במשך היום אנחנו נעים על הציר של זמינות אל מול אשמה / אחריות מול אשמה.
רבים חשים חובה להיות זמינים תמיד לכולם – זמינים לארגון, זמינים לבוס, זמינים לילדים, לבן הזוג ובין לבין זמינים לטובת שיפור עצמי ( הליכה לחדר כושר, יציאה לבילוי ועוד)
כיוון שמתוקף המציאות – הזמן הוא אינו מקור בלתי נדלה, אנו אף פעם לא מצליחים לספק את כולם.
זאת בדיוק הנקודה שבה אנו מתחילים לחוש אשמה על פעולות שלא הצלחנו לבצע אם בבית ואם בעבודה.
כאשר אנו חשים אשמה אנו נכנסים לתהליך המתמקד בעבר – בדברים שלא עשינו. שלא הספקנו - שהחמצנו . זהו תהליך של ביקורת עצמית, התגוננות, תירוץ עצמי, תוקפנות כעס וייאוש עמוק. החוכמה היא לדעת לתעל את תחושת האשמה לתחושת אחריות. כאשר אנו חושבים במונחים של אחריות אנו מתמקדים בהווה ובעתיד במונחים של צמיחה ושל עשייה – מה אני יכולה לעשות על מנת לשנות את המצב הקיים ולהשיג את מטרותיי ?
כיצד נחלץ מתחושת ההחמצה וחוסר הזמינות ?
כרתי חוזה עצמי – קחי אחריות על אורח החיים שלך וקבלי החלטה אמיתית ליצור בו שינוי . זה נשמע אמנם ברור מאליו, אולם רובנו מעדיפים להדחיק את הבעיות הצידה. לא להתמודד וממשיכים לנוע על אוטומט בסדר היום הקיים.
התווי קווים מנחים – התמודדי עם השאלות המהותיות ביותר על מנת שתוכלי לצעוד בדרך הנכונה ולהשתחרר מהאשמה: מהם הערכים החשובים לך, מהו החזון האישי שלך, מהן המטרות שבאמת חשוב לך להגשים? מהם הצרכים שלך ? האם זה לטוס לטיול ארוך או להיות אשת משפחה / לגור בבית גדול עם גינה וכלב / להיות עצמאית...
הציבי לעצמך יעדים להשגת המטרות שלך – חשבי מהי הדרך להשגת המטרות ותחום את המטרות והיעדים בזמן מוגדר. למשל בתאריך X אסיים את הפרויקט בעבודה ואקח חצי יום חופש. כעת קבעי תאריכים ליעדים, כך שאכן תוכלי לסיים את הפרויקט בזמן.
נהלי את הזמן שלך כראוי – הכניסי את הזמן ליומן ! כל דבר שאינו תחום בזמן מוגדר נתון לשינוי, לביטולים ולדחייה. לכן חשוב לציין כל פעילות הן בבית והן בעבודה על פי תאריך ושעה.
קבעי לך עוגנים משפחתיים – שעות בהן את עושה לביתך. לדוגמה פעמיים בשבוע הליכה בפארק עם בן או בת הזוג או כל יום ג' ללכת לשיעור בלט עם הבת. רובנו חייבים לעבוד שעות על גבי שעות ובמשרה מלאה על מנת לשרוד ולפרנס בכבוד. אנו חשים כי אין לנו זמן להקדיש למשחקים וטיולים אולם אין הכוונה לערוך שינוי כולל בלוח הזמנים, אלא להחליט על שעה בשבוע ביחד. אפילו דברים קטנים כגון שיחת טלפון יומית או ארוחה משותפת פעם בשבוע אשר יחוללו שינוי משמעותי . את העוגנים יש להכניס ליומן כחלק מהמשימות היומיומיות.
האיזון מצוי בחוויה הפנימית – אמצי לך חשיבה במונחים חיוביים של צמיחה. אל תתייחסי לגורמים בחייך כמטרד ! הילד שמנדנד בטלפון כל היום הוא מישהו שאוהב אותך וחשוב לו לשמוע את קולך ולקבל מילות עידוד.
היפטרי מתחושת האשמה – כל פעולה וכל דרך שבה תבחרי ללכת, תמיד כרוכה בוויתור כלשהו. חשוב להתרכז ברווחים שאנו משיגים מכל פעולה ולא בצד של ההפסד.
היעזרי במבנים תומכים – לבקש עזרה זו לא בושה ! חיינו מלאים בגורמים שיכולים לסייע לנו – עמיתים לעבודה, שכנים, משפחה, חברים. חשבי איך תוכלי להשתמש בכל אחד מהם על מנת לפנות לעצמך מעט זמן – לבקש מחבר לעבודה לסייע בפרויקט, לבקש מחבר לשמור על הילדים בזמן שאת תצאי לבילוי עם בן / בת הזוג ועוד.
התייחסי למשפחה כצוות – עבודת צוות מטרתה ליצור חלוקה נכונה על מנת לייעל תהליכי עבודה. ממש כמו במקום העבודה כך גם במשפחה, ניתן ליצור דיון בו כולם קשובים האחד לצרכי השני ולחלק את הנטל בצורה שווה בין כולם. חשוב להתייחס לזמן של כל חברי המשפחה כחשוב וכשווה.
עצרי לנשימה – עצרי באמצע היום, בשיא הפעילות וחשבי לרגע על אלו החשובים לך. היכן הם ? מה הם עושים ? מה את אוהבת בהם? כעת שלחי להם מסר קצר של געגוע.
ולבסוף...
עמדי על המשמר – כל הטיפים אשר ניתנו כאן יהפכו להיות חסרי משמעות ברגע שתרפי מהם. הצלחה דורשת התמדה.
נוצר:
26/07/2007 22:50:00
עודכן:
03/06/2008 21:10:00
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |