נישואים חד מיניים בישראל הם פצצת גירושין מתקתקת

הולדת ילדים במסגרת חד מינית משולשת או מרובעת, (כלומר אם ביולוגית החולקת זוגיות עם אישה, הרה לאב ביולוגי החולק לעיתים גם הוא זוגיות עם גבר) עלולה ליצור תסבוכות קשות שבית המשפט יפסוק בהן פעמים רבות שלא לטובת הילד, ובוודאי שלא מן הצדק – אלא על פי החוק.



החוק בישראל לא השתנה בעקבות טרנד הנישואים החד מיניים, וכאשר זוגיות חד מינית מתפרקת, יורה החוק הישראלי על משמורת של ההורים הביולוגיים גם אם הקשר שלהם עם הילד פחות טוב בהרבה מהקשר של הילד עם ההורים הלא-ביולוגים.
על מנת למנוע סיבוכים וטרגדיות קשות, אני מציעה לזוגות החד מיניים שהחליטו לפרק את מסגרת הנישואין שלא לפנות לבית המשפט, אלא לפנות קודם לכן להליך גישור.

ההסדרים החד מיניים הננקטים במסגרות אחרות, הם הסדרים לא טובים, מפני שהם אינם מחייבים את הזוגות לעדכן את ההסכמים כאשר הם מביאים ילד לעולם, ובכך פותחים פתח לכל הסיבוכים והטרגדיות האמורות.

נ' התאהבה בג' הצעירה ממנה בעשור בגיל מבוגר יחסית, והן החליטו להביא לעולם ילד במהירות. על מנת שהילד יגדל עם דמות אב, חברו נ' ו-ג' ל - ש' וי', זוג הומוסקסואלים אשר גם הם חפצו מאד בילד משלהם. כך נולד רון (שם בדוי) לארבעה הורים – שני אבות ושתי אמהות, שרק שניים מהם ביולוגיים.

נפשה של ג' הצעירה נקשרה בנפשו של בנה, והיא זו אשר ליוותה את גידולו מעת שהיה תינוק, דרך הפעוטון והגן, בעוד נ' אמו הביולוגית מקדישה את מירב זמנה לקריירה, תוך הזנחת הקשר בינה לבין בנה. אך פחות מארבע שנים לאחר הולדת רון כבתה האהבה בין נ' ל-ג', והן החליטו להתגרש.

שופטת בית המשפט אליו הגיעו שני הזוגות סקרה במהירות את פרטי ההסכם הנישואין האזרחי בין הזוגות, ופסקה לאחר דיון קצר כי על רון לגדול בחזקת אמו הביולוגית, למרות שהקשר שלו עם ג' ש' ו-י' טוב בהרבה.
בית המשפט לא הכיר באימהותה של ג'. גם אבהותו של ש' ובן זוגו לא היוותה שיקול בפסיקתה החד משמעית למשמורת של נ' על הילד.

הסכמי החיים המשותפים אשר נעשים כיום בין זוגות חד מיניים עלולים ליצור טרגדיות קשות רבות, מפני שהם לא חוזים פני עתיד.
טרנד הנישואים החד מיניים, החיובי לכשלעצמו, אשר תפס בשנים האחרונות תאוצה רבה, מאפשר לישראלים רבים לחיות לפי אמונותיהם ובחירתם. אך היא מוסיפה שלצערה ההסכמים לחיים משותפים עליהם חותמים בימים אלה זוגות רבים לא מתייחסים לאפשרות של גירושין עם ילדים.
למרות שהדבר נראה כמתבקש, לא ניתן לכלול כיום בהסכם נישואין או חיים משותפים שום הכרעה כלפי תינוק שעדיין לא נולד, שכן הוא בגדר תינוק וירטואלי. על כן, הסכמות רבות, הנאמרות בעל פה, או אפילו נכתבות בהסכמים חתומים לא תופסים בהגיעם לבית המשפט. החוק בישראל מורה בפעמים נדירות על גידול ילדים הצעירים מגיל 6, שלא ע"י אמם הביולוגית, וזאת רק לאחר שהוכח שהיא לא ראויה מכל היבט לגדל את ילדיה.
בשל החוק, מעמדם של ההורים הלא ביולוגים המתפקדים כיום כהורים לכל דבר, עלול להיפגע בצורה קשה מיישוב הסכסוך במסגרת בית המשפט.

ידוע כי מארג היחסים והמחויבות הזוגית בקרב זוגות חד מיניים איננה חזקה יותר מאשר בקרב זוגות הטרוסקסואלים, ויש גם הטוענים כי התפרקות התא המשפחתי בקרב זוגות אלה גבוה יותר ביחס לאוכלוסיה הכללית.

"בית המשפט – רק כברירת מחדל"
רוב הזוגות החד מיניים אינם מודעים לכך שההסכמות עליהן חתמו ביום נישואיהם לא תקפות לגבי גידול ילדים, ועל כן, כאשר נולדים ילדים, רבים מהם לא נוהגים לעדכן ולתקוף את ההסכם, וכשפורץ סכסוך גירושים, יעדיף בית המשפט את ההלכה הכתובה על כל הסכמה שהושגה עוד בטרם נולד התינוק.
במקרה של סכסוכים בין זוגות חד מיניים, ממליצה עו"ד חגית לב למעורבים בדבר שלא לפנות לבית המשפט, מפני שבית המשפט יתחשב פחות בצדק ויותר בחוק הכתוב.
רבים אינם יודעים זאת, אך לא חייבים לנהל סכסוכי גירושין בבית המשפט. זוגות רבים, מעדיפים לסיים את הליכי הגירושין בהליך גישור, כי ההסכם הנולד במהלכו עתיד לקבל תוקף של פסק דין. הנטיה לגשת להליכי גישור נובעת פעמים רבות מהרצון לחסוך כספים, ומהשאיפה לקצר את הליכי הפרידה משנים, לשבועות או חודשים.

על כן, אני מחייבת את כל בני הזוג החד מיניים החותמים אצלי על הסכם לחיים משותפים לעדכן את ההסכם ברגע בו מצטרף אל התא המשפחתי ילד.

אני ממליצה להתחיל לפחות את הליכי הפרידה במסגרת של גישור בליווי עורך דין המתמחה בדיני משפחה. הסכם זוגי המושג במסגרת גישור ואשר עומד בביקורת שיפוטית - יקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.



*** חגית לב היא עורכת דין ומגשרת המתמחה בדיני משפחה וגירושין, מעמד אישי, מזונות, הסכמי ממון, אפוטרופסות, וצוואות.