עקרת הבית בראי הביטוח הלאומי

בפרק קי"ג של ספר תהילים (פס' ט') מצינו: "מושיבי עקרת הבית ואם הבנים שמחה". אכן יש אושר בישיבה בבית כאשר עיקר העיסוק הוא בטיפול בילדים ובמשק הבית. אך חשוב לדעת שעקרת הבית פטורה אמנם מחובות כלפי הביטוח הלאומי, אולם קיימת גם פגיעה בזכויותיה ככזו.

מי נחשבת "עקרת בית"?
חוק הביטוח הלאומי קובע (בסעיף 238) כי "עקרת הבית" היא :"אישה נשואה, למעט עגונה... שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית". מכאן שהדגש הוא על כך שעיקר עיסוקה במשק הבית (ולא עקרותה מאפס עשייה), ועל כך שאינה מרוויחה שכר "חיצוני" לעבודתה בבית.

מהי זכותה העיקרית של עקרת הבית?
זכותה של עקרת הבית מתמצית בפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. בנוסף עקרת הבית זכאית לכאורה לקצבאות וגמלאות אחרות, אולם אפילו בקצבת נכות היא מופלית לרעה. בעוד שהכלל לגבי שאר האוכלוסייה הוא שמקבלים קצבת נכות ברף מינימאלי של 40% פגיעה (כשיש מספר פגימות)- על עקרת הבית מוטל להוכיח 50% נכות רפואית כתנאי לקבלת קצבת נכות כללית.

למה לא זכאית עקרת הבית?
ישנם 3 תחומים מרכזיים, בהם היא אינה זכאית:
ביטוח נפגעי עבודה - המשמעות היא שאם נפגעה בביתה בתאונה תוך כדי ועקב עיסוקה כעקרת בית, היא לא תהיה זכאית לדמי פגיעה, למענק פגיעה ואף לא לקצבת נכות עבודה. לכל היותר תקבל דמי פגיעה בתאונות למשך 76 ימים בלבד ובסכום מזערי. לכן, מומלץ לעקרות בית לבטח עצמן בביטוח תאונות אישיות רחב ככל האפשר.

קצבת זקנה - כאן מופלית עקרת הבית לרעה ביחס לנשים עובדות (בשכר), לרבות מהבית. שכן, עליה לצבור "תקופת אכשרה" של מספר חודשי עבודה, שאם לא כן - לא תקבל קצבה בגיל הפרישה (כיום- 62) אלא רק בגיל הזקנה (=גיל 67). המשמעות הכלכלית ברורה מאליה.

דמי לידה - עקרת הבית אינה מבוטחת גם בנושא זה. המשמעות הינה שעקרת בית יולדת לא תהא זכאית לחופשת לידה בתשלום. הרעיון הוא שממילא לא קיבלה שכר עבור עיסוקה ולכן אין מקום לשלם לה על אובדן הכנסה לאחר הלידה.

מהן המסקנות ממאמר זה?
נשים העובדות מחוץ לבית בשכר - רצוי שיוודאו שהמעסיק משלם להן דמי ביטוח לאומי. עקרות בית- כדאי שיבטחו את עצמן בביטוח תאונות אישיות. ולבסוף - כדאי ורצוי לעבוד בתשלום מחוץ לבית - על מנת לקבל קצבת הזקנה במועד הפרישה.