המחזאי מאריבו, בן המאה ה-18, חיבר מחזה משעשע. הבימוי של ג'יטה מונטה מקפיץ אותו כיתה. המשחק של השחקנים הופך את ההצגה לחוויה מרנינה. מאד מומלץ!
להיכנס להצגה המוגדרת כקומדיה, לצחוק לכל אורכה ולצאת במצב-רוח מרומם, זה כייף אמיתי. כך היה ב"משחק של אהבה ומזל" של תיאטרון החאן הירושלמי. יצירת המופת של מאריבו מעלה תחת מסווה של זוטות משעשעות וחיוכים - הרהורים מדאיגים וכואבים על אהבה ונישואים, רגש והיגיון, תשוקות ואחריות, נדיבות וגאווה עצמית, אהבה ומעמד חברתי. ומתברר שאפשר לצחוק מכל אלה ועל כל אלה.
המחזה הוא קומדיה משעשעת בשלוש מערכות, שהוצגה לראשונה בשנת 1730. במרכז המחזה סילביה (נילי רוגל) שמגלה כי אביה החליט להשיאה לבנו של חברו הטוב. סילביה רוצה לתהות על קנקנו של האיש המיועד לה, ומחליטה להחליף זהויות עם המשרתת שלה ליזט (תמר אלקן). במקביל מחליט דוראנט (אריאל וולף), בן הזוג המיועד לה לעשות את אותו הדבר, ולהחליף זהויות עם משרתו ארלקין (יואב היימן) תחת השם הבדוי בורגיניון. מובן ששני הזוגות אינם יודעים על דבר ההחלפה של הזוג האחר.
אדון אורגון (ארז שפריר), אביה של סילביה, ומאריו (לירון ברנס), אחיה, נהנים מצידם לסבך עוד יותר את התסבוכת ולמשוך בחוטים. מכאן ואילך מתחילים חיציו של קופידון להתעופף באוויר ולהינעץ בלבבות הצעירים.
התוצאה היא כמובן קומדיה משעשעת של טעויות.
המחזאי פייר קארלה דה-מאריבו נולד בשנת 1688 בפריז. בין היתר היה מחזאי, סופר ועיתונאי. בקומדיות שכתב ייעד מקום מרכזי לאהבה. עלילותיו מציגות נשים וגברים צעירים, הנלכדים ברשתה של האהבה, ותוך ניסיונם להבין את השפעתה עליהם, הם מגלים את רגשותיהם, את כוח הפעולה שלהם ואת הרבדים החבויים בליבם.
במסורת הקומדיה הצרפתית, מאריבו הוא חוליה חשובה בשרשרת של מחזאים המעלים על הבמה דיוקן של החברה בת זמנם, כשהם משתמשים בתבנית קומית מוכרת: מרוץ משוכות לנישואים. פייר קורניי, מולייר, מאריבו, בומרשה, דה מוסה, לאביש, פיידו ואחרים פחות ידועים, יצרו את הקומדיה הצרפתית בתקופתם, כשהם משלבים חידושים מהתיאטרון האיטלקי בצורות הפארסה האהובות על קהליהם ויוצקים לתבניות המוכרות רעיונות חדשים על בני האדם ועולמם, כדי להצמיח קומדיה שתתאים לתקופתם.
את המחזה ביימה ג'יטה מונטה, שזהו המחזה השלישי שהיא מביימת בחאן לאחר "סדר עולמי חדש" ו"מולי סוויני". מונטה הפכה את המחזה להצגה רבת דמיון ומרנינה. כמעט כל סצינה גרפה מחיאות כפיים נלהבות מהקהל ובתום ההצגה נקראו השחקנים לבמה כמה וכמה פעמים.
במחזה משתתפים:
תמר אלקן, לירון ברנס, יואב היימן, אריאל וולף, נילי רוגל וארז שפריר.
כל הקאסט עושה עבודה נפלאה ובתזמון קומי מדויק, אבל אי אפשר שלא להזכיר את נילי רוגל הצעירה, שמשתבחת מהצגה להצגה, וכמובן את ארז שפריר, שהוא ממש וירטואוז.
ועוד שותפים להצלחת ההצגה –
תרגום ומוזיקה: דורי פרנס;
תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב;
תאורה: רוני כהן;
קלידים: דורי פרנס/ליאוררונן;
חליל צד: קרן גולן;
בנדוניאון (סוג של אקורדיון): אדוארדו אברמסון;
הדרכה קולית: דורית עצמון
(*הצילומים: באדיבות תיאטרון החאן; יעל אילן )