קליפה אדומה" - הפסטיבל הבינלאומי הרביעי לאמנות הבמה ותיאטרון חזותי

בכורות ישראליות עולמיות ליצירות של מיכל הרמן ושל אליאן ולג'י לצד יצירות ביכורים ישראליות במסגרת "זרקור לתיאטרון מתקדם".

פסטיבל "קליפה אדומה" שנוסד בשנת 2007 על ידי תיאטרון "קליפה" בניהולה האמנותי של עידית הרמן, יתקיים זו השנה הרביעית בתאריכים 15.7.10-31.7.10 באולמות תיאטרון קליפה ובמרכז "נא לגעת" ביפו.הפסטיבל נוצר מתוך רצון להציג ולתמוך בזרמים החדשים של תיאטרון חזותי הפורץ את גבולות התיאטרון הקונבנציונלי ומציע סגנונות וגישות אחרות וייחודיות של אמנות הבמה. הפסטיבל יוזם דיאלוג בין יוצרים בינלאומיים ליוצרים ישראלים ומאפשר לקהל הישראלי לצפות בצורות חדשות של תיאטרון ואמנות הבמה.מדי שנה מארח פסטיבל "קליפה אדומה", מספר מצומצם של קבוצות ויוצרים מובילים בתחום, המציגים את יצירתם ומקיימים סדנאות וכיתות אמן המאפשרות התנסות בדרכי עבודתם.במסגרת הפסטיבל יועלו ארבעה מופעים של ארבע קבוצות ויוצרים בינלאומיים שנבחרו בקפידה: קבוצת La Tempest שהיא שת"פ בין יוצר מצ'ילה ויוצרת מקוריאה, קבוצת שינדל-קיליוס-דוטשקה מגרמניה, מופע של איזיקאל גרסיה ופרנסואז טומסו מצרפת ויצירה של קבוצת יו סטרומגרן מנורבגיה.בנוסף יתקיימו ארבעה ערבים של "זרקור לתיאטרון מתקדם" – מסגרת מיוחדת בה יציגו 12 יוצרים ישראלים את יצירות הביכורים שלהם בתחום אמנות המופע והתיאטרון החזותי ובבכורה עולמית תועלינה יצירותיהם של אליאן ולג'י ומיכל הרמן.קבוצת La Tempest צ'ילה-קוריאה-גרמניה תעלה את "הסלע של סיזיפוס" של היוצר אליאס כהן בשיתוף עם אמנית הוידאו הקוריאנית צ'אן סוק צ'ואי .המופע עלה לראשונה ב- 2010 על רקע חגיגות ה-200 לצ'ילה כמדינה עצמאית ריבונית, ובצל רעידת האדמה ההרסנית שפקדה את המדינה. זהו מופע חזותי סוריאליסטי החוקר את הקיום חסר התכלית של האדם ומושפע מכתיבתו של אלבר קאמי. המופע יוצר רגעים חזותיים, ההופכים לסיפורים קטנים ומרתקים עם סופים מוזרים וקומיים. אליאס כהן, שהתמחה בתיאטרון פיזי לצד לימודי מחול הודי קלאסי, משלב בוירטואוזיות את יצירתו המורכבת מתנועתיות תיאטרלית מדוייקת וסגנון חזותי סימבוליסטי, עתיר דימויים, המושפע מהתרבות הדרום אמריקאית. מגרמניה תעלה קבוצת שינדל-קיליוס-דוטשקה את מוסיקה על השולחן (Chamber Music Theatre) , מופע קומי של תיאטרון סלפסטיק מוסיקאלי-קאמרי בהשתתפות שלושת המוסיקאים ויוצרי התיאטרון , וולקר שינדל, ריינר קיליוס וטוביאס דוטשקה. החלק הראשון מתרחש סביב שולחן ומושפע מהדמויות בסיפור "יהושע הפרוע". בחלק השני , שלוש מיניאטורות מוסיקאליות-תיאטרליות אבסורדיות: וולקר שינדל מציג את "שיר לקופץ" מאת דיטר שנבל, ריינר קיליוס ממשיך עם "אריה" לסולן של ג'ון קייג' וטוביאס דוטשקה חותם ב- "le corps a corps" יצירה לכלי הקשה מאת חורחה אפרגיס. במופע יוצרת המוסיקה סיטואציות תיאטרליות מלאות הומור, תוך שימוש של הנגנים במיני מזונות וכלי הגשה מבריקים.מצרפת יועלה המופע "תעיותיו של גנזך"- להקת איזיקיאל גרסייה-רמאו ביצירתם של איזיקיאל גרסיה רומאו ופרנסואז טומס. תיאטרון בובות למבוגרים.מופע שנוצר באוקטובר 1998, בביצועו של ז'ק פורניר ומאז עלה יותר מ-700 פעמים, בפסטיבלים שונים ברחבי העולם.מופע המשלב עיצוב והפעלת בובות ומספר סיפורו של גנזך (האיש העובד בארכיון), שחושב כי בעזרת הידע הרב שצבר, יוכל לראות אל מעבר לסודות הבריאה. בהיותו נעול בספרייה, מקום המכיל סודות והספרים בו חריגים, נבנה טירופו הנפלא של הגנז, רצוף הזיות המאוכלסות ביצורים וחפצים פנטסטיים, עמם הוא בורא עולם דימויים של חיים, מוות, אהבה וחלל.מנורבגיה יועלה המופע "ריקוד הכדורגל" קבוצת יו סטרומגרן, יצירתו של הבמאי כוריאוגרף יו סטרומגרן, שהחל דרכו התנועתית כשחקן כדורגל והפך לכוכב בתחום המחול. המופע עלה לראשונה בשנת 1997, והיה ללהיט בפסטיבלים רבים ברחבי העולם. העבודה מאירה את הצדדים האסתטיים של השיגעון לכדורגל ומדגישה בהומור את הניגוד המלאכותי בין "ספורט המוני", לבין "אמנות גבוהה": "חגיגה קופצנית וחצופה של החיוניות הפיזית של כדורגל ומחול" (הטיימס, אנגליה).החלק הישראלי מורכב מארבעה חלקים:בשני ערבים בפסטיבל תועלינה שתי בכורות עולמיות באורך מלא של היוצרים אליאן ולג'י ומיכל הרמן:יונה 2010 – יצירה העוסקת באדם ללא תכלית, המוצא את ייעודו ואת אלוהים. סיפורו של נביא זעם בעולם המודרני. יצירתו של אליאן ולג'י בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב וחבר לשעבר בקבוצת "קליפה", המגוללת את סיפורו של יונה הנביא הבוחר לברוח מייעודו ומנסה להתחמק מהמשימה האלוהית ומעדיף את העולם הצר והמצומצם שלו על פני הגשמת המוטל עליו. הוא עובר "שבעת מדורי גיהינום" על מנת לזכך את כוונותיו. הכוריאוגרפית מיכל הרמן תעלה את Glory Monster (מפלצת התהילה) בהשתתפות מור ורדימון, מיכל צנקל ,סתיו מרין ןאוריאן מיכאלי יצירה המציגה חבורת כוכבות לרגע, בשדות התהילה האכזריים ואת ההליכה לקראת עולם של ריקנות אידיאולוגית.עבודה המספרת בשפת תיאטרון מחול, על חלום ההצלחה והשאיפה לפרסום, על אובדן ערכים, פרטיות ומקוריות בדרך לכיבוש הפסגה ובמרכזה מערכת יחסים בין כוכבת פופ הנערצת לבין רקדניות הליווי שלה שאמורות לבצע את תפקידן כיחידה אחת ללא ביטוי אישי.בשני ערבים יוצגו מקבצים של בכורות ישראליות של יוצרי תיאטרון חזותי:ערב ראשון: "נעשה ונשמע" – עבודות בהן יש התרחשות בימתית מלאת אקשן וביקרת חברתית, לצד יצירות בתחום התיאטרון המוסיקליחלק מהיצירות עוסקות באוכל ובסמלים שלו.וריאציה # 7 לכלי מטבח, כלי נגינה ומחשב יצירה: רועי אברהם בביצוע: תומר עמדי, נדב רוגל ורועי אברהם. מיצג מוסיקלי חי שבו הנגנים הם גם טבחים והמוסיקה כתובה בהשראת המנה שמתבשלת. ההתרחשות הקולינרית מוגברת ומעובדת כך שרחשי הבישול הופכים להיות חלק מהמוסיקה. בסיום הקהל אוכל את היצירה!האקדמיה למימיקה, יצירה וביצוע: צבי פטרקובסקי, על ז'אן פייר, נוכל צרפתי כושל ומתוסכל המקים את בית הספר הראשון מסוגו בעולם מימיקה למוזיקה. הקהל מוזמן ליום הפתוח של בית הספר.Tomten, יצירה וביצוע: סנדרינה לינדגרן, טכנולוגיה מודרנית ומיטב הפולקלור השוודי במפגש בימתי קצבי. במרכז ההתרחשות נמצאת דמות בעלת משיכה עזה לכח חשמלי! אלמילה, יצירה וביצוע: יונתן קונדה, מופע מילים למיקרופון אחד שלם ולבן אדם אחד , כמעט שלם עם מחרוזת מופלאה ומופרעת של שירים בלתי-נשכחים ונשכחים בהחלט.יפה אחת קודם יצירה וביצוע: גבריאל נויהאוס וענת זכריה,תיאטרון טוטאלי של שתי יוצרות בתחומי השירה, המחול והפרפורמנס. שתי נשים בודקות, ממששות, מקפלות ופוערות, מדברות את עצמן, הורסות ובונות את ארמון הקסם של הנשיות לרגע נוכח ונמוג.העצב של השכן עמוק יותר יצירה: עמנואלה עמיחי בביצוע: מאיה גסנר, הדר כץ, יעל מפציר, עמנואלה עמיחי וגליה צור. פנטזיה הומריסטית אפלה על חמש נשים ומטבח. תיאטרון פיסי, מחול, אלמנטים של פרפורמנס ועיצוב אומנותי המתכתב עם אסוציאציות נוסטלגיות משנות החמישים.ערב שני: "לראות ולהאמין "ערב יצירות תיאטרון חזותי, בעלות חזית נשית חזקה ועיצוב ראדיקלי. יצירות על נשים מאוהבות ונשים רצחניות, לצד עבודות העוסקות בחייתיות וחיות, ובמפגש הייצרי וההרסני בין אדם וטבע.סיפור ביצה ,יצירה וביצוע: יערה גולדרינג ובתמיכת תיאטרון הקרון .באמצעות תיאטרון חפצים ובהשראת סרטי קולנוע שחור לבן, נוצרות אפיזודות קצרצרות, מהולות בהומור וסרקאזם על פנטזיית האהבה ושברונה הצורב.רהיט יצירה וביצוע: רוני הלר, תיאטרון מחול מינימליסטי וצרוף המגיש את דיוקנה של התמוטטות ולידה מחדש של אישה במשבר.הפותחן, יצירה וביצוע: מיטל רז, מותחן בתלת מימד וללא מילים על הישרדותה של אישה דו ממדית בעולם תלת משמעי.דרכונים של שחר האביב, יצירה: גיא אלחנן ונעה אבנד. בפיוט והומור הופכים דרכונים לציפורים - חלקן נודדות בשחקים, אחרות קנאיות לממלכתן, וישנן גם את אלו שאינן עפות לשום מקום, צמודות לקרקע. מופע קצר ללא מילים על חופש התנועה של ציפורים ובני אדם בצומת הדרכים של המזרח התיכון.תירקובת יצירה: מורן סנדרוביץ' בביצוע: רות חוף, היילי דלסימר, נמר גולן ויואל רון. אירוע המכיל אלמנטים פיסוליים המנכיחים את עקבותיו של מיפגש הגוף עם המציאות האלימה הסובבת אותו. יצורים היברידיים, ספק אנושיים ספק חייתיים,מטשטשים הגבולות בין אדם לחיה, אדם למכונה, טבעי למלאכותי. אבטיח בלי גרעינים, יצירה וביצוע: תמרה קובלסקי ולי נחת שלום. מיצג תיאטרוני סרקסטי ומחאתי המתרחש מחוץ לבמה ומפגיש את הקהל עם שאלות לגבי ניצול ושליטה.כמו בכל שנה תתקיימנה במסגרת הפסטיבל כיתות אמן עם היוצרים הבינלאומיים .