ממנו כסף רב בעבור שחרורה.
שבע שנים לאחר מכן, 1832, ולז'אן וקוזט מתגוררים בפריז, שם שוב נפגשות הדרכים עם ז'אבר איש החוק הקשוח וכן עם בני הזוג תנרדייה הפושעים, שנאלצו לסגור את הפונדק מטעמים כלכליים. לצידם, בתם אפונין, ילדת רחוב עם לב זהב.
על רקע התקופה הפוליטית התוססת משמועות על מותו של הגנרל למארק, האדם היחיד בממשלה שדואג לעניים, נאספים הסטודנטים בבית הקפה, תחת הנהגתו של אנז'ורא, כדי לתכנן מרידה. הם רותמים את ההמון לקבוצת המרי ומקימים את המתרס לקראת המאבק בצבא. לצד המערכה הצבאית, נרקם סיפור אהבה משולש בין סטודנט רומנטיקן בשם מריוס, ובין קוזט ואפונין, שכן האהבה היא התקווה היחידה בעליבות החיים הזו. סופו של משולש אהבה זה בשבר מוחלט עבור האחת, ואהבה נצחית עבור השניים האחרים.
המחזמר מסתיים על ערש דווי של ולז'אן, הנושא תפילה לאל שיסלח לו על חטאיו ושיאסוף אותו אליו. הוא הוזה שדמותה של פנטין המנוחה מודה לו על דאגתו לקוזט וקוראת לו לבוא אליה. ולז'אן מאושר גם לפגוש במריוס ובקוזט שזה עתה נישאו, ובקשתו האחרונה היא שיקראו את המכתב שבו כתב את סיפור חייה המלא של קוזט. ולז'אן מת, ולבמה עולים כל משתתפי המחזמר, לשיר סיום מלא תקווה לגורלם של עלובי החיים.
המחזמר שנכתב במקור על ידי קלוד-מישל שנברג ואלן בובליל, הועלה לראשונה בפריז ב- 1980, מאז עבר גלגולים שונים, והופיע על מיטב בימות בעולם וגם בארץ.
היוצרים והמשתתפים:
בימוי: משה קפטן
תרגום: אהוד מנור
מנהל מוסיקלי: יוסי בן נון
עיצוב תפאורה: ערן עצמון
עיצוב תלבושות: ילנה קלריך
עיצוב תנועה: מירי לזר
עיצוב תאורה: קרן גרנק
וידאו ארט: שי בונדר
הדרכה קולית: דוקי עצמון
שחקנים: אמיר דדון / זוהר בדש, יגאל שדה / גלעד קלטר, מירי מסיקה / מיכל שפירא, אבי קושניר / אורי הוכמן, חנה לסלאו / מיקי קם, הראל סקעת / אלדר ברנטמן, רוני דלומי / נוי הלפרין, טל ברגמן / הדר עטרי, עידו ברטל / נדיר אלדר, נועם טלמון, רועי קקון, גיל קפטן.
ילדים: אדם מוכתר, אופק בן מאיר, ביסאן אבו לבן, מאיה מלכי, נועם לנין, ניב לקט, עמית ברנר, רוני מדואל, שי הראל.
(צילום: ז'ראר אלון)