ניתן למנוע את סרטן המעי הגס בישראל

כחמישה ישראלים נפטרים כל יום מסרטן המעי הגס, עוד כעשרה נוספים מאובחנים כחולים בה.

הבשורה הטובה: את רוב המקרים ניתן למנוע במידה ונבדקים בזמן.

סרטן המעי הגס (Colorectal Cancer)
המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בגברים ובנשים בישראל היא סרטן המעי הגס והחלחולת. 1,881 אנשים נפטרו בשנת 2001 כתוצאה ממחלה זו, (זהה למספר הפטירות מסרטן הריאות וגבוה ב 30% מפטירות עקב סרטן השד). כ - 3,200 אנשים נוספים אובחנו בישראל מדי שנה בשנים 2004-2005. בסך הכל 5 ישראלים נפטרים מדי יום מסרטן המעי הגס.

סרטן המעי הגס מתפתח כאשר פוליפים, זקיקים בני 1 מ"מ או שניים, מתפתחים במעי. מדובר בתהליך הלוקח כמעט עשור ובסופו הפוליפים נהפכים לגידולים סרטניים ממאירים. אחת הסיבות העיקריות למהלך המחלה הקטלני הוא הקושי בגילוי המחלה באמצעים ויזואליים והעובדה שתהליך צמיחת הפוליפים, שכאמור לוקח זמן לא מבוטל, איננו מלווה בסימפטומים כלשהם.

סרטן המעי הגס הוא קוטל שקט, איטי, אשר פוגע באנשים במיטב שנותיהם. מדובר במחלה אלימה, שלחולים בה שרידות נמוכה וסיכוי קטן לשוב לחיים נורמאלים. עם זאת, כיום ניתן, בעזרת יצירת מודעות לאפשרויות הבדיקה והטיפול, לגלות את המחלה בטרם פרצה ולטפל בה באמצעים פשוטים, זולים ובטוחים. מדובר בנגע הניתן למניעה ברוב גדול של המקרים.

קבוצות סיכון בסרטן המעי הגס והחלחולת
מחקר ישראלי חדש שתוצאותיו התפרסמו בפברואר 2007, בדק את הסיכון לסרטן המעי הגס בקרב בניהם ובנותיהן של חולי סרטן המעי הגס. תוצאות ראשוניות מצביעות על כך ששיעור התחלואה בסרטן המעי הגס היה גבוה מפי 2(2.1 בגברים ו- 2.15 בנשים). עם זאת, חשוב לציין כי כל אדם (גבר או אשה) מעל גיל 40 נמצא בקבוצת סיכון ועליו להיבדק.

באופן סטטיסטי, אחד מכל עשרים ישראלים יחלה בסרטן המעי הגס במהלך חייו. חשוב לציין כי בניגוד לדימוי השגור, סרטן המעי הגס פוגע בגברים ונשים באופן כמעט זהה מלבד הגיל והקרבה המשפחתי, נראה כי שכיחותו של סרטן המעי הגס מושפעת מסגנון חיים. על אף שהדבר איננו חד משמעי, סרטן המעי הגס שכיח יותר בחברות מערביות ונראה כי יש קורלציה בין אורך החיים המערבי (תזונה וכו') לשכיחותו של הסרטן מן הסוג הזה.

כמה קל למנוע את מחלת סרטן המעי הגס?
ידוע כי אבחון מוקדם של מחלות ממאירות וטיפול מבעוד מועד בחולים מאובחנים עשויים להביא לשיפור בהישרדות. נתוני ההישרדות בישראל מראים כי 53% מחולי סרטן המעי הגס נפטרו בתוך 5 שנים ממועד אבחון המחלה. הוכח כי אבחון מוקדם של שלבים טרום סרטניים והסרת גידולים שפירים במעי הגס באמצעות קולונוסקופיה היו יכולים למנוע את היווצרות המחלה הסרטנית ולהקטין את מימדי המחלה והתמותה כמעט לחלוטין.
הדבר נכון במיוחד עקב העובדה שהתפתחותם האיטית וההדרגתית של הפוליפים מהווה מעין "תמרור אזהרה" שמאפשר לגלות ולטפל בסרטן המעי הגס בטרם התפתח. עם זאת, הבדיקה הסטנדרטית בישראל, בדיקת דם סמוי, מגלה את המחלה רק לאחר שהתפרצה, כך שאיננה מאפשרת טיפול מונע . לעומת בדיקת הדם הסמוי, הקולונוסקופיה, משלבת בדיקה ויזואלית של פנים המעי וטיפול מקדים באמצעות שליפת הפוליפים בטרם התפתחו לגידולים סרטנים.

בדיקת הקולונוסקופיה מוכרת כיום בקרב הקהילה הרפואית העולמית כאמצעי המועדף (gold standard) לגילוי סרטן בשלב מוקדם. בדיקת הקולונוסקופיה הינה שיטת הבדיקה והטיפול היחידה המומלצת על ידי ארגון רופאי הגאסטרו בישראל המאפשרת הסרת הגידולים בשלב טרום סרטני. כך ניתן לצמצם את היקף המחלה, באמצעות 2-3 בדיקות במהלך חיי כל תושב בוגר.
מאז שנת 2002, אימץ הממשל האמריקאי מדיניות על פיה מחויבים כל המבטחים הרפואיים, ציבוריים ופרטיים כאחד, לממן בדיקת קולונוסקופיה לכלל אוכלוסיית בגילאי
החמישים פלוס בארה"ב. לפי מדיניות זו, זכאית כלל האוכלוסייה לבדיקה שגרתית אחת ל- 10 שנים, ואילו האוכלוסייה בסיכון, כמוסבר לעיל, זכאית לבדיקת מעקב אחת ל- 5 שנים. גם גרמניה ומדינות אירופה נוספות פועלות בכיוון זה.

ובישראל?

בישראל, בדיקת קולונוסקופיה אינה כלולה בסל הבריאות לאוכלוסיה לכלל האוכלוסייה מעל גיל 50, אלא רק לאוכלוסיה בסיכון גבוה (קבוצה מצומצמת), וגם ביניהם רובם אינם נבדקים. שינוי מצב זה הוא אחת המטרות העיקריות של הקמפיין " מניעת סרטן המעי הגס" שעלה בימים אילו.

בקמפיינים היזומים מעת לעת על ידי משרד הבריאות וקופות החולים השונות, נקראים המבוטחים בגיל 50 ומעלה לבצע בדיקת דם סמוי בצואה, כאמצעי לזיהוי מוקדם. בדיקה זו אינה מהווה אמצעי אבחוני סביר לגילוי בשלבים טרום סרטניים, היות ודם בצואה (כתוצאה מדמם הנובע מגידולים במעי הגס) הינו אופייני לשלבים סרטניים בלבד, ולעתים נובע מסיבות אחרות אשר אינן קשורות למחלה בכלל. לפיכך, בדיקת דם סמוי בצואה אינה אמצעי סביר למניעת סרטן המעי הגס. הסיבות להמשך שימוש בשיטה זו הן העלות הנמוכה יחסית והנכונות של חלק מהציבור להיענות דווקא לבדיקה זו שהיא פשוטה ומבוצעת בבית.

גם מההיבט הכלכלי, מחקרים שונים הראו כי מימון בדיקת הקולונוסקופיה לכלל האוכלוסייה אחת ל- 10 שנים, ולאוכלוסיות בסיכון אחת ל- 5 שנים, הינן בעלות עלות-תועלת גבוהה למשק בהשוואה לעלויות ריפוי מחלת סרטן המעי הגס. הבדיקה מקטינה את הסיכון לתמותה מבלי להגדיל באופן משמעותי את עלויות הסקירה. מודלים כלכליים עדכניים אשר הוכנו בסיוע חברת הייעוץ ERNST & YOUNG תומכים בכדאיות הכלכלית.
שמיר היא חברה לתועלת הציבור וללא מטרות רווח (מלכ"ר) אשר הוקמה ע"י ד"ר שלמה לבקוביץ', מומחה לטכנולוגיה רפואית, בשיתוף עם פרופ' ירון ניב, יו"ר איגוד הגסטרו בישראל. שמיר שמה לעצמה מטרה להוביל מאמץ לאומי לקידום הבדיקה והטיפול המקדימים בסרטן המעי הגס בישראל. הארגון עוסק בהסברה לציבור הרחב, לבעלי המקצוע בתחום הרפואה ולקובעי מדיניות ומטרת פעילותו היא להבטיח כי סרטן המעי הגס, הקוטל הנמנע, ייהפך לנחלת העבר. שמיר מצטרפת לקבוצה הולכת ומתרחבת של ארגונים העוסקים בהעלאת המודעות למניעת המחלה ברחבי העולם.


כל המידע על "מיגור מחלת סרטן המעי הגס" באתר:
www.shamir-med.org