גירושין בשיתוף פעולה, הייתכן?

כל מחלוקת בין שני צדדים, מלווה בתחושות אמוציונאליות, בעוצמות כאלה ואחרות, אשר מעצם טבען, מפריעות לצדדים להגיע להבנה והסכמה. זו אחת הסיבות שצדדים השרויים במחלוקת זקוקים לעזרה של גורם חיצוני, לדוגמא עו"ד, שייעץ להם כיצד לצלוח את המחלוקת ולפתור אותה, בדרך זו או אחרת. אחד היתרונות של קבלת יעוץ מקצועי כזה הוא מעצם העובדה שעורך הדין אינו מעורב אמוציונאלית במחלוקת ויכול לראות את העובדות, כשהן עומדות לגופן, במנותק מהאמוציות, ובהתייחסות להיבטים המקצועיים שלה.

הדברים הללו יפים, על אחת כמה וכמה, כאשר המחלוקת מתגלעת בין בני זוג נשואים, ואף כאלה שאינם נשואים, ובמיוחד כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים. במחלוקות כאלה, ההיבט האמוציונאלי של המחלוקת מהווה מרכיב משמעותי ביותר בהיקפה וטיבה של המחלוקת, ודברים שלמתבונן מן החוץ נראים פעוטים או חסרי חשיבות, מקבלים משקל וחשיבות רבים ביותר, בעיני הצדדים, בשל המטען הרגשי הנובע מעצם קיומה של המחלוקת או בשל הסיבות שהביאו את הצדדים למחלוקת.

גם בשל כך, טיבם של סכסוכי משפחה הוא, שהם ארוכים, כואבים וקשים לפתרון.

גורם נוסף, שקיים בסכסוכי משפחה, הם הילדים המשותפים של בני הזוג. הילדים הינם החלק הפגיע ביותר במחלוקת שנוצרה בין הוריהם, ומעבר להתמודדות שלהם, עם עצם המחלוקות והמריבות שהם עדים להן, הם לעיתים מוצאים את עצמם בצורך מסוים לעמוד לצידו של אחד מבני הזוג. יתירה מזו, לעיתים, שני בני הזוג או אחד מהם, במודע, או אף בלי להיות מודע לכך, עושים בילדים שימוש ככלי משחק במאבק שביניהם, דבר שמחריף עשרות מונים את מצוקתם של הילדים, שלעיתים הם צעירים ביותר ואין להם את הכלים להתמודד עם המצוקה אליה נקלעו, שלא בטובתם.

כאשר בוחנים את כל אשר אמרנו לעיל, ברורה השאלה, האם יתכן בכלל לנהל הליך של גירושין תוך כדי שיתוף פעולה בין ההורים? כפי שנראה להלן, מסתבר שאכן ישנה דרך כזו. הכוונה להליך, שנקרא בארץ "גירושין בשיתוף פעולה" ובאנגלית collaborative divorce. בהמשך המאמר נבקש להציגו ולהסביר אותו.

אולם ראשית נסקור בקצרה את שתי הדרכים הנוספות לניהול משבר גירושין.

הדרך המסורתית, אשר הייתה הדרך היחידה, עד לפני כעשור שנים, הייתה ניהול המחלוקת במסגרת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. דרך זו, מטיבה, הביאה את הצדדים להתנצחות משפטית, למאבקים בפני ערכאות שונות, תוך כדי הצורך להתמודד עם "מרוץ הסמכויות" בין בתי המשפט האזרחיים לבתי הדין הרבניים, נקיטת הליכי עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה. דרך זו, מטבע הדברים תלויה בלוחות הזמנים של בתי המשפט ובתי הדין אשר קובעים דיונים בטווחי זמן של חודשים או אף שנים, ובמרבית המקרים אין ביכולתם להביא את הצדדים לפתרונות זמניים מוסכמים או להסכמי ביניים. הליך כזה גורם להקצנת עמדות של הצדדים וכחלק בלתי נפרד ממשך הזמן והמשאבים שהוא דורש, גם שכר הטרחה הנגבה על ידי עורכי הדין הינו גבוה ונוגס לא אחת בקופה המשותפת של בני הזוג, שממילא מתדלדלת במסגרת ניהול הליך שכזה.

לפני קצת יותר מעשר שנים, החל להגיע לארץ הליך חלופי, של גישור. בהליך כזה, מופיעים הצדדים, כשהם מיוצגים על ידי עו"ד או אף ללא ייצוג, בפני מגשר, אחד או שנים, אשר שומעים את הצדדים, ומנסים להביא אותם להסכמות ביניהם, ללא צורך בניהול הליך משפטי בבתי המשפט ובבתי הדין. במידה והליך כזה מסתיים בהסכמה, נחתם על ידי הצדדים הסכם גישור אשר מקבל תוקף של פסק דין ובעקבותיו יכולים הצדדים להשלים את ההליך בגירושין בבית הדין הרבני. בהליך כזה, המגשר, שומע את בני הזוג, אך אמור למעשה להתמודד עם הטענות של שניהם בעצמו, כאשר לעיתים ישנה תחושה של אחד מבני הזוג שהמגשר נוטה לטובתו של הצד השני, דבר שיכול לחבל בסיכוי להגיע לכלל הסכם גישור סופי. בנוסף, לעיתים מתעורר

הצורך להיעזר במומחים חיצוניים, כמו פסיכולוג ילדים שיסייע להורים בפתרון בעיות הנובעות מהליך הגירושין.

גירושין בשיתוף פעולה:

הדרך השלישית והחדשה יותר, נקראת כאמור גירושין בשיתוף פעולה. הרעיון העומד בבסיסה של השיטה הזו מבוסס על כך שבני הזוג מקבלים מעטפת של שירותים, יעוץ והכוונה מקצועיים, אשר כולם ביחד, יש בהם, להביא להורדת המתח הרב הקיים ממילא ביניהם, מאפשר ניהול משא ומתן עניני וממוקד על הנושאים הרלוונטיים לאותה משפחה ומעניק פתרון מלא לכל הצרכים והבעיות הנובעות מקיומו של המשבר, ליציאה ממנו לדרך חדשה. כמו כן מאפשר להם הליך הגירושין בשיתוף פעולה, לנהל את העניינים שלהם מעתה והלאה בהסכמה ובהבנה למען ילדיהם המשותפים.

במסגרת הליך כזה, מעורבים כמה בעלי מקצוע ומומחים המעניקים לצדדים ליווי וטיפול מראשיתו ועד סופו. לכל אחד מבני הזוג יש עו"ד, אשר מייצג אותו ואת האינטרסים שלו, אך תוך מחויבות גם לתהליך עצמו, למשפחה בשלמותה ובמיוחד לטובת ילדיהם של בני הזוג. כמו כן כל בן זוג מלווה על ידי יועץ או יועצת גירושין שהם אנשי מקצוע מהתחומים הטיפוליים, כמו פסיכולוגיה, טיפול משפחתי, עבודה סוציאלית ויעוץ חינוכי אשר עברו הכשרה ספציפית בשיטת הגירושין בשיתוף פעולה. בנוסף לשם פתרון בעיות הקשורות לילדי בני הזוג מלווה אותם מומחה לטיפול בילדים. במקרים בהם בני הזוג זקוקים לייעוץ כלכלי, לפתרון מחלוקות כלכליות ו/או למציאת פתרונות כלכליים הנובעים מדרך חייהם החדשה, בנפרד זה מזו, הם יקבלו יעוץ מיועץ פיננסי שהוא בד"כ רואה חשבון במקצועו.

הצוות כולו, מחויב לנאמנות לבני הזוג אך כאמור גם לתא המשפחתי בכללותו.

במסגרת ההסכם הראשוני שנחתם בין בני הזוג בתחילת הליך, הם מתחייבים שלא לנקוט בהליכים משפטיים זה כנגד זו, ולהיפך, כל עוד הם מצויים בתהליך הזה. בנוסף אנשי המקצוע ובמיוחד עורכי הדין, מחויבים להליך עצמו ומנועים מלייצג את מי מבני הזוג במסגרת תביעה

משפטית אם תהיה כזו בעתיד. כך למעשה מנטרלים את החשש של בני הזוג מכך שאחד מהם ינקוט בהליכים משפטיים, תוך כדי הליך הגירושין בשיתוף פעולה.

קיומם של יועצים מומחים, בנוסף לעורכי הדין, מעניק לבני הזוג פתרון כולל למכלול הנושאים העולים במסגרת תהליך הגירושין, ואשר לעיתים יש בכל נושא כדי להוות אבן נגף בדרך להסכם גירושין מוסכם. תפקידם של היועצים, לעזור ולסייע לבני הזוג, לצמצם מתחים, לפתור משברים זמניים ולהכשיר אותם לקראת דרך החיים החדשה שלהם לאחר הגירושין. יועץ הילדים, מסייע ותומך במצוקה הנגרמת לילדים במסגרת הליך הגירושין ומכשיר את ההורים כיצד להעביר לילדים את המסר של הליך הגירושין ולהכין את הילדים לקראת המצב המשפחתי החדש והלא מוכר. כך גם פועל היועץ הכלכלי.

מרבית המפגשים נערכים עם עורכי הדין, כאשר ישנם מפגשים של כל אחד מבני הזוג עם עורך הדין שלו ומפגשים משותפים של שני בני הזוג ושני עורכי הדין. בדרך דומה מתנהלים המפגשים עם יועצי הגירושין.

היקף ומשך ההליך תלויים בהתקדמות הצדדים לקראת פתרון כולל. חשוב לציין שאומנם בהליך כזה מעורבים מלכתחילה כמה וכמה בעלי המקצוע, אולם דרך ניהולו של הליך הגירושין בשיתוף פעולה, והסיוע של כלל היועצים המקצועיים יוצרים מצב בו ניתן לסיים הליך שכזה, בזמן קצר יחסית ובסיכומו של דבר בעלות נמוכה יותר מאשר ניהולו של הליך דומה בית המשפט, כאשר הצדדים מקבלים במסגרת הליך הגירושין בשיתוף פעולה פתרון למכלול הנושאים הרלוונטיים להם.

כל אחד מבעלי המקצוע המעורבים בהליך הינו בעל הכשרה מקצועית ייעודית בתחומו וכל אחד מהם עבר הכשרה ספציפית בהליך הגירושין בשיתוף פעולה. כך מובטחת לצדדים רמה מקצועית נאותה ומקסימלית המאפשרת להם לקבל את הידע המקצועי המלא והראוי לשם השגת מטרותיהם, הנפרדות והמשותפות בהליך הגירושין בשיתוף פעולה.

עצם העובדה שלכל אחד מבני הזוג עו"ד ויועץ גירושין משלו, מאפשר לכל אחד מהצדדים לקבל יעוץ מקצועי אובייקטיבי, ללא כל משוא פנים או חשש לניגוד אינטרסים. מאידך המעורבות של בעלי המקצוע בהליך כזה, יוצרת אצלם מחויבות ללקוח שלהם, אך גם לתא

המשפחתי השלם, תוך הכוונה של הצדדים לקראת נקודת הסיום שהיא הסכם הוגן, מקצועי, ראוי ונכון שמגבש את טובת כל בני המשפחה, לחוד וביחד.

עם חתימת ההסכם הוא מוגש לאישור בית המשפט אשר מעניק לו תוקף של פסק דין בין הצדדים, ומכאן הדרך להסדרת הגט ביניהם, סלולה ומהירה.

הליך של גירושין בשיתוף פעולה ניתן לקיים, לפני הגשת תביעות משפטיות על ידי מי מבני הזוג ואף לאחר מכן, תוך התליית ההליכים כל עוד ההליך מתקיים. ואולם ככל שלא הוגשו תביעות כל שהן, הדרך פתוחה בפני בני הזוג, לקראת הסדר, מבלי שמי מהם טרח להטיח האשמות כל שהן, הנכללות בדרך כלל בכתבי טענות משפטיים, ובכך נמנע עוד מכשול אמוציונאלי חשוב.

הליך הגירושין בשיתוף פעולה הוא הליך וולונטרי וכל צד יכול לדרוש להפסיק אותו בכל עת ולעבור למסלול של ניהול הליך בבתי המשפט, אך כאמור ללא הסתייעות במי מבעלי המקצוע שהיו מעורבים בהליך הגירושין בשיתוף פעולה.

אומנם מדובר בהליך חדש בישראל, אולם הניסיון אשר נצבר בעולם במסגרתו, ואף בארץ במספר לא מבוטל של תיקים שהתנהלו בדרך זו, מלמד על חשיבותו של ההליך הזה ועל האפשרות לנהל ולסיים את הגירושין, בהבנה, הסכמה ושיתוף פעולה מלא של בני הזוג מתוך הבנה שגם אם מתגרשים זה מזו, הם יכולים לשמר, ולו למען ילדיהם, על מסגרת משותפת, מכבדת וטובה גם לאחר הגירושין עצמם.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

*** הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.