האישה בסביבת העסקים

בימים עברו בהן עבדו הנשים במשרות זוטרות ולא קיימו קשר עסקי אמיתי ומשמעותי עם גברים, הרי שההתנהגות המצופה מהן הייתה למעשה כמו זו לה היו מורגלות בסביבה החברתית.


הואיל וכיום נשים מעורבות במגזר העסקי במידה רבה, ישנו קשר עסקי הדוק בין נשים לגברים.


תחילת התהליך הייתה קשה. גם הנשים לא ידעו כיצד הן אמורות להתמודד ולהתנהג בסביבה שהייתה תמיד גברית לחלוטין, וגם לגברים היה קושי בחדירתן של נשים למעגל שעד כה היה שייך רק להם ולעולמם.
הקונפליקטים, המבוכה וההסתגרות מאחורי סטיגמות ודעות קדומות, יצרו למעשה את הנוהגים החדשים, כפי שקיימים היום במגזר העסקי. נאיבי יהיה לומר כי כעת, הכל מתנהל על מי מנוחות, שכן לא כך הדבר. ישנם עדיין גברים המסתייגים מנוכחות נשית בסביבת העבודה, וישנן עדיין נשים רבות הטוענות לאפליה על רקע מיני וחוסר שוויון זכויות והזדמנויות אמיתי. גם התפתחות נושא ההטרדה המינית בעבודה מעיד כי לא הגענו עדיין לחזון לאחרית הימים.
כנראה שנכון יהיה לומר כי תמיד, כאשר נשים וגברים באים במגע זה עם זה, ההתייחסות והאווירה תהינה שונות. אולי פשוט זה מקיים מתח מסוים שלא ניתן להתגבר עליו. אולי אי אפשר להתחמק ממנו, אבל בהחלט ניתן להגיע להסכמה, לשיתוף פעולה ולהקטנת הקונפליקטים, ולשם כך קיימים הפרוטוקול והנוהגים העסקיים.
הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא זה אשר לפיו, בעסקים, ההתייחסות ניתנת אך ורק על פי העמדה והוותק, וללא שום קשר למין העובד. כשמכירים כלל זה, מטמיעים את הנימוס וההיגיון הפשוט הניצב מאחוריו, ומנצלים את אלה לפתרון בעיות והתמודדות עם סיטואציות סבוכות, מביכות ובעייתיות.
בכדי לאפשר סביבת עבודה פרודוקטיבית ונעימה, כמובן שגם הגברים צריכים לתרום את חלקם ובכלל זה, לשמור על גישה עסקית פרופר ולנטרל רמיזות מיניות או סקסיסטיות מכל סוג שהוא. כמו כן, עליהם להיות מודעים לחשיבות הדרג ולאי רלוונטיות המין, ולכבד זאת, גם כשקשה לגבר לקבל מרות ממנהלת ממין נקבה. אין ברירה, לא ניתן לערער על סמכותה מעצם היותה בכירה מהגבר.
עם זאת, עיקר האחריות עדיין מוטלת על הנשים. אין מה לעשות, הן צריכות להתמודד עם עולם חדש יחסית עבורן וכזה אשר עדיין נותר גברי ברובו, לפחות ברמות הבכירות. עליהן להוכיח את עצמן ואת מקצועיותן ולדעת לנטרל ברוח טובה את ההתייחסות אליהן כאל נשים. במקרה הזה, היא קודם כל מנהלת ורק אחר כך אישה. זהו סדר הדברים, אבל אם אישה לא תעמוד על זה ולא תדע להדגיש את זה, לא ניתן לצפות מהגברים שיעשו את העבודה עבורה.
עם זאת, חשוב לציין שהבעיה היא לא רק בין גברים לנשים אלא גם בין הנשים - בינן לבין עצמן, כפי שנתייחס בהמשך.

נוהגים לאישה בעמדת מנהלת
הדגישי כל הזמן את הצד העסקי ובכלל זה, את הידע שלך, ואת היותך מקצועית.
אל תאמצי לעצמך סגנון דיבור גברי רק בכדי להשתלב בין הרוב הגברי בעמדות הניהוליות. לא מצפים ולא רוצים שתהפכי להיות גבר, אחת מהחבר'ה.
הימנעי מגינונים נשיים כגון מריחת אודם באמצע פגישה או ישיבה. עשי זאת בדיסקרטיות.
הקפידי על לחיצת יד איתנה בזמן היכרויות ומפגשים. אל תתפתי בשום אופן לגינונים נשיים כגון חיבוק, אנפוף או גיחוך.
כשאת מנהלת גם נשים, שמרי על אותם נוהגים. אל תרשי לעצמך לפתח קרבה או חברות אינטימית עם אחת מעובדותייך. זה לא מקצועי ומשדר את ההפך מהרצוי לך.

נוהגים לעובדת תחת אישה מנהלת
אל תפתחי אינטימיות עם הבוסית שלך. היא לא חברה שלך, וגם לא אמורה להיות כזו.
אם רצית בכל זאת לפתח קרבה מסוימת עם הבוסית שלך ולא הצלחת בכך, אל תעברי לקיצוניות של תככנות וקנאה. אל תנסי להבליט את יתרונותייך הנשיים עליה ואל תפתחי במלחמה של בגדים, הופעה, תכשיטים וכד'.
אל תתפתי לחלוק עם הבוסית שלך סודות נשיים, קטנים כגדולים (לא מחזור, לא רומנים ולא חיי מין). לפני שאת חולקת אתה משהו, חשבי האם היית מספרת את זה למנהל גבר. אם התשובה היא לא - עדיף לוותר על זה מראש.

סטיגמות המיוחסות לנשים בעבודה

1. נשים נוטות לרכל יותר מגברים - לא נכון. מחקרים מעלים כי תכונת הרכלנות מיוחסת לנשים, משום שהן מנהלות שיחה באופן אחר. גברים מרגישים משוחררים לדבר בפורומים גדולים ואילו נשים נרתעות לרוב מקהל גדול (במיוחד אם הוא כולל גם גברים) ומעדיפות לקיים את השיחות בקבוצות אינטימיות. זו הסיבה שמייחסים להן רכילות, אם כי הדבר נובע לא מתוכן הדברים אלא מהפורמט בו הם נאמרים. עם זאת, הואיל וזו עדיין סטיגמה קיימת, תוכלי לעשות לעצמך טובה גדולה אם תמנעי משיחות חולין מיותרות, וכמובן, שעלייך להימנע מרכילות אמיתית, ובכלל זה, גם העברת שמועות בתוך הארגון.

2. נשים שמגיעות לעמדות ניהול הן בדרך כלל אגרסיביות וקשות יותר מאשר גברים בעמדה דומה - סביר להניח שסטיגמה זו נובעת מהצורך האמיתי של נשים עם תחילת כניסתן לעולם הגברי והקשוח, להוכיח את עצמן. עם זאת, אין מקום להתנהגות כזו ומנהלת אגרסיבית לא בהכרח תשיג יותר מזו הפועלת בדרכי נועם. במקרה הרע, היא תיתפס כגורם שתלטן ומאיים ועלולה לרכוש לעצמה אויבים. יהיה לך קל יותר להשתלב אם תמנעי מהגישה הזו ותוכיחי שהיא מופרכת. הסוד הוא לשמור על מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר, מבלי להיכנס ל"אגו טריפ" הנגזר מהעמדה הגבוהה. תופתעי אולי לגלות שתוכלי להשיג שיתוף פעולה ויחסי אנוש טובים יותר, אם תעמדי על שלך, תוך הימנעות מאגרסיביות מיותרת.

3. נשים מנצלות את מיניותן בכדי להשיג מטרות מקצועיות - יש גם כאלה, זה נכון, אבל אם את לא רוצה שיחשבו שסללת את דרכך להצלחה בזכות היותך אישה, חובת ההוכחה היא עלייך. גם כאן, תוכלי לנטרל התנגדות זו כל עוד תשמרי על מקצועיות ותמנעי מגינונים נשיים. גם ללבוש יש חשיבות רבה בנושא זה. אם תבואי לעבודה בשמלות מיני ובלבוש סקסי, אל תתפלאי כשתתקלי באמרות מסוג זה. מאידך, כל עוד תשמרי על קורקטיות, לבוש עסקי גרידא וגישה עסקית ומחושבת, תוכלי להוכיח, לך ולסביבה, שאת מצליחה בזכות כישורייך המקצועיים ולא בגלל שום דבר אחר. כמובן, שעדיין מותר לך להיות נשית, אך בגבול הטעם הטוב, כשמעל הכל, המקצועיות היא העומדת מעל הכל ומכתיבה את התנהגותך.

4. אישה לאישה זאב - גם סטיגמה זו אולי נכונה לעתים, אולם אסור לתת לה ביטוי, בוודאי שלא בסביבה העסקית. אם להרחיב קצת את נושא הנשים בינן לבין עצמן, הרי שבשום מקרה, אסור לך כמנהלת להפגין יחס שונה לנשים ולגברים, לא לטוב ולא לרע. כלומר, אם את קורקטית עם עובדייך הגברים, התנהגי כך גם כלפי העובדות הנשים שלך ואל תפתחי איתן אחוות נשים. מאידך, אל תנהגי ברכות ובנחמדות יתרה כלפי גברים (מתוך רצון להשתלב או לשאת חן) ובנוקשות יתרה עם נשים. כל אחת מההתנהגויות האלה היא מאוד לא מקצועית. עלייך להתייחס לכל עובדייך (ועמיתייך) בצורה דומה ובשוויון, כשהקו המנחה אותך הוא ההתייחסות האינדיבידואלית לכל עובד, כשהדבר מוכתב אך ורק עפ"י קריטריונים מקצועיים.