הנקמה המתוקה

מאת: גילי רון


את גדי הכרתי באמצעות חברה משותפת. יום בהיר אחד צלצל הפלפון שברשותי ומהעבר השני של הקו נשמע קול גברי נעים. אני גדי, אמר קיבלתי את מספר הטלפון שלך מגליה. ביני לביני תהיתי מדוע לא טרחה גליה לעדכן אותי בהסבה המקצועית שהיא עברה ממורה לשדכנית, אבל אופן דיבורו של הבחור וקולו החם גרמו לי להניח לחשדנותי הטבעית ולהתמכר קלות לקול המלטף. בהתחלה היו השיחות ביננו שיחות נעימות של גישושים הדדים גרידא. משיחותי עמו למדתי שהוא איש עסקים אמיד שידו בכל ויד כל בו. מפעם לפעם הוא מצא לנכון לשתף אותי במסעותיו ברחבי העולם ובפגישותיו עם אנשי עסקים ומפורסמים בעלי ממון מאלה שמפעם לפעם התנוסס שמם במדורי הרכילות וחייהם הזוהרים נמרחו שחור על גבי עיתון. האמת ? הוקסמתי. מלותיו וסיפוריו על חיי העולם הגדול, הצליחו לעניין אותי. השיחות הלכו ותכפו ולאט לאט נוצרה ביננו ידידות מופלאה בעיקר בזכות מכשיר הקסמים : הטלפון. גדי החמיא לי על קולי הנעים, אמר שנעים לשוחח איתי, צחק מבדיחותי ואני בתמורה פלרטטתי איתו בהנאה בטלפון. למען האמת לא חשבתי לרגע שדרכנו ייפגשו – מה לי הקטנה ולאיש העולם הגדול הזה שאוכל במסעדות שכמה כוכבי מישלן מעטרות את שמן, שלן במלונות פאר , שיוצא לשיט תענוגות בתדירות שבה אני מגיעה לעיר הגדולה, שמתלבש במותגים ובקצרה שמנעמי החיים הטובים אינם זרים לו אלא טבעיים לו. בניגוד לטיפוסים אחרים שהצליחו לצבור הון בזכות עצמם והתחברו בזכות עושרם לחוגים הנכונים ומצאו את עצמם רוקדים בנשפים מפוארים, לוגמים יינות משובחים ועוד כהנה וכהנה היה גדי צנוע מטיבו וגם שסיפר את סיפוריו הוא עשה זאת בגובה העיניים. לזכותו ייאמר שהוא מעולם לא נתן לי להרגיש "נחותה" או פרובינציאלית, אם כי אחרי הכל קשה לומר עלי שאני סובלת מפרובינציאליות יתר. אבל בחיים כידוע הכל יחסי....
יום בהיר אחד הזמין אותי גדי לצאת איתו לאחד מהפאבים הנחשקים בתל אביב. נעניתי להזמנתו בשמחה ובהתרגשות ואפילו התכוננתי היטב לפגישה : לבשתי את ה"מדים" הרגילים שכללו מכנסים שחורים צמודים, גופיה צמודה שחורה אף היא, נעלים בעלות עקב גבוה – איפור מלא והופ יצאתי ל"שטח" ששה אלי גדי. כשראיתי אותו החסרתי פעימה : הוא עמד שם בג'ינס חתיכי ומעיל עור, שחום וגבוה צדעיו מאפירים ועל עיניו זוג משקפי קרן עדינים שהשוו למראהו האצילי קורטוב של אינטלקטואלית סטודנטיאלית. הפגישה היתה מוצלחת מאוד, השיחה ביננו זרמה, גדי החמיא לי על הופעתי, ואני חשתי מחוזרת כפי שלא חשתי זמן רב. בתום הפגישה הזמין אותי גדי לבלות עימו את המשך הערב בחדרו שבמלון הילטון בתל אביב. היססתי קצת אבל היה קשה לסרב לגבר כסוף השיער הגברי והשרמנטי שניחוחות האפטר שייב הנעים שלו ועיניו הנוצצות העבירו בי תחושות שכמעט שכחתי מקיומן. כצפוי הכל היה מושלם : המלון, הנוף היין האירוח וגדי במיוחד הוא על ידיו המלטפות המגששות והחוקרות בנועם ובלהט. ריחפתי מאושר. את ליל האהבים המשותף שלנו סיימנו ברחצה לילית בחוף הים ובארוחת בוקר משותפת ואהבהבי בוקר.
כך המשיך לו הרומן הלוהט להתפתח ביננו כשהוא מופרע קלות מפעם לפעם כאשר גדי היה נוסע לעסקיו מעבר לים. לא חשדתי במאום. גדי הצליח להרדים את החיישנים הרגישים שלי והקסם שנדף ממנו הכניע בי כל סימן לספקות. היה זה אך טבעי בעיני שמפעם לפעם הוא יסע בענייני עבודה – אחרי הכל מישהו היה צריך לשלם על בתי המלון המפוארים, מסעדות היוקרה ויתר הפינוקים שהרעיף עלי.
פגישה מקרית עם חברה שלא ראיתי מזה שנים, הנחיתה אותי אל קרקע המציאות. סיפרתי לה על גדי בעיניים נוצצות. להפתעתי הרבה החברה הכירה אותו טוב ממני ובישרה לי כי המאהב הרגיש והמסתורי שלי נשוי ואב לילדים וכי משפחתו המקסימה מתגוררת אי שם בארה"ב.
חמתי בערה בי להשחית. נכון, הסיפורים הללו עתיקים ומוכרים. אבל האכזבה והגילוי "המרעיש" שהיה כזה לפחות עבורי והכעס העצמי על איך לא עליתי על זה קודם, גרמו לי לחרוג ממנהגי ובו במקום החלטתי לסדר לו נקמה מתוקה וראוייה.
את הרעיון סיפקה לי חברה טובה שקראה על נקמה דומה במישהו אחר. מכיוון שידעתי את כל פרטיו של גדי, הרעיון היה פשוט לביצוע : בעצה אחת עם חברתי החלטנו לרשום את הבחור לאתר ההכרויות גדול באינטרנט. וכך פורסמו פרטיו של גדי במלוא הדרם תוך הוספת אי אלו פרטים עסיסיים שימשכו את בנות חווה המחפשות שידוך נאות היישר לזרועותיו של גדי או נכון יותר לזרועותיה – ציפורניה של אשתו... הטלפון שפרסמנו שהיתה צורת ההתקשרות היחידה עימו היתה הטלפון בביתו... שיערנו שפרטיו האטרקטיביים יהוו גורם משיכה רציני והוא "ימשוך" מאות שיחות. ידענו גם שהיות והוא כמעט ולא נמצא בביתו תענה אשתו לטלפון וכך המתקשרות אולי לא יפלו ברשתו אבל מי שילכד כבעל בוגדני ונואף יהיה כמובן ידידנו גדי.
חיכיתי חודש ואחרי שחודש לא שמעתי ממנו החלטתי להרים טלפון ו"לשאול לשלומו". קולו הנעים בדרך כלל השלוו והרגוע התחלף בקול כעוס ונרגן. דיבורו המהיר העידו עליו שהוא בצרות. "מה קרה? " היתממתי "אתה נשמע מוטרד" ....אל תשאלי אמר לי גדי אני עומד להפסיד את כל הוני. "הכיצד"? תמהתי. "הסתבכתי" אמר גדי ובאותה נשימה אמר שיש לו משהו דחוף לספר לי. בשלב זה נשבר גדי ובקול בוכים סיפר על אשתו ועל גירושיו הצפויים. "אני לא יודע מה קרה" אמר, "אבל התחילו להתקשר אלי בחורות הביתה בלילות. הן טענו שהן ראו את פרטי באינטרנט. "אשתי הבינה שאני בוגד בה והחליטה להפרד ממני . מכיוון שרוב רכושנו המשותף הגיע ממנה אני עומד להפסיד את כל כספי"....
האמת ? ריחמתי עליו. לפתע פתאום נראה לי הגבר הזה שעד לא מזמן חשבתי שהוא התגלמות השרמנטיות, כאיש עלוב, שקרן בוגדני וחלשלוש. איך נפלו גיבורים. סוף בוגד לנפילה.

התמונה משמאל: אילוסטרציה