"קיץ אחרון", הצגה על
נשים 'נעימות', בהשתתפות תלמידי שנה ג', בבית הספר לאמנויות הבמה של סופי מוסקוביץ'. הן עשו זאת בגדול
כהרגלן מידי שנה, מגיעות שבע חברות לחופשת קיץ, במפרצון מבודד הידוע כמושבת נופש של הקהילה הלסבית. למעט ליל שהיא יחידה, האחרות הן בנות זוג.
לחוף נקלעת בטעות אווה, הנמצאת במשבר נישואין עם בעלה ומנסה, לראשונה בחייה, לגלות עצמאות. כצפוי, ליל מפלרטטת עם אווה אך כשתגלה שהיא בעצם סטרייטית, כבר יהיה מאוחר לבטל את ההזמנה שלה למסיבת הבנות באותו ערב. שם תתברר האמת גם לאווה, שהבנות הן לסביות.
עד לכאן זה נשמע כמו קומדיה של טעויות, נכון? כן, היו סצנות מבדחות, שהטילו זרקור מחויך אל חייהן של
נשים לסביות, תוך העצמת הסטריאוטיפיות בקהילה זו. סביר להניח שבמציאות זה לא כל כך מצחיק ולא כל כך דוגמטי- אבל בית הספר לאמנויות של סופי מוסקוביץ' לא אחראי למחזה, שנכתב ע"י ג'יין צ'יימברס ועובד ובוים - יש לציין בכישרון רב - ע"י גור קורן. לתאורה הנכונה אחראית ג'ודי קופרמן ואת
עיצוב הבמה הנהדר עשה פאבל קרלין.
ואם כבר קומדיה, אז למה בסוף הלב נכמר ואנחנו בקהל הזלנו דמעות? כי העלילה התפתחה לדרמה והסיום הפך לטראגי. למחזה מתעתע ודי שמאלצי, צריך שיהיה מזל שיועלה ע"י צוות שחקנים טוב, שיציל אותו מכישלון. המזל שתלמידי שנה ג' של בי"הס טיפלו בו, מפני שביכולת המשחק המפתיעה שגילו, הם ממש הצילו אותו והפכו את ההצגה לכזו, הראויה להיות מועלית בכל תיאטרון רציני. וזו מחמאה גדולה לצוות השחקניות הצעיר והנהדר, שנשא על כתפיו נושא לא קל, אולי אפילו מעט מביך (שמעתי את הצחקוקים בקהל) ועשה זאת במקצועיות ובאמינות רבה.
בית הספר לאמנויות הבמה שנוסד ומנוהל ע"י סופי מוסקוביץ', פועל במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. מוצעים בו לימודי משחק מקצועיים במסלול תלת שנתי, וכן סדנת מכינה תלת חודשית, סדנת משחק לחובבי תיאטרון וסדנת משחק לנוער. לבית הספר יש כיתת לימוד מאובזרת, אולם מופעים מרווח ומורים מסורים.
סופי מוסקוביץ', "האימא הגדולה" של המוסד, חיה, נושמת, אוכלת ועובדת תיאטרון. המעורבות שלה בבית הספר מלאה והנוכחות שלה דומיננטית, וניכר שהתלמידים והבוגרים מעריצים אותה. מוסקוביץ' למדה תיאטרון בסנט פטרבורג, עבדה כבימאית בתיאטרון באר שבע ובמקביל, ניהלה פרויקטים רבים בתחום. באמצע שנות השמונים שימשה לסירוגין כבמאית ומורה למשחק בבתי ספר לאמנויות הבמה והצמיחה דורות של שחקנים מהשורה הראשונה בישראל. בשנת 1999 ייסדה את בית הספר למשחק, שהוא בעל תפיסת עולם ואידיאולוגיה הצומחות ממורשת חלוצי תיאטרון האוונגרד.
סופי מוסקוביץ' מכשירה ומטפחת דור חדש של אמני במה, מתוך כוונה שיהיו מקצוענים, רב גוניים, בעלי יכולת והעזה ליצור שפת תיאטרון עצמאית. לצידה פועל צוות מובחר של במאים ומורים מכל תחומי אמנויות הבמה והמסך. מוסקוביץ' מצהירה ש "אלי באים לעבוד קשה שלוש שנים. מי שסיים את הלימודים אצלי, ידע מה לעשות כשיעלה על הבמה".
כפי שאני ראיתי את תלמידי בית הספר סופי מוסקוביץ' בהצגה "קיץ אחרון", הם כבר יודעים מה לעשות על הבמה בשנה ג'....
השחקניות בהצגה הן: מיה שניידרמן, שובל גביש, הדס אלטרמן, סמדר חרפק, סיוון כהן, גניה סנופ, דבי סביאן ולירן נאמן- כולן הפליאו לשחק !