תיאטרון - הצגה חדשה בתיאטרון גשר : סונטת קרויצר - וידויו של רוצח - מונודרמה בשילוב מולטימדיה אתר נשים s
חברה הרשמה לאתר
היום באתר 24/11/2017
אימייל
סיסמא
פורטל נשים - iWomen
יצירת קשר    |   
דף הבית > תיאטרון > הצגה חדשה בתיאטרון גשר : "סונטת קרויצר" - וידויו של רוצח - מונודרמה בשילוב מולטימדיה
  כתבות אחרונות
התרוממות רוח בהצגה התרוממות רוח בהצגה "פתאום דפיקה בדלת", בקאמרי

"פולישוק" - קומדיה סאטירית של שמואל הספרי, בתיאטרון בית לסין

תיאטרון בית לסין מעלה את הקומדיה תיאטרון בית לסין מעלה את הקומדיה "חיית מחמד"

תענוג צרוף בתיאטרון גשר - ההצגה 'קיץ במרינבאד ' תענוג צרוף בתיאטרון גשר - ההצגה 'קיץ במרינבאד '

פרידה קאלו במרכזו של תיאטרון-מחול בהבימה - פרידה קאלו במרכזו של תיאטרון-מחול בהבימה - "פרידה"

תיאטרון הבימה מעלה בהצלחה את המחזמר תיאטרון הבימה מעלה בהצלחה את המחזמר "עלובי החיים"

החאן הירושלמי מעלה את החאן הירושלמי מעלה את "פילוקטטס", דרמה עוצרת נשימה

"פליישר", הצגה מחודשת ואקטואלית בתיאטרון הבימה

"מה עושים עם ג'ני?" להיט מצחיק בתיאטרון הבימה

פסטיבל תיאטרונטו 26 באולמות יפו העתיקה ובעכו העתיקה פסטיבל תיאטרונטו 26 באולמות יפו העתיקה ובעכו העתיקה

נשים מדברות נשים, באקדמיה לאמנויות המופע נשים מדברות נשים, באקדמיה לאמנויות המופע

פסטיבל תמונע הבינלאומי לתיאטרון, פרפורמנס ומחול לשנת 2015 פסטיבל תמונע הבינלאומי לתיאטרון, פרפורמנס ומחול לשנת 2015

תיאטרון קליפה בהתחדשות תיאטרון קליפה בהתחדשות

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות ה- 24, בירושלים הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות ה- 24, בירושלים

הצגה משובחת בתיאטרון אורנה פורת: הצגה משובחת בתיאטרון אורנה פורת: "טובים השניים"

'מחכים לגודו' ביידיש (מע ווארט אויף גאדא') 'מחכים לגודו' ביידיש (מע ווארט אויף גאדא')

חגיגת התיאטרון הישראלי חגיגת התיאטרון הישראלי

תיאטרון יידישפיל בטקס מיוחד ליום השואה והגבורה תיאטרון יידישפיל בטקס מיוחד ליום השואה והגבורה

"האקדמיה לאמנויות המופע" באירוע מיוחד לקראת יום השואה

"נשמה צוענית" – מירדנה ארזי לתיאטרון יידישפיל

"תיאטרון הידית" במופעים מיוחדים שבמרכזם נשים

ערב הוקרה לתרבות היידיש בישראל ערב הוקרה לתרבות היידיש בישראל

בית ברנרדה אלבה בתיאטרון באר-שבע בית ברנרדה אלבה בתיאטרון באר-שבע

בכורה עולמית למחזה ישראלי חדש בתיאטרון מ.ר.א.ה, בכורה עולמית למחזה ישראלי חדש בתיאטרון מ.ר.א.ה, "תקווה"

פסטיבל מסרחיד ה-13 במרכז לתיאטרון עכו פסטיבל מסרחיד ה-13 במרכז לתיאטרון עכו

פרס התיאטרון הישראלי 2013 - זוכים וחוגגים פרס התיאטרון הישראלי 2013 - זוכים וחוגגים

"בית מרקחת שטרן-בלום", הצגה מרתקת בבית לסין

הקמצן מאת מולייר, הצגה מלבבת בתיאטרון הלאומי הבימה הקמצן מאת מולייר, הצגה מלבבת בתיאטרון הלאומי הבימה

ייִדל מיטן פידל - קומדיה מוזיקלית מרנינה בתיאטרון יידישפיל ייִדל מיטן פידל - קומדיה מוזיקלית מרנינה בתיאטרון יידישפיל

רפרטואר תיאטרון הבימה 2014 - 2016 רפרטואר תיאטרון הבימה 2014 - 2016

"מיץ מיץ לימונדה" - בכורה ישראלית בתיאטרון חיפה

"תמונות מחיי הכפר" - הצגה מרשימה בתיאטרון החאן

חנה מרון הלכה לעולמה חנה מרון הלכה לעולמה

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתיאטרון הקאמרי, ת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתיאטרון הקאמרי, ת"א

הצגת ה-500 של הצגת ה-500 של "אבנים" בתיאטרון אורתו-דה, בנושא השואה והתקומה

"פיניטה לה קומדיה" בתיאטרון גשר

"האדרת" מאת גוגול, בתיאטרון החאן הירושלמי

"המלך הולך למות" של אנסמבל עיתים, זוכת פרסי "קיפוד הזהב" 2013

נורמן עיסא - המנהל האמנותי החדש בפסטיבל חיפה הבינל' להצגות ילדים נורמן עיסא - המנהל האמנותי החדש בפסטיבל חיפה הבינל' להצגות ילדים

תיאטרון יידישפיל גאה להציג: תיאטרון יידישפיל גאה להציג: "מונולוגים מהקישקע"

"ציפור שחורה" בתיאטרון תל-אביב

"דפוקים" בתיאטרון חיפה

"הפיל שרצה להיות הכי" - הצגה מוזיקלית לילדים

הם יורים גם בסוסים - הפקה מרהיבה של רומן רלבנטי הם יורים גם בסוסים - הפקה מרהיבה של רומן רלבנטי

"הזקנה ועושה הנסים" בתיאטרון מלנקי

"דוחקי הקץ" - הצגה מטלטלת בחאן הירושלמי

“TO LIFE” בתיאטרון מ.ר.א.ה “TO LIFE” בתיאטרון מ.ר.א.ה

החולה המדומה בחאן הירושלמי החולה המדומה בחאן הירושלמי

פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2012 מציג את מועמדיו פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2012 מציג את מועמדיו

"שעת מבחן" הצגה לבני נוער

"טירונות בלוז" בתיאטרון באר-שבע

פרס אבירות לניקו ניתאי פרס אבירות לניקו ניתאי

"בין שני עולמות" – שת"פ בין הקאמרי והשאושפילבינה בשטוטגרט

"אז, בפראג" - הצגה איכותית בתיאטרון בית לסין

תיאטרות בית ליסין והקאמרי גאים להעלות: תיאטרות בית ליסין והקאמרי גאים להעלות:"חברות הכי טובות" מאת ענת גוב ז"ל

המלט בהפקה עצמאית בתיאטרון תמונע המלט בהפקה עצמאית בתיאטרון תמונע

"מגי מחפשת את בריק"

אנטיגונה - 2455 שנים של רלבנטיות אנטיגונה - 2455 שנים של רלבנטיות

ככה עושים פרינג' באמסטרדם ... ובחולון ככה עושים פרינג' באמסטרדם ... ובחולון

תיאטרון זרקור מציג : תיאטרון זרקור מציג : "יוסף וכתונת הפסים המשגעת"

"קיזוז" - פרודיה אקטואלית ומצחיקה בקאמרי

תיאטרון מ.ר.א.ה מציג: תיאטרון מ.ר.א.ה מציג: "TO LIFE"

"לגעת ברוח" עם זהרירה חריפאי

המחזאית המוערכת, ענת גוב, נפטרה בטרם עת ממחלת הסרטן 1953-2012 המחזאית המוערכת, ענת גוב, נפטרה בטרם עת ממחלת הסרטן 1953-2012

תיאטרון דימונה - יצירה, חזון וציונות תיאטרון דימונה - יצירה, חזון וציונות

"מלאכת החיים" - חוויה תיאטרונית מטלטלת

"פרויקט ריצ'רד" בתיאטרון הקאמרי

"משחק של אהבה ומזל" בחאן הירושלמי

"ילד הנה ציפור" - הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין

דוד בן גוריון וזאב ז'בוטינסקי נפגשים בתיאטרון.. במופע מרהיב! דוד בן גוריון וזאב ז'בוטינסקי נפגשים בתיאטרון.. במופע מרהיב!

הזוכים ב'פרסי התיאטרון' לשנת 2011 הזוכים ב'פרסי התיאטרון' לשנת 2011

"בית הבובות" (נורה) - מעמד האישה עדיין דורש תיקון!

הזוכים בפרס עתיד התיאטרון הזוכים בפרס עתיד התיאטרון

כי אין לנו ארץ אחרת כי אין לנו ארץ אחרת

אולימפיה דוקאקיס עם אולימפיה דוקאקיס עם "רוז", מונולוג של ניצולת שואה, בתיאטרון הקאמרי

המועמדים הסופיים לפרסי התיאטרון לשנת 2011 המועמדים הסופיים לפרסי התיאטרון לשנת 2011

"גלילאו", בתיאטרון באר-שבע - ביצוע מבריק למחזה מאד רלבנטי

המרכז לתיאטרון עכו יוצר, חי ובועט המרכז לתיאטרון עכו יוצר, חי ובועט

"קומדיה של טעויות" משתוללת על במת הקאמרי

"אמנות" - הצגה חדשה (ותיקה), מהנה ואקטואלית, בתיאטרון חיפה

לראשונה הפקה משותפת לתאטרון הקאמרי ותאטרון  מ.ר.א.ה שבקרית שמונה לראשונה הפקה משותפת לתאטרון הקאמרי ותאטרון מ.ר.א.ה שבקרית שמונה

"קברט", הפקת הדגל המרהיבה, בתיאטרון הקאמרי

"הזהו אדם?" ניר רון בהצגת יחיד מטלטלת, בחאן הירושלמי

"מימונה" - דרמה משפחתית נוקבת, לא רק במרוקאית

"נפש תאומה" הגיעה לתיאטרון גבעתיים - דרמה פסיכולוגית נוקבת וראויה

"תמול שלשום" - ש"י עגנון בידי פנינה גרי

הרצחת וגם ירשת? הרצחת וגם ירשת? "אוכלים" - הצגה חדשה ב'חאן'

פסטיבל התיאטרון של רומן ויקטיוק ממוסקבה מגיע לארץ פסטיבל התיאטרון של רומן ויקטיוק ממוסקבה מגיע לארץ

עונה מגוונת חדשה בתיאטרון בית ליסין עונה מגוונת חדשה בתיאטרון בית ליסין

ערב הוקרה לכלת פרס ישראל ליה ון ליר ערב הוקרה לכלת פרס ישראל ליה ון ליר

' לילה פרינג' '- חגיגת הפרינג' הגדולה של ישראל ' לילה פרינג' '- חגיגת הפרינג' הגדולה של ישראל

ומה אמא של משה הייתה אומרת על יציאת מצרים? ומה אמא של משה הייתה אומרת על יציאת מצרים?

"המתנדב", קומדיה שחורה על חולה איידס שמבקש למות בתיאטרון הספרייה

תיאטרון גשר יארח את פסטיבל עונות סנט פטרבורג ב-11-17 לנובמבר תיאטרון גשר יארח את פסטיבל עונות סנט פטרבורג ב-11-17 לנובמבר

תיאטרון החאן יעלה בתיאטרון חולון את המחזה תיאטרון החאן יעלה בתיאטרון חולון את המחזה "תעלולי סקפן" של מולייר

איוואנה צ'בָּק, מאמנת הכוכבים של הוליווד חוזרת לישראל

קליפה אדומה קליפה אדומה" - הפסטיבל הבינלאומי הרביעי לאמנות הבמה ותיאטרון חזותי

מרכז הבמה - סדרה חדשה של תיאטרון יחיד בירושלים

פסטיבל עכו חוגג השנה 30 עם מבחר נפלא של מופעים פסטיבל עכו חוגג השנה 30 עם מבחר נפלא של מופעים

מופע קברט סאטירי חדש - חובבות ציון מופע קברט סאטירי חדש - חובבות ציון

  לכתבות נוספות ליחצו כאן


שתפו בפייסבוק

הצגה חדשה בתיאטרון גשר : "סונטת קרויצר" - וידויו של רוצח - מונודרמה בשילוב מולטימדיה

מאת: מערכת Iwomen
הצגה חדשה בתיאטרון גשר :
מחזה לשחקן ומוסיקה על פי הנובלה הקלאסית מאת לב טולסטוי. העיבוד המודרני של הסיפור מהמאה התשע-עשרה עלה במקור ב-Gate theatre שבדבלין, אירלנד, ומשם יצא לתיאטראות בעולם וזכה להצלחה.

"מבין התאוות – המרושעת והעיקשת מכולן היא תאוות הבשרים".זהו וידוי קורע לב שמתרחש בקרון רכבת, לאוזניהם של מי שיסעו איתך כברת דרך ואז יעלמו כלעומת שבאו, ולכן אפשר לספר להם הכל, אפילו... שרצחת את אשתך. הנוסע אכול החרטה פורש בפני הקהל את הטרגדיה של נישואיו. קנאת הבעל הנבגד מגיעה לשיאה כשהוא שומע את אשתו ומאהבה הכנר, המורה למוסיקה, מנגנים ביחד את סונטת קרויצר מאת בטהובן. זו ההצגה השלישית של משה איבגי בתיאטרון גשר: הוא מככב בשש דמויות מחפשות מחבר ובקומדיה המצליחה הבן הבכור. "לב טולסטוי, ראי הסקס הרוסי" מתוך מאמר מאת נטליה פושקרוב על הרקע לכתיבת סונטת קרויצרבין עמודי העיתונים עדיין ניתן למצוא אינספור אנקדוטות ושמועות העוסקות בלב טולסטוי ובמשפחתו. שמו של הסופר מופיע בבלוגים באינטרנט... כהוכחה ניצחת שהוא נותר עבור כולנו סמל לעוצמה מינית רוסית. בארה"ב לא יוצא ספר שעוסק בסקס רוסי שלא מזכיר את שמו של הסופר הדגול. כבר מהכותרות עצמן, לדוגמא זו של רב-המכר שפרסם דניאל רנקור לפרייר, "טולסטוי על הספה, מיזוגניה, מזוכיזם והיעדר האם", ניתן להבין הכל. טולסטוי התייסר כל חייו בשאלת יחסו לנשים. הוא גדל יתום מאם והעיד על עצמו שכבר בגיל צעיר נתקף תאוות עזות, וחשב ש"משהו לא בסדר". זיכרון אותם ימים נחקק לעד והיוו בסיס ל"פילוסופיית הסקס" שלו. ל"אהבה הראשונה, החזקה ביותר" שחש הגיבור הלירי לסוניה קלושין, המתוארת בספרו "ילדות" יש מכנה משותף עם הסיפור האמיתי של לב הקטן.את גיל ההתבגרות חווה טולסטוי כ"התקופה מופלאה, בעיקר בהשוואה לזו שבאה אחריה, התקופה התמימה, העליזה, הפיוטית של הילדות". את חוויותיו האינטימיות בימי נעוריו יתאר מאוחר יותר כ"הפקרות גסה, סיפוק האהבה העצמית, רדיפת הכבוד ובעיקר – תאוות הבשרים". על אותם ימים ניתן לקרוא ביומנים שניהל מגיל 14 עד 34: מאז התאהבות הנעורים ועד לנישואים בשנת 1862.באחד מרשימותיו האוטוביוגרפיות הוא כותב: "בגיל 14 גיליתי את חטא תענוגות הבשר ויראתי ממנו עד מאוד..." דווקא בגיל הזה, הניח הסופר לעתיד כי הגוף גובר עלי ומותיר צלקות עמוקות". מנוצח על ידי יסורי התאווה המתפרצת האשים את הגוף וציין כי אך לעתים נדירות חטא בעצמו. עם זאת, נראה כי "החטאים" לא היו כה נדירים, אם בגיל 19 "אשמת הגוף האיומה" הביאה אותו לבית החולים. ביומן משנת 1847 כתב: "זוטות של מה בכך עלולות לגרור השלכות חמורות. חיים הממשיכים להתנהל באי סדר גם בתום גיל העשרה, אינם אלא תוצאה של נפש מופקרת מנעוריה." מששב מבית החולים אל אחוזתו, ניסה למלא אחר המשימה שהציב לעצמו "לחיות בלי שום אישה", אך מיד התנה: "מלבד מקרים מסוימים שלא אחפש אך גם לא אחמיץ". לא כדאי לשכוח ששנות החמישים של המאה ה-19 היו קשורות בחיי המחבר לאזור קווקז, אליו נשלח לשרת. דווקא באותן שנים "סיפוק הצורך הגופני" נכנס לרשימת הצרכים במקום שהיה קודם שמור לצרכים הספרותיים ולמטלות הפרקטיות, שכן, כפי שהסביר זאת, "איפוק כפוי מפריע לעבודה" (29.6.1853)"האביב משפיע עלי חזק. כל רגל נשית חשופה, נראית כאילו היא המשך של יפיפיה" (18.4.1853)כעשור לאחר מכן, בזיכרונותיו של מקסים גורקי, נשאל אנטון צ'כוב: "היית מופקר בנעוריך?" ובתשובה החניק צחקוק נבוך, הביט לים ואמר: "לא הצלחתי לרוות..." והוסיף "מלה עסיסית כדרכם של פשוטי העם". טולסטוי, סגן המשנה בן ה-25, שהתעקש כי נחוץ להרוות את ה"צימאון הגופני" הגיע למסקנה שהזנות היא "מוסרית", "פרוצות", הוא סבר, "כמותן כמיילדות, אומנות ומנהלות משק", ואין מונע מהן להתהדר ב"תארי כבוד כמי שמספקת את נותן חסדה לחום האח". "זהו מעמד הנחוץ ביותר לחיי משפחה, בהתייחס למורכבות החיים בימנו", הדגיש שוב במכתב פרטי מה-19 במרץ, 1870. חיי החברה הגבוהה בסוף 1850 ריתקו אותו, הוא חיפש ריגושים חדשים ופגש נשים רבות הראויות ל"מעמדו", אבל אף אחת לא היתה האידיאלית. באותה תקופה, כל אזכור של הנושא הנשי שנידון בהתלהבות על ידי כל הוגי הבירה רק עורר את רוגזו. ב-1856 באסיפת אנשי ספרות פטרבורגים הגיב הסופר ברוגז על ז'ורז' סנד, והצהיר שראוי היה לקשור את גיבורותיה המופקרות לעגלה שתגרור אותן בבושה ברחובות פטרבורג. "עלי לשאת אישה, עוד השנה – או לעולם לא", כך אבחן את התרופה למלנכוליה שלו ברשימה מה-1 בינואר 1859. אך רק באוגוסט 1862 הוזמן טולסטוי לארוחה במשפחת ברס, שם התעניין באחת האחיות הצעירות – סונצ'קה, או בכינוי החיבה שלה "פופולה" שהפתיעה אותו בקסמה. הסופר בן ה-34 קיבל החלטה חותכת, כחייל. פחות מחודש עבר מאז הפגישה עד שהציע נישואין לסוניה ברס בת ה-18, ב-23 בספטמבר 1862. סוניה ברס חיה עם הסופר כחצי מאה, עד 1909. ב-48 השנים הללו הוא חי איתה "בלי לבגוד"; ב-33 השנים האחרונות חלם לעזוב אותה – ואף הגשים זאת כפסע לפני המוות, בגיל 82, כשברח מהבית בלילה ויצא אל תחנת אסטפוב.הסופר חש כי ירח הדבש היה החוויה "הקשה והמשפילה ביותר" ביחסים עם אשתו. הוא היה משוכנע שתאוותו הגברית חיללה את הגוף והנפש של המלאכית הטהורה. "רגשנות ורצח" ניתן למצוא בין מעשיהם ומילותיהם של גיבורים ספרותיים רבים שיצר הסופר. ביניהם, למשל, פייר בזאוחוב, שהמחשבה על סקס עם אלן מעלה בו תחושת אשם. דוגמא מובהקת נוספת – גיבור "סונטת קרויצר" ואסילי פוזדנישב שהאמין כי איברו האינטימי הוא כלי משחת שמחלל את גוף האישה מבפנים. לב טולסטוי, ממש כמו כפילו הלירי ברומן "אנה קרנינה", קונסטנטין לוין, שמסר "לא בלי מאבק פנימי", לאשתו קיטי יומן עם רשימות על חיי הרווקות הקודמים שלו, פעל באופן זהה עם אשתו, סוניה. דרך היומן התוודעה לפרטים האינטימיים אודות המפגשים של בעלה עם עלמות צעירות. ואז, כחודש לאחר החתונה, היא הרתה, בלי שכמעט הספיקה ליהנות מהקרבה הגופנית לבעלה. השאלה האם הוא חי "נכון" יסרה אותו וגרמה לו להרהר האם הקרבה היא רק אמצעי (להבאת ילדים) ולא מטרה. הרהורים אלה מנעו סיפוק נפשי וגרמו לדאגות נצחיות, פחד לפני לידה, וחשש לבריאות הילדים, בעוד שלב לא שכח לציין בפניה: "אני מאושר שאת בהריון, זוהי דרכו של האל. כי איכשהו היתה לי תחושה לא נעימה..." (1871). סרגיי (1863), טטיאנה (1864), איליה (1866), מריה (1871), אחרים מתו בלידה: פטר (1872) וניקולאי (1875) – ולכולם היה צריך להקדיש זמן וכוחות. בתחילת 1870 הסופר חש מועקה ואכזבה. הוא חש בודד במשפחה, על כך כתב ב-1876, וחשב איך "אמצא בה את אשתי שוב", אך הוא הלך והתרחק ממנה, נפשית וגופנית. "הכל מייסר. החיים כאן באחוזת יאסנאיה פוליאנה מורעלים."הסכסוך המשפחתי הפך ברור ובלתי ניתן לגישור אחרי שנת 1880, במקביל לחיפושו הדתי של הסופר. "החיים לצד אישה הזרה לי ברוחה מגעילים אותי" (19.7.1884) הרהוריו של הסופר תאמו את התקופה. דיונים ציבוריים סוערים התנהלו אודות מה שאנו מכנים כיום "מגדר". את תשובתו הגיש ביצירותיו מאותו זמן: "השטן", "האב סרגיי", "התחייה" ובעיקר "סונטת קרויצר". שנתיים התלבט אם להביאה לדפוס, תחילה דנו בה בבתים פרטיים ולאחר מכן, לאחר הוצאתה בשנת 1891, על דפי העיתונים וגם בביתו הפרטי שלו. הנישואים מבחינת טולסטוי, אינם לרוחו של האל, וקשרי הנישואים תמיד מביאים ל"נפילה", מוציאים את "החיה" שבנו. ""מבין התאוות – המרושעת והעיקשת מכולן היא תאוות הבשרים" (סונטת קרויצר, 1889)"על פי התיאוריה, האהבה היא אידאלית, מרוממת, אך למעשה האהבה היא ארצית, חזירית, ומגעיל ומביש אפילו לדבר עליה או להיזכר בה. נשמות תאומות! איחוד שמימי! אם כך, למה צריך לשכב יחד (סליחה על הגסות)..." (סונטת קרויצר)בקטע שטולסטוי מחק מהטיוטה השלישית של סונטת קרויצר אומר ואסילי פוזדנישב: "אהבה אגואיסטית ורגשנית זו אינה אהבה, אלא רוע, שנאה!" ברשימה מיוני 1884, הגיע הסופר למסקנה שצריך לקטוע את יחסי הנישואים עם סוניה (נציין כי היה כבן 60 באותו רגע). אבל גם ב-1889 (כשבדיוק השלים את סונטת קרויצר) הם נמשכו.בגיל לא צעיר, הציב לעצמו איסור מוסרי, אך יצר החיים לא עזבו והובילו אל הפירוד בנישואיו. הוא ניסה לבנות לעצמו חיים מקבילים בנפרד מאשתו, הוא התעקש על חלוקת רכוש מידית ועל שחרור מכל חובותיו למשפחתו:"מתחשק לעשות מעשה גבורה. למסור את שארית חיי לעבודת האל..." (22.12.1893)"להשתחרר לעד מהריצה על הגגות והיללות"... (22.5.1897)בניגוד לבעלה, סוניה טולסטוי לא רצתה בשום מעשי גבורה. חיי הארוכים עם אותו אדם היו מעשה גבורה בפני עצמו... האם אהבה סוניה את בעלה? רבים יגידו שכן, ויספרו כי לא הצליחה להירדם בלי לקרוא את כל מה שכתב המחבר הדגול באותו יום. האחרים שמאמינים ש"לא" (על פי יומניו ויומניה) יספרו שהשפילה את בעלה מדי יום, חוותה התקפים היסטריים ואיימה בהתאבדות. מקסים גורקי נזכר בשיחה עם טולסטוי שבה התבטא האחרון בפשטות מוז'יקית: "מסוכנת לא הנקבה שתפסה אותך ב..., אלא זאת שתפסה אותך בנשמה!"


נוצר: 12/3/2010 8:48:00 AM

זכויות נשים גרסה להדפסה בעיקר נשים שלח לחבר
רק נשים