דיאטה משותפת של המשפחה - מקור לחיזוק ותמיכה או אולי סכנה ליחסים?!

כדאי לבני זוג לקבוע ביניהם אמנה על שינוי בהרגלי התזונה כדי לא להיכנס למעגל שלילי של ביקורת, כעסים ותחרותיות.

כולם מסכימים ששינוי הרגלי תזונה, טוב שיעשה במסגרת משפחתית כוללת. התמיכה שיכולים בני זוג להעניק זה לזה והדוגמה האישית המוקרנת מההורים לילדים יכולה לעשות פלאים ליכולת לשנות הרגלים של שנים רבות ולחזק את כל המשתתפים.

בצד היתרונות הברורים, שינוי הרגלי תזונה, כמו כל שינוי, הוא אירוע מעורר לחץ שעלול ליצור וללבות מתחים מיותרים בין בני זוג, עד כדי הרס מערכת היחסים. לכן, כפי שאנו מתכוננים לדיאטה עצמה מבחינת המוטיבציה וההשקעה הנדרשת, כך יש לעשות הכנה מתאימה בתוך היחסים המשפחתיים.

טוב יעשו בני זוג אם בטרם יתחילו באורח החיים החדש, הם יקבעו ביניהם "אמנה" מה הם מצפים זה מזו ולהיפך, עד כמה הם מעוניינים לקבל תמיכה ואיפה הם אינם רוצים התערבות, אלו מוצרים הם פיתויים קשים מדי עבורם והם אינם מעוניינים שימצאו בבית ועוד. אמנה לא חייבת להיות כתובה, גם שיחה בעל פה יכולה להיות מספקת.

ההמלצה היא שכל המשפחה תאמץ ביחד את הרגלי התזונה החדשים. גם למי שלא סובלים מעודף משקל מומלץ לרכוש הרגלי תזונה נכונים. אם מדובר בתזונה שקולה ומאוזנת ולא "דיאטה משוגעת" שיוצרת חסך גופני ופסיכולוגי ברכיבים חשובים, הרי שהיא טובה לכולם כיוון שממילא היא מאפשרת לאכול וליהנות מכל מה שרוצים, אך במידה ובמינון הנכון.

בשיחה המקדימה, בני זוג צריכים להגדיר מראש עד כמה הם רוצים ומוכנים ש"יכנסו להם לצלחת". התשובה היא מאוד אינדיבידואלית. יש כאלה שיתברכו באדם קרוב שישגיח עליהם ואחרים יצברו מכך כעס עצום.

בין בני זוג עלולה להתפתח תחרות על הצלחתם בדיאטה, במיוחד אם אחד מהם או שניהם תחרותיים במיוחד. במקום לעודד זה את זה הם עלולים להפוך למתחרים. התחרות עלולה להביא לכך שכישלונו של האחד עלולה ליצור שמחה סמויה או גלויה אצל השני ולהיפך.

כפי שבני זוג יכולים לחזק ולתמוך, כך הם יכולים למשוך זה את זה לחרוג מתוכנית התזונה שנקבעה להם. מי שמרגיש שחטא באכילת יתר עלול לדרבן גם את השני לעשות כמותו ו"להצטרף לחגיגה" וכך להקל את נקיפות המצפון שלו עצמו.

מודל שלילי אחר שבני זוג עלולים לפתח לעצמם הוא שהאחד נהיה פטרון או ה"שוטר" של השני ובא אליו בביקורת על חריגות מהכללים שנקבעו. השני מגיב לעיתים בכך שהוא מאמץ גישה ילדותית של תירוצים, שקרים, אכילה בסתר ועוד.

כשיש ילדים בתמונה, הרגישות חייבת להיות רבה יותר. המחיר של תחושת אי הצלחה בדיאטה והיווצרות מתח מיותר עם ההורים עלול להיות כבד ביותר. לכן חשוב להתייחס לילדים כאל שותפים מלאים בהחלטה המשפחתית על אורח החיים החדש, להכליל אותם כמובן בתוך האמנה ולאפשר להם להגדיר את ציפיותיהם והקווים האדומים.

הדיאטה הטובה ביותר היא זו שנמצאת ברקע ולא מרגישים בה ושהיא אינה הופכת לנושא מרכזי לעיסוק בבית. הרגלי תזונה נכונים הם לא עניין זמני למספר שבועות או חודשים, אלא דרך חיים חדשה, ולכן חשוב להתכונן אליה כראוי.

*** רחל גרנות היא מרצה יועצת ומנחת סדנאות לתזונה נכונה.