הרצחת וגם ירשת? "אוכלים" - הצגה חדשה ב'חאן'

"אוכלים" - הצגה מדהימה ומצמררת בתיאטרון החאן הירושלמי. מיכאל גורביץ ביים להפליא את מחזהו המבריק של יעקב שבתאי.
רוצו לראות.

פרשת נבות היזרעאלי היא אחד הסיפורים התנכיים הידועים ביותר, ואולי מדויק יותר לומר - הידועים לשמצה. זוכרות/ים? אחאב חמד את כרם נבות היזרעאלי, אז הכי קל היה לגרום למותו (להירצחו) ולרשת את הכרם. על כך מטיח בו אליהו הנביא "הרצחת וגם ירשת"? המשפט המפורסם הוכנס אמנם להצגה ע"י הבמאי מיכאל גורביץ, אך בולט בהעדרו במחזה המקורי של יעקב שבתאי, שבחר להתרחק מהקלישאות שדבקו בביטוי המשומש והעדיף להאיר את הסיפור באור שונה.

"...כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון: וידבר אחאב אל נבות לאמור תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו, אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה"... (מלכים א פרק כא) בקיצור, אחאב מלך ישראל רוצה בכרמו של נבות השוכן בסמוך לארמונו, אך נבות היזרעאלי מסרב למכור אותו למלך. המלכה איזבל משכנעת את המלך כי אם יוותר על הכרם ייפגע מעמדו, ומחליטה בשיתוף שני יועציו של אחאב, לרקוח מזימה שתביא להפקעת כרמו של נבות. סיפור אחאב ונבות מסופר במחזה כשהוא מתרחש כולו בחדר האוכל שבארמון המלך, בו כל המשתתפים אוכלים ושובעים, אוכלים ולא שובעים (בסצינות מרהיבות עד קבס), תוך שהם גוזרים את דינו של נבות.

כמו בתקופתנו, גם בארמון אחאב מוקם מטבחון כדי לפתור את הבעיה. על התבשיל מנצחת המלכה - איזבל - שמתגלה כמנהיגת האמיתית, הרעיונאית, התסריטאית והבמאית, המפעילה את תיאטרון הבובות בדיוק לצרכיה. מלכה מעשית, שיודעת בדיוק על אילו נימים לפרוט אצל כל אחד מהמשרתים, היועצים, גוזרי הגורלות, וכמובן, המלך הפרטי החלש וחסר חוט השדרה, הנכנע לכל תככיה - הרי בשבילו, ורק בשבילו היא פועלת... גוררת את כולם לדבר עבירה ומתוחכמת דייה כדי להכשיר את השרץ.

איזבל, הדמות הכי חזקה והכי דומיננטית, מגולמת ע"י השחקנית הצעירה נילי רוגל, שגונבת את ההצגה. היא דקיקה, ענוגה, אלגנטית, פתיינית, ערמומית, חזקה, אכזרית, מתוחכמת ומלכה-מנהיגה. נילי היא על הבמה איזבל בכל רמ"ח אבריה, מכשפת וסוחפת. וואו!

"אוכלים" נכתב בשנת 1977 מיד לאחר המהפך הפוליטי ועליית הליכוד לשלטון. המחזה עלה לראשונה בשנת 1979 בתיאטרון החאן בבימויו של אילן רונן, כשאת תפקיד אחאב גילם ששון גבאי, ואת תפקיד איזבל גילמה עליזה רוזן. המחזה עלה שוב בשנת 1998 בתיאטרון גשר בבימויו של ייבגני אריה.

היוצרים: המחזאי - יעקב שבתאי (1981-1934) מחשובי הסופרים העבריים, פזמונאי פורה, מתרגם ומחזאי. מספריו: זיכרון דברים, סוף דבר. ממחזותיו: כתר בראש, מנדרגולה, נמר חברבורות. הבמאי - מיכאל גורביץ, 1951, בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב, שם הוא מורה כיום. בין המחזות שכתב וביים: מלאכים הם לא לנצח, סטניסלבסקי, אני יודה ואחותו של הרמטכ"ל. ביים עשרות מהמחזות הידועים והאהובים.

בהצגה משתתפים השחקנים העושים עבודה מצוינת: יהויכין פרידלנדר בתפקיד אחאב, נילי רוגל בתפקיד איזבל, אריה צ'רנר ולירון ברנס כיועצי המלך: אליקים ושמעי, יוסי עיני בתפקיד נבות, אריאל וולף כמשרת המלך. את התפאורה עיצבה פרידה קלפהולץ - אברהמי ורוני כהן עיצב את התאורה.

"אוכלים" הופך את הקונספירציה של אחאב כנגד נבות למטאפורה על עושק, חמדנות, כיבוש ודיכוי בן זמננו. המחזה עוסק בשחיתות שלטונית ובגזל קרקעות, ומספר בשפה עכשווית את הפרשייה התנכית, כמשל פוליטי רב עוצמה ואקטואלי עד אימה.

הצגה מצמררת ומומלצת ביותר!