‏האם גניבת זרע והפרייה מלאכותית - כפי שאירע בטקסס - אפשרית בישראל?

השבוע התפרסמה כתבה שעוררה סערה בארה"ב על גניבת זרע מתוחכמת: גבר בן 36 מטקסס שניהל מערכת יחסים לא מחייבת עם אישה בשנת 2007 במשך 6 חודשים ונפרד ממנה, הופתע לגלות כי הוגשה נגדו תביעה למזונות.

הגבר היה בטוח כי התאומים שנולדו לאישה אינם שלו, מפני שקיים עם אמם יחסי מין מוגנים כל תקופת היכרותם. אך בבדיקת אבהות התגלה במפתיע שהוא האב. בית המשפט בטקסס חייב אותו לשלם מזונות בסך 800 דולר בחודש. האישה לא הסתפקה בכך והגישה תביעה לבית המשפט לקבלת זכות מגורים בביתו של הגבר וכן מחצית מכל נכסיו מתוקף נישואין אזרחיים. תביעה זו נדחתה.

מכאן הסיפור הולך ומסתבך. הגבר קיבל להפתעתו ממכון הפרייה מלאכותית בטקסס  בקשה לחתום על טופס ויתור על זכויות משפטיות - טופס המסיר אחריות מהמוסד על שימוש לא חוקי בזרעו. מהטופס התברר לאבא שהאישה נעזרה במכון כדי להקפיא את זרעו כך שיוכל לשמש אותה בהפרייה מלאכותית. הדבר נעשה בעזרת קונדומים מיוחדים שניתנו לה על ידי המכון, המשמשים לצורך מתן זרע להפריות מלאכותיות ואשר אינם מכילים קוטל זרע.

מבירוריו של הגבר עלה כי האישה נטלה את זרעו והקפיאה אותו, ולאחר מספר טיפולים הצליחה להרות. המכון, להגנתו, טען כי אנשיו חשבו שבני הזוג מביאים לעולם את הילד בהסכמה, או שהם נשואים. יחד עם הראיות החדשות הגיש הגבר תביעה לבית המשפט לביטול המזונות וכן תביעה למשמורת על ילדם המשותף. כן יזם פתיחת הליך פלילי נגד האישה בחשד לגניבה. האישה, אשר הודתה במעשיה בחקירה הפלילית שנפתחה נגדה, הסבירה את מניעיה למעשים בכך שלא רצתה לעזוב את ביתו של הגבר לאחר פרידתם.

הסיפור מעורר שאלות רבות, ביניהן זכותו של הגבר על זרעו, וכן שאלות על טובת הילד כאשר מוכח כי האם גנבה זרע כדי להשתמש בו  להפרייה מלאכותית.

עו"ד בני דון-יחייא מסביר מהו המצב החוקי בישראל:
לפי דיני המשפחה בישראל, אב יחוייב לשלם מזונות לילדיו גם אם הם נולדו בניגוד לרצונו ממה שמכונה בעגה "גניבת זרע". היו נסיונות של גברים לתבוע נשים שילדו להם ילד ללא רצונם, אך עד כה תביעות אלה לא צלחו, ובית המשפט, מתוך ראיית טובת הילד בלבד, חייב תמיד את האב במזונות. יש לזכור כי תביעת מזונות היא תביעה שאותה מגיש הילד, באמצעות אמו, ובה הוא דורש את זכותו למזונות מאביו.
בתי המשפט דחו תביעות לפיצויים על גניבת זרע נגד האם בין השאר משום שאם האימא תחוייב להחזיר לאב את דמי המזונות שהוטלו עליו, היא תעשה זאת בכספי מזונות הילד, ובכך תיפגע טובת הילד.

לפני שנים אחדות התרחש בישראל אירוע דומה לסיפור הטקסני: אישה שלא קיימה יחסי מין מלאים השתמשה בזרעו של הגבר והרתה בהפרייה מלאכותית. הגבר חוייב במזונות, אך תבע את האישה ואת המכון להפרייה מלאכותית וזכה, במסגרת גישור מחוץ לבית המשפט, בפיצוי הנמוך בהרבה מסכום המזונות שהוטל עליו. אבל כאמור מדובר היה בהליך של גישור, כלומר בתוצאה שהושגה בהסכמת הצדדים.

אין בחוק הישראלי התייחסות למושג הזה, "גניבת זרע". כל גבר יודע שיש חשש כי כתוצאה מיחסי אישות עשוי להיוולד לו ילד, ועליו מוטלת אחריות לנקוט צעדים שהדבר לא יקרה, אם אינו חפץ בכך. גבר שנתבע לאבהות ואינו מוכן לעבור בדיקת רקמות - בית המשפט יקבע שהוא האב. שכן, היתה לו אפשרות להיבדק כדי לברר את האמת, והוא סירב לכך.

עד לפני שנים אחדות לא ניתן היה לחייב נתבע לעבור בדיקת רקמות. אבל החוק תוקן ועתה כן ניתן לחייבו בבדיקה. בעבר נערכה הבדיקה על ידי נטילת דגימת דם של ההורים והילד. בינתיים השתכללה הטכנולוגיה, וניתן לבדוק אבהות גם באמצעות דגימת רוק או שיער ("למעט מחלקים מוצנעים של הגוף"), והשוואת שיערותיהם של כל הצדדים.

בדיקה כזאת אינה נחשבת לפולשנית הפוגעת בכבוד האדם, ולכן תוקן החוק, חוק מידע גנטי, באופן המאפשר לשופטים לחייב נתבע לעבור בדיקת רקמות.

בהחלטה שניתנה באחרונה קבעה כך השופטת צילה צפת מבית-המשפט המחוזי בבאר שבע. האם תבע גבר וסיפרה שניהלה איתו רומן ממושך. נולד להם ילד שלא נרשם כבנו, ולמרות זאת הוא התייחס לילד כל השנים כאל בן אהוב ותמך בו כספית. האישה החליטה שהיא רוצה אבהות רשומה במשרד הפנים והגישה תביעה. הנתבע השיב כי הוא נוטה להאמין שהילד הוא בנו, אבל לא בטוח בכך משום שהאם קיימה מערכות יחסים גם עם גברים אחרים.

עוד טען הנתבע כי דווקא טובת הילד דורשת לא לברר את שאלת האבהות על ידי בדיקת מדעית משום שאם יתברר שהוא אינו האב - ייגרם לילד נזק בגלל הנתק ממי שחשב שהוא אביו. בית-המשפט הורה כי תתבצע הבדיקה אבל תוצאותיה יהיו חסויים: אם יתברר כי הנתבע אינו האב - ניתן יהיה לפתור את הבעיה בהליך טיפולי של הילד או באמצעות אימוצו של הילד על ידי הנתבע.

השופטת צפת כתבה כי "גילוי זהותו של האב הביולוגי עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד. טובתו מחייבת את ביצוע הבדיקה משיקולים ואינטרסים כבדי משקל, כגון הזכות לשמירת כבודו האישי האנושי לשם הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי שלא להיחשב לבן בלי אב. ידיעתו של אדם מי אביו ומי אמו היא זכות מן הטבע כילוד אנוש לדעת מה מוצאו".

בנוסף יש לכל ילד יש אינטרס נפשי פסיכולוגי לדעת מי אביו ויש לו גם אינטרס גנטי למקרה של צורך בהשתלות רפואיות, הקטנת הסיכוי של גילוי עריות ועוד. גבר שיחוייב לבצע בדיקת רקמות ויסרב, ניתן יהיה להעמיד אותו לדין בשל ביזיון החלטת בית-משפט. זהו הליך המאפשר לשופט להטיל על הסרבן קנס כספי או להורות על מאסרו.

אם אישה נשואה תתבע גבר שאינו בעלה ותטען שהוא אביו של הילד - בית המשפט לא יאשר בדיקת רקמות. הסיבה: הילד עלול להיחשב כממזר אם יתברר שהבעל אינו האב. כך גם כאשר הבעל ידרוש בדיקת רקמות בטענה שהוא בטוח שילד אינו שלו.

לאחרונה הוציא בית המשפט למשפחה צו עיכוב יציאה מהארץ נגד גבר שנטען כי הוא אביו של עובר שטרם נולד. העובר הוא "שהגיש" באמצעות אמו את הבקשה, ובית המשפט נעתר לה, מחשש שהאב, שהתכחש לאבהותו, יברח מהארץ. זהו מקרה חריג. המקובל הוא שהאם מגישה חודשים אחדים לאחר הלידה שתי תביעות: תביעת אבהות ותביעת מזונות. במסגרת התביעה הכספית היא רשאית לתבוע גם הוצאות ראשוניות עבור הילד: עגלה, מיטה וכד'.