"אחוה" השיקה טחינה גולמית רגילה וטחינה גולמית מלאה, בעיצוב חדש בו האריזות מדגישות את הערכים התזונתיים והבריאותיים הגבוהים של הטחינה מתוצרת אחוה: עשירה בסידן, ברזל וסיבים תזונתיים וללא תוספת נתרן. ובנוסף - מאמר מקצועי אודות "הטחינה הטובה", של ד"ר עומר גלעדי.
חברת "אחוה", יצרנית הטחינה, חלוה ומוצרי המאפה הישראלית, יוצאת במיתוג מחדש לאריזות הטחינה מתוצרתה. החברה משיקה טחינה גולמית רגילה וטחינה גולמית מלאה בעיצוב חדש, השם דגש את יתרונותיה של טחינה אחוה - היותה טבעית לגמרי, ללא תוספת נתרן ועשירה בערכים בריאותיים כמו סידן, ברזל ובסיבים תזונתיים.
חברת אחוה הנה מובילת שוק הטחינה הישראלי כיום. בתחקיר מיוחד ששידרה תוכנית "כלבוטק", דירגה התוכנית את הטחינות המומלצות וקבעה כי הטחינה המלאה ודלת הנתרן של חברת "אחוה", הנה מהמומלצות ביותר וכי ערכיה הם מהגבוהים הקיימים במוצרי הטחינה בישראל.
יעקב מלאך, מנכ"ל חברת "אחוה": "ביקשנו לרענן את אריזות המוצרים המלוות אותנו בעשור האחרון ולהביא באריזה את יתרונות הבריאות, טריות, רעננות וערכים תזונתיים גבוהים. מפעל הטחינה החדש שאנו חונכים בימים אלה, יאפשר לנו להמשיך ולייצר טחינה ברמה גבוהה ואיכותית, כפי שאנחנו עושים מזה שנים רבות, ועדיין לשמור על מדיניות המחירים הזולה שלנו".
כשרות: בכשרות הבד"ץ העדה החרדית ירושלים (פרווה).
מחיר מומלץ לצרכן: 10 – 13 ₪ לאריזת 500 גרם.
להשיג ברשתות השיווק והחנויות המובחרות.
מאמר: "הטחינה הטובה" המשתנים שהופכים את הטחינה שלכם לאיכותית. למה, איך ובעיקר איזו טחינה כדאי לאכול? מאת ד"ר עומר גלעדי*
הביטוי "אתה מה שאתה אוכל", הינו ביטוי שגור המבטא את התובנה, שהגוף שלנו וכוחו נבנים על ידי הבחירות שלנו בזמן האוכל. בחירה יום יומית במנות בריאות ועשירות ברכיבים תזונתיים, יכולה להביא שיפור של ממש בבריאות, ביכולות הגוף, וכמובן - בגיזרה.
מבין הפריטים ששווה להוסיף לתפריט היומי, ביניהם, למשל, ירקות, פחמימות מלאות, פירות, קטניות ועוד, כדאי מאוד לשקול תוספת של טחינה, וחשוב במיוחד לשים לב שבוחרים טחינה איכותית. מה יש בטחינה שקשה להשיג במזונות אחרים ולמה חשוב כל כך להוסיף אותה לתזונה היומית? והאם טחינה "בבקבוק לחיץ" בשווארמה זה נחשב?
על כך ועוד, במאמר שלפניכם:
* טחינה הינה מהמזונות העשירים ברכיבים תזונתיים!
הטחינה, המכילה בעיקר (או במוצרי הטחינה האיכותיים, אך ורק) גרגירים טחונים של שומשום, שייכת למשפחת המזונות העשירים בשומנים חיוניים בלתי רוויים. נדגיש, כי טחינה אינה מזון רזה - היא מכילה קצת פחות מ - 60% שומן (כשהיא גולמית, אם מכינים אותה בתערובת המכילה מים, גרגירי חומוס מבושל, תבלינים, מיץ לימון וכדומה - אחוזי השומן יורדים בכמחצית בממוצע). אולם, מדובר בשומנים בריאים - כ 20% אומגה 6 וכ - 20% שומן חד בלתי רווי, התורם לירידה של הכולסטרול ה"רע" (ה - LDL) ומעלה את הכולסטרול ה"טוב" - ה HDL.
* מה יש בטחינה?
בכ - 100 גרם טחינה גולמית ממקור איכותי, נמצא כ - 21 גרם גרם אומגה 6 (מעל למינון היומי המומלץ) וכ- 20 גרם שומן חד בלתי רווי; עד 11 מ"ג ברזל (מעל 60% מהקצובה היומית המומלצת לנשים) ועד 800 מ"ג סידן (כ - 80% מהקצבה היומית המומלצת). וגם: כ - 8 גרם סיבים תזונתיים, כ- 300 מ"ג מגנזיום, כ- 6 מ"ג אבץ וכ - 300 מ"ג אשלגן. בטחינה תמצאו גם ויטמינים מקבוצת B, נוגדי חמצון ועוד.
כיצד מזהים טחינה איכותית באמת?
אם אתם מקפידים על תזונה בריאה, נמליץ לכם על רכישת טחינה גולמית (ולא סלטי טחינה מוכנים). הנה מספר סימנים לזיהוי טחינה איכותית במיוחד:
הטחינה עשויה מגרגרי שומשום מלאים, על קליפתם. טחינה משומשום מלא היא עשירה הרבה יותר ברכיבים תזונתיים. השומשום יכול להיות בגידול אורגני.
הטחינה מכילה 100% גרגירי שומשום.
הטחינה דלה בנתרן (מלח) - ללא תוספת נתרן וללא השריית גרגירי השומשום בנתרן לפני טחינתם.
* איך מכינים טחינה איכותית?
הטחינה המגיעה מהסופר היא טחינה גולמית. בעוד יש האוהבים לאכול אותה ממש ככה, יש כאלה שיעדיפו להשתמש בה כרכיב העיקרי להכנה מהירה של ממרח בבית. תוכלו פשוט לערבב את הטחינה הגולמית עם מים עד לקבלת מרקם רצוי, או להוסיף לטחינה תבלינים כמו שמן זית, מיץ לימון, מלח, פלפל, פפריקה ואחרים, על מנת לקבל ממרח עשיר בטעמים ש"יקפיץ" כל ארוחה.
* הטחינה של אחוה - מהמוצלחות בשוק!
הטחינה של חברת "אחוה" נמצאת שוב ושוב במבדקים כטחינה האיכותית ביותר בשוק. ההרכב המנצח שלה, שיטת העשייה הטבעית והקפדנית והכמויות הגבוהות של רכיבים תזונתיים בריאים, ביחד עם הפחתה בכמות הנתרן, הופכים את הטחינה לטחינת הבחירה באלפי בתי אב בישראל.
טיפ בריא וטעים:
הוסיפו גם אתם שלוש כפות של טחינה גולמית ואיכותית של אחוה לתפריט היומי שלכם, ותזכו בשפע חדש ומבורך של רכיבים תזונתיים בריאותיים בכל יום!
*** ד"ר עומר גלעדי, מחברת המאמר, הנה הרבליסטית קלינית ומטפלת פרא-רפואית.
(*צילום: דרור קליש)