על האש ועל החבר'ה - לגבר שבחבורה !

לקראת יום העצמאות מתחילות ההכנות למנגל השנתי.

כל אבא ממוצע וכל אותם חבר'ה שאחראים על המנגל במפגשים מכירים את הסיטואציה הבאה: קובעים שעה לארוחה, גוזרים זמנים לאחור ומחליטים על שעת ה"ש"- השעה בה מדליקים את המנגל, ואז זה קורה - הלחץ מתחיל: העץ ששמנו לא נדלק, הזרדים עושים בעיקר עשן, והגחלים מסרבות לעבור מצבען השחור והמאיים לצבע האדום והכל כך מיוחל. הנפנוף, הלחץ והחרדה נותנים את אותותיהם.

אתם מתחילים להזיע ולאבד תקווה. המצב מחמיר כשהחברים מתחילים להגיע. האש עוד לא נדלקה, ואתם מנסים לשדר עסקים כרגיל. "זה גחלים מיוחדות", "זה מתחיל לאט ונדלק מהר", התירוצים עפים כמו גיצים באוויר ואתם מתפללים שאיזה נס יקרה ואף אחד לא יעלה על הפדיחה. רק שלא יגיע הרגע שבו יתחילו העצות מהחברים כיצד לעשות זאת נכון. רק שהאישה לא תשאל אם אנחנו רוצים שהיא תקרא לשכן שיעזור. למה לעזאזל זה לא נדלק?!

השנה, בכדי להימנע מאי נעימויות, החלטנו לברר עם מומחה לעניין מהי הדרך המהירה והיעילה ביותר להדלקת האש, או אם תרצו- "על האש בגפרור אחד".

ראול סטביצקי, אסאדור עם ותק של 15 שנה בתחום, המתמחה בבשרים במעשנת, מסביר כיצד עושים זאת בקייטרינג שנוסד על שמו- Tio Raul:
"סוד ההצלחה הוא בבחירת הפחם, מאוד חשוב שהפחם יהיה איכותי. פחם איכותי שקשה להדלקה מחזיק יותר זמן במצב בעירה והחום נשמר לזמן ארוך יותר. בנוסף, ככל שהפחם כבד יותר, בד"כ זה מעיד על כך שהוא טוב יותר. לאחר שבחרנו פחם איכותי, אנו בונים במרכז המנגל פירמידה מהפחם, כשבמרכז הפירמידה מגלגלים קצת נייר טואלט או נייר קל אחר, למשל עיתון.
לאחר שסיימנו להרכיב את הפירמידה, שופכים קצת שמן בישול מלמעלה. אנו משתמשים בשמן ולא בחומרי בעירה אחרים כגון דלק או מדליקים אחרים משתי סיבות עיקריות:
1. השמן הינו חומר שאינו כימי ואינו רעיל, והוא אינו משפיע על טעם הבשר בשום דרך.
2. ההדלקה באמצעות השמן היא איטית ולטווח ארוך, שזה מה שהפחם צריך. השמן לא נגמר מהר וזה מאפשר לאש להיתפס על הפחם כמו שצריך.

השלב הבא הוא לזרוק את הגפרור לפירמידה, ולתת לטבע לעשות את שלו.

טיפ קטן וחשוב- לפני שמניחים בשר כלשהו על הרשת, מומלץ לא להניח אותו כשהפחם שחור, אלא כשהוא לבן, מפני שכך אין סיכוי שהרעלים שמפריש הפחם יפגעו בבשר."

שיהיה בתאבון ויום עצמאות שמח!