ביקורת בונה בזוגיות. יש דבר כזה?

באופן תיאורטי, אנחנו אמורים לדבר על הכול עם בן/בת הזוג, ולספר להם את כל מה שיושב על לבנו- מה עובר לנו, איך אנחנו מרגישים וגם מה מפריע לנו. אבל זה רק בתיאוריה....

אני מאוד בעד לשתף את בן/בת הזוג ברגשות, אך יש דברים מסוימים שהשתיקה יפה להם. ולעומת זאת, יש מקרים שבהם השתיקה, לא רק שאינה יפה, אלא שהיא אפילו מזיקה לקשר. זה נכון בעיקר במקרים בהם אנחנו רוצים להעביר ביקורת על בן/בת הזוג. הכוונה שלנו היא טובה, אנחנו הרי רוצים לתת ביקורת בונה כדי לשפר את הדברים להבא, אך לא תמיד זה יוצא ככה.

ולמה אני מתכוונת? נניח שמאוד מפריע לך שבעלך אינו טיפוס יוזם מבחינת הקריירה שלו. הוא עובד קשה, נותן את נשמתו למקום העבודה, מצליח להגיע להישגים, אך כבר שנים אינו מעז לבקש העלאה בשכר. את רואה אותו כפראייר וכשמישהו שניתן לנצל בקלות, והוא רואה את עצמו כעובד שכיר נאמן שמקבל את מה שמגיע לו, ולא רואה צורך לבקש מהבוס שלו יותר.
מה עושים במצב כזה? זה הרי מצב לא פשוט בכלל.
מצד אחד את רוצה שבעלך יקבל את התגמול המגיע לו, וגם חשוב לך שהוא ירוויח יותר כדי שיהיה לכם יותר כסף. לכן את אמורה לעודד אותו לבקש העלאה ולתת לו את הביטחון לעשות זאת. מצד שני, אם "תשבי לו על הוריד", תפצירי בו שהוא פראייר, ותדרשי ממנו לעשות זאת בכל תוקף, את תצטיירי בעיניו כאישה שתלטנית שפוגעת באגו הגברי שלו.

במקרים כאלה, אני תמיד אומרת שהחיים והמוות בידי הלשון. חשוב לומר לבעלך את אשר על לבך, אבל עשי זאת בחוכמה ובדרך חיובית מבלי לפגוע בו. את יכולה לטפח לו את הביטחון ולומר לו שהוא עובד מדהים ותורם המון למקום עבודתו ולכן מגיע לו לקבל העלאה. את יכולה אפילו לעשות אתו סימולציות ומשחקי תפקידים ולתרגל אתו סיטואציה בה הוא ניגש למעסיק ומבקש יותר כסף. זוהי דוגמה לתמיכה ולעידוד להצלחה.

א-ב-ל ברוב המקרים שנתקלתי בהם, הדברים מתנהלים אחרת.
יש 2 אפשרויות:
אפשרות אחת היא שהאישה גוערת בבעלה ואומרת לו שהוא פראייר, ושמנצלים אותו - מה שגורם לו להירתע עוד יותר מלגשת לבוס. במקרה כזה, בסוף כולם מפסידים- בעלך נעלב כי פגעת לו באגו, את נפגעת כי הוא כועס עלייך, וגם לא הושגה המטרה של העלאה בשכר.

האפשרות השנייה היא שהאישה לא אומרת כלום לבעלה מתוך פחד לפגוע בו. מבחינתה הוא פראייר והיא חיה עם זה, אלא שעוד שנה עוברת ואחריה עוד אחת, והיא ממש מתחילה לפתח רגשות זלזול כלפי בעלה, שלא מצליח לקדם את מעמדו בעבודה. וגם במקרה הזה כולם מפסידים- האישה ממורמרת שבעלה הוא "לא יוצלח", הבעל חש את רגשות הזלזול אך לא יודע מה מקורם כי אשתו מעולם לא דיברה על כך, ושוב אין העלאה בשכר....

דוגמה נוספת היא מקרה נפוץ בקרב זוגות נשואים. נשים, כידוע אוהבות לעשות שופינג, ופעמים רבות כשהאישה חוזרת הביתה אחרי מסע קניות עם המון שקיות בידיים, הבעל מיד מעקם את הפרצוף ושואל בעקיצה: "מה, לא השארת כלום בקניון???"
ואני שואלת עכשיו את כל הבעלים שקוראים את המאמר הזה- למה זה טוב? מה הייתה מטרת המשפט הזה? הרי הוא פוגעני ואין לו שום תועלת. אשתך חזרה עכשיו מאושרת עד הגג כי עשתה קניות ופינקה את עצמה, אז תפרגן לה, זה הרי לא עולה כסף....
אני כמובן לא מתייחסת למקרים בהם האישה היא בזבזנית כרונית ומכניסה את המשפחה לחובות בגלל ההתמכרות שלה לנעליים. במקרה כזה כמובן שתפקיד הבעל הוא לרסן את האישה ולוודא שהיא לא תחרוג מהתקציב. אך אם מדובר על מקרה נורמאלי בו האישה מדי פעם מפנקת את עצמה, וזה במסגרת התקציב הביתי, אז למה לזרוק משפטי ביקורת? תנו לה ליהנות מהקניות, החמיאו לה על הבגדים היפים שרכשה ותנו לה הרגשה טובה. האמינו לי, זה יחזור אליכם בגדול....

לסיכום, בפעם הבאה שיש להם ביקורת כלשהיא כלפי בן/בת הזוג, קחו נשימה עמוקה וחשבו לפני שאתם יורים.

נסו לחשוב האם בכלל צריך להעיר במקרה הזה (הרי יש דברים שלא ניתן לשנות), ואם החלטתם להעביר ביקורת, עשו זאת באופן נעים וממקום חיובי. לפעמים דווקא הדברים הקטנים האלה יכולים להשפיע המון על הזוגיות שלנו.

*** הכותבת היא בעלת רשת משרדי שידוכים "דו-לב" ברחבי הארץ