כואב הלב

אפשר למנוע את התקף הלב הבא. אורח חיים בריא, ערנות, טיפול מניעתי תרופתי (ASA 75) והקשבה לגוף עשויים למנוע מפגש לא רצוי עם גורם המוות הקטלני של עולם המערבי.




"זה אצלנו בגנים", הוא המשפט השכיח כשמתארים את הסיבה להתקף לב. הנחת היסוד כי הגורם המרכזי להתקף לב היא גנטיקה, פופולארית מאוד, ולכן גם מסוכנת, היא עלולה לגרום לנו להרים ידיים במאבק נגד מחלות הלב, כאילו אין מה לעשות בעניין. ההנחה הזו שגויה.

מחקרים מראים כי מחלות לב אינן מחלות גנטיות טהורות. הנטייה אולי גנטית, אבל אפשר להשפיע עליה באמצעות נקיטה בסיסית של אמצעי זהירות.

כ- 7000 אנשים בשנה מתים בישראל כתוצאה ממחלות לב. שיעור המתאשפזים עומד על קרוב ל- מאה אלף בשנה.
איך אפשר להקטין את הסיכון לפגישה אישית עם אחד מגורם המוות הקטלניים ביותר בעולם המערבי?

מהו התקף לב?
התקף לב, ובשמו המדעי, אוטם שריר לב, הוא מצב שבו נוצרת חסימה או היצרות באחד או ביותר מהעורקים הכליליים המזינים את שריר הלב.

"הסיבה העיקרית להופעתו היא מחלת טרשת העורקים. התהלך הטרשתי מתחיל בגיל צעיר יחסית והולך ומתקדם בהדרגה במהלך החיים. מדובר בתהליך מורכב המערב תאי דם שונים, כולסטרול, חלבונים והורמונים, אשר יחדיו גורמים להיווצרות רובד טרשתי בדופן כלי הדם, הרובד מתפתח משכבה דקה ועד לגוש רקמתי החודר לתום חלל העורק ומפריע לזרימת הדם", מסביר ד"ר אילן קיציס, מומחה בקרדיולוגיה ורפואה פנימית.
"כתוצאה מכוחות גזירה ולחץ על העורקים, רבדים אלו עלולים להיסדק ולהיקרע והחומרים המרכיבים את ליבת הרובד נחשפים לתאי הדם השונים. בתהליך זה רבה חשיבותן של טסיות הדם. מגע בין הטסיות לחומרי ליבת הרובד הטרשתי גורם להפעלה מיידית של הטסיות שהופכות מתאים "שקטים" הצפים בדם לתאים בעלי יכולת הצמדות גבוהה לאזורים הקרועים/סדוקים בדופן הפנימי של כלי הדם. בסופו של התהליך המורכב הזה עלול להיווצר קריש דם לבן (המורכב בעיקר מטסיות), ובהמשך גם לקריש דם "אדום" (המורכב גם מכדוריות דם אדומות), אשר עלול באופן פתאומי לכסות את חלקו של חלל העורק או את כולו".

כיצד מזהים התקף לב?
אבחון מוקדם עשוי להיות אקוטי לעצירת התקף לב ומניעתו. ביצוע צנתור דחוף או מתן תרופה שתמיס את קריש הדם יכולה להציל חיים.

אז כיצד ניתן לדעת אם אנחנו סובלים ממחלת לב טרשתית או עומדים לקבל התקף לב?
מחלת לב טרשתית: לא כל האנשים הסובלים ממחלת לב טרשתית יחושו בסימני המחלה (איסכמיה (חסימה) שקטה), הנה כמה תסמינים שכדאי לשים אליהם לב:
תחושת לחץ בחזה, אליה נלוות תחושות כמו: צריבה, תחושת חנק, קוצר נשימה, הזעה ובחילה וכן, כאבים ביד שמאל, ביד ימין, בגב, בבטן העליונה, בצוואר או בלסת התחתונה.
הופעתם של התסמינים הללו במצב של מנוחה עלולה להעיד על היצרות משמעותית שהינה מצב מסכן חיים ודורש התייחסות מיידית.

התקף לב: התקף לב ללא כל סימנים מקדימים נחשב לנדיר יותר.
תסמיניו:
• כאב עז ולחץ בבית החזה, שאינו פוסק או הופך קל יותר בזמן מנוחה.
• הקרנה של הכאבים לאזור הגב, לבטן, לזרועות (בעיקר שמאל) לצוואר וללסת.
• כאב מתמשך בבטן העליונה עד כדי בחילה הקאות או שלשול, הזעה וחולשה כללית וכן קוצר נשימה.
• הסובלים מהתקף לב מתארים את התחושה שלפני ההתקף כאילו 'הקץ קרב ובא' ומדווחים על תחושת חוסר אונים קשה.

התקף לב אצל נשים:
כאן הסימנים מעט שונים ומתאפיינים בעיקר בקוצר נשימה, בחולשה ובעייפות.
רק כמחצית מן הנשים חוות כאב בחזה, הנחשב לתסמין הנפוץ ביותר בקרב גברים והמוכר ביותר באוכלוסיה.

מה לעשות כדי למנוע התקף לב?
טיפול מניעתי הכולל נטילת תרופות לדילול דם (ASA) במינון יומי של 75 מ"ג בשילוב עם אורח חיים בריא מפחית מאוד את קצב התפתחות הרבדים הטרשתיים ובכך מפחית את הסיכון להתקפי לב.

תרופות מנע:
"מחקרים קליניים בבני אדם הוכיחו שטיפול במדלל דם ASA (אספירין) במגוון אוכלוסיות – הן בחולים לאחר אוטם שריר הלב (מניעה שניונית) והן בחולים אצלם המחלה הטרשתית עדיין לא גרמה נזק רקמתי (מניעה ראשונית), מפחית את הסיכון לאוטם שריר הלב בכ- 35%, את הסיכון לאירוע לב בכ- 23% ואת התמותה על רקע מחלת כלי דם בכ- 15%. מנגד, מתן תרופות לדילול דם (ASA) מעלה את הסיכון לדימום מהקיבה באחוזים בודדים בלבד. על כן, ברור שהרווח מהטיפול המניעתי בתרופות כאלו במינון נמוך עולה בהרבה על הסיכון הכרוך בו", אומר ד"ר אילן קיציס, "רופאי משפחה וקרדיולוגים בארץ ובעולם ממליצים על נטילה יומית של תרופות לדילול דם ASA כתרופת מנע במינון אפקטיבי נמוך של 75 מ"ג ובכך להמעיט את הסיכון לתופעות לוואי ולדימום. מיקרופירין 75, מבית חברת התרופות דקסל פארמה (דקסון) הוא התכשיר המכיל את כמות האספירין הנמוכה ביותר הקיימת היום בארץ. הכדור מצופה בשכבת חיפוי המאפשרת את ספיגת החומר הפעיל במעי הדק (ולא בקיבה) ועל ידי כך מפחית את הסכנה לדימום מדרכי עיכול".
חשוב בכל מקרה להתייעץ עם הרופא או הרוקח לפני נטילת התרופה בפעם הראשונה. לאחר התחלת הטיפול ניתן לרכוש את התרופה ישירות מן המדף בבית המרקחת וללא מרשם רופא.

תזונה נכונה:
הכולסטרול ה"רע" (ה- LDL) הוא הגורם הראשון ממנו צריך להישמר, כך גם מרמה גבוהה של טריגליצרידים.
כדאי לאכול: ירקות, פירות, דגים, מוצרי מזון עשוים סויה, מוצרי חלב דל שומן ומוצרים עשירים בסיבים תזונתיים.
ומה לא לאכול? להמעיט באכילת בשר, מאפים, מוצר חלב ומוצרי מזון מהיר עשירים בשומן רווי, להגביל צריכת פחמימות כמו לחם לבן, תפוחי אדמה, שוקולד, גזר, אבטיח, אורז לבן, מתוקים, מטוגנים ואוכל עתיר מלח.

פעילות גופנית:
לבחור פעילות שאוהבים ולהתמיד בה מספר פעמים בשבוע, וכן, להפוך פעילות גופנית לחלק מאורח חיים – הליכה לסידורים ברגל, עליה במדרגות במקום במעלית, ופעילות מתמשכת במהלך היום.

עישון:
עישון מעלה את הסיכון למחלות לב וריאה, לסוגי סרטן שונים, להזדקנות העור, לאירוע מוחי, להפרעות בזקפה ולדמנציה (שיטיון) מוקדמת. ואלו שחושבים שכבר 'מאוחר מדי' עבורם: מחקרים מראים כי הסיכון לפתח מחלת לב בקרב אנשים אשר הפסיקו לעשן, ישתווה תוך 2-5 שנים לסיכוי של מי שלא עישן מעולם. ולכן, אף פעם לא מאוחר מידי להפסיק!

אלכוהול:
אלכוהול הוא סוכר זמין הנכנס ישר לדם. הוא מעלה את רמת הטריגליצרידים בדם, ויש לו השפעה שלילית על לחץ דם גבוה. מאידך, צריכה מתונה של יין אדום עשויה להעלות את רמת הכולסטרול הטוב ובכך להפחית את הסיכון למחלת לב חסימתית. אז מה עושים? עדיף להימנע מאלכוהול ולדאוג לרמת כולסטרול טוב בדרכים בריאות יותר. אבל אם בכל זאת מתעקשים, כדאי להסתפק בכוס יין אדום אחת ביום.

לחץ:
אין תרופת קסם שתסייע להיפטר מתחושת לחץ ומתח, לכן, כל אחד צריך למצוא את הדרכים שעוזרות לו להירגע, ולדבוק בהן: טכניקות הרפיה כמו מדיטציה או יוגה, מנוחה ושינה טובה, יצירת סביבה תומכת עם אנשים קרובים וחברים שאותם נוכל לשתף בבעיות ובשעת מצוקה, ויצירת זמן פנאי, לא רק יפחיתו את הסיכוי לחלות במחלת לב אלא יעניקו חיים טובים יותר.




!!! אין להסתמך על התוכן והמידע לשם קבלת ו/או הענקת טיפול רפואי והוא אינו מיועד לבוא במקום התייעצות עם רופא מוסמך. בכל מקרה, בטרם השימוש במוצר רפואי יש לעיין בעלון לצרכן ולהיוועץ ברופא.