גלולות למניעת הריון קיימות כבר מאז 1960 והשימוש בהן כיום נפוץ מאוד. חידושים בתחום פיתוח ההורמונים הקיימים בגלולות והקטנת המינון שלהם, הפחיתו באופן משמעותי את תופעות הלוואי כתוצאה משימוש בגלולות, הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית.
מחקר שבוצע במהלך 2010 בהולנד וכלל 275 נשים, בדק השפעת הגלולות בעלות מינון נמוך ביותר של אסטרוגן (20 מיקרוגרם) לעומת גלולות במינון נמוך (30-35 מיקרוגרם) על מדדי קנאה. מדדי הקנאה שנבדקו היו קנאה תגובתית (תגובה לאי נאמנות של בן הזוג), קנאה רכושנית (מידת ההשקעה במניעת קשרים חברתיים מבן הזוג) וקנאה חרדתית (התפתחות מחשבות של חרדה ואי נוחות כלפי חוסר נאמנות של בן הזוג).
במחקר נמצא כי להורמון האסטרוגן יש השפעה על תחושת הקנאה, כך שככל שהמינון שלו בגלולה עולה, כך גדלה תחושת הקנאה בקרב הנשים. גורמים נוספים שנמצאו בעלי השפעה היו גיל ומצב רוח. תוצאות המחקר מחזקות את חשיבות נטילת הגלולות בעלות מינון נמוך ביותר של אסטרוגן, ביניהן מינס ויאז.
הגלולות מכילות שני הורמונים נשיים – אסטרוגן ופרוגסטרון, ופעילותן העיקרית בדיכוי מנגנון הביוץ. עם יצירת דיכוי זה מפסיק הייצור הטבעי של הורמונים אלה בגוף האישה, והתחליף מסופק באופן מלא על ידי הגלולות. נטילת גלולות בעלות מינון הורמונלי נמוך מביא להקטנת רמות הורמונים אלו בגופן, לעומת נשים שאינן נוטלות גלולות.
מחקרים רבים שבדקו את השפעת הגלולות התמקדו בהשפעתן על מצב הרוח ועל איכות החיים. בנוסף, כיום קיימים מחקרים בהם נמצא שהגלולות עשויות להשפיע על בחירת בן הזוג והדינאמיקה הזוגית. כך, נראה שנשים שנוטלות גלולות מגלות התנהגות זוגית שונה מנשים שממשיכות לבייץ על בסיס סדיר.