חוקרים מצאו שנשים חוו אורגזמה אחת לשבוע במהלך חייהן הבוגרים, ואין להן שיא מוגדר כמו שמקובל לחשוב.
עם זאת, מעניין לדעת שנשים צעירות סובלות מחוסר תפקוד מיני שמתבטל עם הזמן. במרוצת השנים, רוב הנשים מרגישות נוח יותר עם גופן ומיניותן וכך הן יכולות לשתף את הפרטנרים שלהן כיצד לגרום להן עונג. גברים לעומת זאת, חווים אורגזמות
רבות (לרוב ללא עזרה) בין הגילאים 16-17 כשלאחר מכן חלה ירידה איטית אך סדירה במספר האורגזמות. גורמים רבים משפיעים על הסטטיסטיקה, מאמונות דתיות,
קריירה ועד
הורות ובשלות. ביולוגיה היא נדבך חשוב אם כי לא מכריע בהקשר הזה. המפתח להבנה היא מערכת היחסים הנרקמת בהקשר של יחסי המין והאם היא עונה על הצרכים של שני הצדדים.
למרות הבדיחות, רוב הממצאים מצביעים על כך שזוגות נשואים מקיימים יחסי מין יותר מרווקים, וזאת משתי סיבות: ראשית- יש להם פרטנר קבוע, שנית, תרגול מביא לשלמות. חשוב לזכור שמפגשים מיניים הם צורה מסויימת של תקשורת. אם התקשורת בין שני
אנשים טובה, והם יכולים להביע רצונותיהם ומרגישים חופשיים- הסקס נוטה להיות טוב.
שאלה ששווה להתעכב עליה היא האם כמות באה על חשבון איכות?במקרים רבים האיכות
חשובה יותר. בעוד שהביולוגיה עונה על הצורך הגופני, ומעידה על כך שבגיל צעיר יותר הגוף "צורך" יותר אורגזמות- חוש הפתיחות, המודעות העצמית, והיכולת לאהוב מישהו באורח דרמטי, בהכרח משפרת את הסקס עד כדי כך, שהכמות לא חשובה.
במקרים בהם מתקיימת מערכת יחסים בוגרת ויציבה, מה שחשוב זה לא להתרכז בשיאים גופניים דווקא, אלא בשיאים רגשיים, שיובילו את בני הזוג לריגוש הדדי, ואורגזמות מענגות.