האם העסקת אמהות מהווה סיכון או סיכוי?

האם נשים מהוות סיכון תעסוקתי לארגון, או שמא הן מהוות את פוטנציאל הצמיחה החזק ביותר שלו?

השאלה הזו עולה שוב ושוב בישראל ובעולם, כאשר מצד אחד, הצעדים לעידוד נשים בעבודה גוררים תרעומת מצד מעסיקים ותאגידים, בעוד נתונים עולמיים מצביעים דווקא על השתלטות נשית על שוק העבודה, ועל ניהול טוב ואחראי יותר תחת ידיים נשיות.



לפני מספר שנים התקבל החוק לעידוד העסקת נשים בישראל, אשר הקריטריונים שלו עדיין לא נאכפים במלואם, אך אם ייושמו, הדבר יבשר שוק עבודה שונה לחלוטין.
למרות החוק, הנשים הישראליות משתכרות כ-40% בממוצע פחות מגברים. לפי מחקר הפער נובע בעיקר מאי קידום נשים לתפקידי מפתח וניהול, ונשירת נשים בשל לידה והתרחבות המשפחה.

רשת CARE המעסיקה 180 עובדים, 90% מתוכם נשים, הסכימה לאחרונה לחשוף את נתוני התעסוקה שלה, החופפים את דרישות החוק החדש. חשיפת הנתונים מאפשרת הצצה נדירה אל עולם העבודה של המחר, בו אמהות לא נחשבת לחיסרון, וחד הוריות למגבלה.

ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה כי שכר הנשים לשעה בישראל נמוך
בכ-17% משכרם של הגברים. חרף הנתון הזה, זוכות הנשים בישראל לשכר הנמוך בכ-40% משכרם של הגברים. הסיבה לפער נובעת בעיקר בשל חוסר שילובן של נשים בתפקידי ניהול, ובשל ריבוי העסקת נשים במשרות חלקיות וזמניות.

לפי נתוני מרכז אדווה (2008) פערי השכר הרחבים בין נשים לגברים מתבטאים הן ביישובי הפריפריה, בהם הגברים משתכרים פי 1.5 מהנשים, והן בישובים המובילים במרכז, שם הפערים גדולים אף יותר.

לדברי יו"ר נעמת עו"ד טלי לבני, הבעיה בשילוב נשים בשוק העבודה בישראל מתחיל עם הלידה, אז מתעוררות ההתלבטויות הקשות הנובעות משילוב העבודה בהקמת המשפחה, וגורמות לנשים רבות לאבד את התחרותיות שלהן.

לדברי לבני, הבעיה מתחילה בהתלבטות של נשים האם כדאי לחזור לעבודה אחרי הלידה, מפני שלא ברור כלל אם משתלם לעבוד ולשלם במקביל למטפלת. כמו כן מתעוררות השאלה האם אני יכולה לעבוד בעבודה תובענית מבחינת שעות מבלי לפגוע בתא המשפחתי ובילדים, שאלות שגורמות לנשים רבות לוותר על תפקידי ניהול, ולהסתפק בתפקידים זוטרים ובמשרות חלקיות.
עו"ד לבני, אשר יזמה את החוק לעידוד העסקת נשים, אשר יישומו בשטח צובר אט אט תאוצה, הביעה בזמנו את רצונה להתאים את עולם העבודה להורות, ובכך להתאימו לרוח חוק כבוד האדם וחירותו. "לאנשים יש גם זכות לחיים פרטיים. אני מאמינה שהדרך להשיג שינוי חברתי ותרבותי היא באמצעות תמריצים חיוביים. אני רוצה שהמעביד יידע שמשתלם לו להתאים את מקום העבודה להורות ולנשים"

האם העסקת נשים מסוכנת לעסק או בונה אותו?
מצד אחד, התארכות חופשת הלידה גוררת מחאות מצד מעסיקים ועסקים קטנים, בעוד נתונים עולמיים מצביעים דווקא על השתלטות נשית על שוק העבודה, כאשר למעלה מ-50% מהמשרות בארה"ב כבר מאוישות על ידי נשים.
בישראל אי שילוב נשים בשוק העבודה גורם לפערים מתרחבים בין גברים ונשים המתבטא היטב במשכורת.
אחוז הגירושים הגבוה (50% בקרב החברה החילונית), והעובדה שכמאה אלף משפחות בישראל הן משפחות חד הוריות (90% מהן נשים) גורמים לפצצה חברתית מתקתקת.
רשת CARE אשר הסכימה לחשוף את נתוני ההעסקה שלה, אשר חופפים לדרישות החוק לעידוד העסקת נשים, מאפשרת הצצה אל עולם העבודה של המחר, בו אמהות לא תיחשב לחיסרון, וחד הוריות כמגבלה.
מנתוני רשת CARE שנחשפו לאחרונה עולה כי עידוד וקידום נשים לתפקידי ניהול ומפתח ברשת חיזקו בצורה משמעותית את הנאמנות לרשת, ואת פעילות הסניפים.
מתוך עשרות תפקידי הניהול ברשת, יותר כ-90% מהם מאוישים על ידי נשים, רובן אמהות, ומחצית מהן חד הוריות.
ניהול סניפי הרשת והמחלקות לא נפגע כתוצאה מלידה או גירושין, והנאמנות לרשת חוזקה: למעלה מ-80% מהעובדים ברשת הם בעלי ותק של 5 שנים ומעלה, ולמעלה מ-60% מהם בעלי ותק של עשר שנים ומעלה.

הסרת ההורות כמגבלה – יוצרת נאמנות גבוהה בקרב העובדים
רשת CARE העוסקת בטיפולי אסתטיקה ולייזר, נוסדה לפני 20 שנה על ידי בני הזוג ריקי וגור מינצר. לרשת 7 סניפים בישראל, וכעשרה סניפים באירופה המערבית. הרשת מעסיקה בישראל כ-180 עובדים 90% מהם נשים. הנשים מאיישות את כל תפקידי הרשת לרבות הסמנכ"לית והמנכ"לית.
לדברי מנכ"לית הרשת, ריקי מינצר, ריבוי הנשים העובדות ברשת נובע הן מהאמון כי נשים הן עובדות נאמנות ומסורות, בעל יכולות ניהול מצויינות, ומוטיבציה אדירה להוכיח את יכולותיהן, והן מהעובדה כי בטיפולים אסתטיים הלקוחות מעדיפים לעבור טיפול בידי נשים מטפלות.
ידוע שנשים מרגישות לא בנוח עם מטפל גברי, אך גברים לא מרגישים כך עם מטפלת אישה. על כן בפעילויות של הסרת שיער והצרת היקפים רוב העובדות הן נשים. בתחום הסרת משקפיים בלייזר מועסקים מעט יותר עובדים ממין זכר, אך גם במחלקה הזו יש רוב נשי.
הנשים ברשת CARE ממלאות את כל התפקידים בשדרות הרשת החל ממזכירות, נשות טלמרקטינג, מנהלות חשבונות, טכנאיות, רופאות ומנהלות מחלקות וסניפים. ברשת קיימת הקפדה מרובה על תשלום שווה לגברים ולנשים באותו תפקיד.

בין המנהלות יש אמהות רבות, חלקן חד הוריות.
האם הרקע והמעמד האישי של העובדת משפיע על קידום נשים ברשת?
לדברי ריקי מינצר, העובדים ברשת CARE מהווים מיקרוקוסמוס של החברה בישראל. יש בהם יהודים, ערבים, נוצרים, עולים חדשים, דתיים, חרדים, חד מיניים, עובדים בוגרים ועובדים צעירים. בראיונות העבודה מתודרכים המראיינים שלא לשאול ולא להתייחס לרקע האישי של העובדים, והדבר גם לא מהווה שיקול בקידום לתפקידי ניהול בחברה.
"אני בעצמי גידלתי משפחה לצד קריירה" אומרת ריקי מינצר מנכ"לית הרשת, "תוך כדי הקמת רשת CARE, נולדו לי שני ילדים נוספים לאחר שכבר היתה לי בת מנישואים קודמים, ושלושתם זכו לאימא במשרה מלאה, כך שאני מאמינה גדולה מאד ביכולת של נשים לשלב בין קריירה ומשפחה בלי לפגוע בתפקוד בשני התחומים". לדבריה, הניסיון שלה כאם, וההעדפה הקיימת אצלה ואצל בעלה בהעסקת נשים, לא הרתיעו אותה ואף עודדו אותה לקדם נשים לתפקידי מפתח ברשת.

עובדת בטיפולי פוריות קודמה לניהול המכירות
דוגמא לשילוב הורות בניהול עולה מסיפורה של מ', אשר כאשר מילאה תפקיד ניהולי זוטר ברשת החלה בטיפולי פוריות. גם לאחר שהיה ידוע למנהלי הרשת כי מ' עוברת טיפולי פוריות היא קודמה לתפקיד ניהולי בכיר יותר, ואכן הרתה.
לדברי ריקי מינצר, אי עצירת הקידום בשל הורות, והתחשבות הרשת בעובדות ההופכות לאמהות או חד הוריות, מפחיתה בצורה משמעותית את הנשירה מהרשת. לדבריה הנשירה של עובדות לאחר לידה לא קיימת כמעט, ורובן המוחלט של האמהות חוזרות לעבוד ברשת גם לאחר הלידה.

העובדות ב-CARE, בשל עבודתן הממושכת ברשת עוברות מסלולי חיים. מנהלת אחד הסניפים שהחלה לעבוד כרווקה הפכה לאם לשניים במהלך חמש עשרה השנים בהן היא עובדת ברשת. הלידה לא השפיעה כהוא זה על תפקוד הסניף שהיא מנהלת, והוא שמר על רמת השירות והמכירות מלפני הלידה, דרך חופשת הלידה, ועד חזרתה למשרה מלאה. השנה היא נבחרה לעובדת המצטיינת של הרשת.
גם סמנכ"לית הרשת התקבלה לעבודה כאם צעירה. במהלך השנים בהן שימשה כמנהלת סניף באר שבע היא ילדה בת נוספת והתגרשה, והדבר לא פגם בקידומה אלא להיפך – היא קודמה לתפקיד השני ברמתו- סמנכ"לית הרשת כולה.
"המסר לעובדים הוא שאישה שרוצה להצליח יכולה להצליח" אומרת מינצר.

שעות העבודה – לא תמיד היו נוחות לאמהות
שעות העבודה בסניפי הרשת הן בין 9:00-15:00, ו-15:00 ל-21:00. השעות הללו מחייבות את מנהלות סניפים לבלות בין שתי משמרות לשלוש משמרות בשבוע בערב.
לדברי ריקי מינצר, שעות אלה יצרו בעיה אצל מנהלת הסניף הנוכחי בבאר שבע, שבשל מחלת אמה לא יכלה לדאוג לבייבי סיטר לילדה שלה. בשל הקושי הזה, ובשל הרצון להמשיך להחזיק בה כמנהלת הסניף, הונהג נוהל חדש בו עברו מזכירות הסניף הכשרה רחבה למכירות, והחלו לשמש כמחליפות בחלק מערבי השבוע.
הסידור בבאר שבע, שנועד בראשיתו לאפשר את העסקתה של מנהלת מוצלחת במיוחד הצליח עד כדי כך שהפך לנוהל קבוע בכל סניפי הרשת, באופו שאיפשר לעובדות נוספות להשתלב במערך המכירות בצד מנהלת הסניף. לדברי מינצר, הנוהל שהתקבל עקב מגבלה הורית, ייעל את עבודת הרשת והוכיח כי ניהול לצד הורות לא פוגע בתוצאות העסקיות, אלא להיפך, עשוי לאפשר לרשת לשנות דגשי ניהול, ולסייע למנהלות להתמקד בתמונה הכוללת.

נתונים מספריים של הרשת:
סה"כ עובדי CARE – 180, מתוכם כ-130 נשים.
לרשת 7 סניפים – כולם ללא יוצא מן הכלל מנוהלים על ידי נשים, 4 מהן אמהות לילדים, חלקן חד הוריות.
לרשת 4 חטיבות: אבחון, מוקד מכירות, ויז'ן ואסתטיקה – בראש כל אחת מהחטיבות עומדת אשה.
מחלקת האסתטיקה כולה מורכבת מנשים בלבד: מנהלות, טכנאיות, מזכירות ונשות מכירה.
השנה מציינת רשת CARE עשרים שנה להיווסדה , ו-3 העובדים שנבחרו כמצטייני הרשת – כולם נשים המייצגות את החטיבות השונות של הרשת.