"בית הבובות" (נורה) - מעמד האישה עדיין דורש תיקון!

הצגה מרשימה ורלבנטית בתיאטרון באר-שבע. הנריק איבסן כתב, אינגמר ברגמן עיבד, כפיר אזולאי ביים, ואנחנו (הקהל) מזדהים. אביטל פסטרנק (נורה) במיטבה.

"כל מה שכתבתי, לא כתבתי מעודי בכוונה תועמלנית. יש בי הרבה יותר מן המשורר והרבה פחות ממתקן החברה, מאשר נוטות הבריות לחשוב עלי.. כופר אני בכבוד המיוחס לי, בזכות שעמלתי ביודעין למען קידום זכויותיה של האישה.. אם תקראו את יצירותיי בעיון, תיווכחו שהמשימה שנטלתי על עצמי הייתה תיאורם הנאמן של החיים האנושיים.. ".

כך כתב הנריק איבסן אל "הליגה למען זכויות האישה" בשנת 1889, ודחה את הטענה שזהו מחזה מגמתי-דידקטי פמיניסטי. אלא שזאת בדרך-כלל המחשבה הראשונה שעולה כשקוראים או מדברים על המחזה "בית הבובות" (נורה), ומזכירים את טריקת הדלת המפורסמת של נורה - מחזה פמיניסטי העוסק בשחרור האישה.

המחזאי בהחלט הצליח לעורר דרך המחזה דיון נוקב על מוסד הנישואין הוויקטוריאני, זעזוע בקרב הקהל הנורבגי של סוף המאה ה- 19 וראייה אחרת של הזהות הנשית.

נורה (בית הבובות) מאת המחזאי הנורבגי הנריק איבסן, היא אחת הדרמות הגדולות במחזאות העולמית. המחזה היה שנוי במחלוקת כשיצא לראשונה בשל ביקורת נוקבת על התפקידים המסורתיים של הגבר והאישה בחיי הנישואין.

המחזה נכתב לפני יותר ממאה שנה והוא עדיין מעורר הד ותגובות חזקות, בשל היותו דרמה רלוונטית, החושפת את מקומה של האישה בחברה ובמשפחה גם בימינו.

ערב חג המולד השנה הוא חגיגה מיוחדת עבורה נורה (אביטל פסטרנק) ובני משפחתה. בעלה (אמיר קריאף) עומד להתמנות למנהל בנק, ועתידם הכלכלי ואושרם המשפחתי סוף סוף נראה מובטח, אך נורה נופלת קורבן לסחיטה ואיומים מצד אחד העובדים בבנק שבעלה עתיד לנהל בקרוב. כדי למנוע את פיטוריו ולהתקדם במעמדו בבנק, מעמיד אותו עובד את נורה במצב המוביל כמעט לקטסטרופה.

נורה נדחקת אל הקיר ומסתבכת בתוך עולם של שקרים ומזימות. האמת שנחשפת ממוטטת את העולם שנראה לפני רגע כמאושר ובטוח. הסודות הנחשפים מביאים לשינוי המשפיע על כל הנפשות הפועלות, ובמיוחד על נורה. נורה מפסיקה להיות בובה על חוטים בידי מפעיל הבובות השוביניסטי ומפרקת את כל המוכר על מנת להתחיל מחדש.

המחזאי הנורבגי הנריק איבסן (1828 - 1906) אחראי במידה רבה להופעתה של הדרמה הריאליסטית המודרנית. בין מחזותיו הידועים: "פר גינט", "עמודי החברה", "ברווז הפרא" וכמובן, "בית הבובות".

הפקה זאת של תיאטרון באר שבע היא על פי עיבודו החדשני והמהפכני של במאי הקולנוע אינגמר ברגמן. עיבודו של ברגמן שומר ומחדד את הדיוק, הנשכנות והביקורתיות שיש במחזהו הקלאסי של איבסן ומעניק לו פרשנות מודרנית וקצבית.

כפיר אזולאי ("קן הקוקייה") חזר לביים בתיאטרון באר שבע והוא הוביל את ההצגה באופן קולח ומרתק. המשחק של כל הצוות מעולה, אבל נורה - אותה משחקת אביטל פסטרנק - מפליאה בגילום הדמות העוברת תהליך של שינוי והתפכחות.

"בית הבובות" (נורה) מאת: הנריק איבסן;
עיבוד: אינגמר ברגמן;
תרגום: רבקה משולח;
בימוי: כפיר אזולאי;
תפאורה: ערן עצמון;
תלבושות: יהודית אהרון;
תאורה: תמר אור;
עורך מוסיקלי: יוסף בראנדשוילי;
תנועה: טליה בק;
משתתפים: מיכל ויינברג, אביטל פסטרנק, ולדימיר פרידמן, אמיר קריאף, זהר שטראוס. הילדות: יעל לנגר, ניקול פודבלני.

(* תמונות: יוסי צבקר)