כאשר עומדת ההתלבטות לבחירת משרד עו"ד, במיוחד כאשר מדובר בגוף עסקי, לדוגמא חברה עסקית פרטית או ציבורית, עומדות לפניה למעשה שתי אפשרויות. אחת, בחירת משרד גדול, הכולל בד"כ מספר עורכי דין, מעל עשרה ואף הרבה מעבר לכך, והשנייה בחירה של משרד קטן בו מצויים עורכי דין בודדים.
מדובר בשתי בחירות שונות וחשוב לדעת את ההבלים בין שני סוגי משרדים כאלה.
במשרד גדול, בד"כ עובדים יותר מעשרה עורכי דין, ולעיתים כמה עשרות עורכי דין ואף מתמחים רבים. במשרד כזה, כמה מעורכי הדין הם שותפים, והשאר שכירים. השותפים הינם עורכי הדין הבכירים במשרד והם בעלי וותק של מספר שנים. עורכי הדין השכירים, הם בד"כ עורכי דין שהחלו את דרכם במשרד ולפניהם שתי אפשרויות. האחת לעבוד מספר שנים כשכיר ואז לעזוב ולהקים משרד עצמאי, או להמתין עד לקבלת האפשרות להצטרף כשותף במשרד.
לכל עו"ד במשרד כזה יש בד"כ מתמחה. תקופת ההתמחות הנוהגת כיום הינה בת שנה אחת ולכן בהרבה מקרים נדרש כל מתמחה לעבוד שנה אחת לפחות בטרם תחילת ההתמחות, כסטודנט במשרד. מרבית המתמחים עוזבים את המשרד בתום תקופת ההתמחות.
היתרון של משרד כזה בהיקף כוח האדם העובד בו ובאפשרות של עורכי הדין לתת מענה למגוון גדול של נושאים משפטיים שונים. בד"כ המשרד מחולק למחלקות שונות, ועל כל אחת מופקד אחד השותפים או עורכי הדין הבכירים, ותחתיו עובדים מספר עורכי דין באותו תחום ספציפי.
לקוח עיסקי הזקוק למענה משפטי למגוון נושאים יכול לקבל במשרד כזה מענה למרבית, אם לא לכל הנושאים הללו, תחת אותה קורת גג.
במשרדים הקטנים יותר, ישנם כאמור מספר קטן של עורכי דין, אשר מתמחים במספר תחומים ספציפיים. לעיתים יש גם מתמחים במשרד כזה ולעיתים לא מועסקים על ידיהם מתמחים.
משרד כזה יכול, מטבע הדברים להתמחות במספר קטן יותר של תחומי משפט אך כפועל יוצא מהתמחות ספציפית, נוצר מצב של מומחיות נקודתית באותם תחומי משפט. מומחיות העולה על זו של עוה"ד במשרדים הגדולים.
משרדים כאלה לעיתים מתמחים בתחום משפטי אחד בלבד ורק בו, ואז נצבר בו ידע רב באותו תחום משפטי ספציפי.
הבדל נוסף בין משרד גדול למשרד קטן הוא היכולת של עוה"ד המומחה, לטפל באופן אישי בלקוח ספציפי.
במשרדים גדולים, עורכי הדין הבכירים, או השותפים, עוסקים בחלק קטן של התיקים באופן אישי ולעיתים תמיד מלווה אתם לפחות עו"ד אחד מעורכי הדין הזוטרים יותר. עוה"ד הזוטר הוא זה שמטפל באופן אישי בתיק והוא מתייעץ ביחס לעניינים מסוימים עם עוה"ד הבכיר.
לעיתים בשל תחלופת עורכי הדין במשרד, קורה לא אחת שעו"ד אחד מתחיל לטפל בתיק ובשלב מסוים של הטיפול הוא עוזב את המשרד או עובר לתפקיד אחר, והתיק עובר לעו"ד אחר. במקרים כאלה קשה ליצור יחס אישי ומתמשך בין הלקוח לעוה"ד. כך גם בעבודת המתמחים אשר מטבע הדברים מתחלפים כל שנה או שנתיים לכל היותר.
במשרדים הקטנים, כפועל יוצא מהרכב עורכי הדין שבו, עורך הדין המומחה עוסק באופן אישי בכל תיק המטופל על ידיו. כתוצאה מכך, הלקוח מקבל טיפול אישי מאותו עו"ד מומחה ולא עובד מול עו"ד זוטרים יותר. נוצרת מערכת יחסים ארוכת טווח היוצר קשר אישי בין הלקוח לעוה"ד המטפל בענייניו.
ישנם משרדים גדולים בהם לכל עו"ד יש תעריף שכר טרחה שונה והלקוח יכול לבחור, בהתאם לתקציב העומד לרשותו איזה עו"ד יטפל בתיק או בענין הספציפי שלו.
ההבדל בין המשרדים הגדולים לקטנים לעיתים מתמקד בהבדל בין גוף גדול ומתועש, לבין בוטיק קטן ומקצועי. במשרד גדול ישנה אפשרות לקבל מענה למגוון נושאים משפטיים, אולם לעיתים הלקוח אינו זוכה ליחס אישי מעו"ד מומחה, ואחד מהתוצרים של משרד כזה הוא שם מסחרי מכובד, שלא תמיד מתבטא במטפל הספציפי באותו תיק. בעוד שבמשרד בוטיק, ממילא תום העיסוקים שלו הינו מצומצם, נצברת מומחיות באותם תחומים ועורכי הדין המומחים מעניקים טיפול אישי לכל אחד מלקוחותיהם.
לא כל לקוח עיסקי זקוק למענה רחב של תחומים משפטיים ולעיתים קיימת עדיפות וייחודיות דווקא למשרד בוטיק, קטן וספציפי, בו הלקוח מקבל מענה למגן מצומצם של תחומי משפט, אך זוכה ליחס אישי ומקצועי.
האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.
*** הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המקרקעין והמעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.