מעמדו המשפטי של עובר

דנה דרזנין, עו"ד ומגשרת מדרזנין ושות' מעדכנת אותנו כי לא ברור מהו הרגע המדויק בו עובר הופך לאדם ומתי הרגע בו חלים על העובר הכללים החלים על אדם.




"כמו כן, לא ברור האם זה רק כשהחוק במפורש מדבר על "עובר" או שזה גם משתמע במקרים בו דובר על "אדם". למשל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נקבע ש"אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
אז האם חוק זה גם מגן על עוברים?
בשל הקדמה בטכנולוגיה הרפואית כשיש טיפולי פוריות והפריות מבחנה, לא ברור האם עובר הופך לאדם כשהוא מתקיים באופן עצמאי ברחם, כלומר החל מהשבוע ה – 24 להריון או בכלל בשלב בו הביצית מופרית שזה השלב בו נוצרו החיים.

בישראל נדונה בעליון השאלה מתי בדיוק נוצרו החיים של ביציות מופרות. פסק הדין עסק בבני הזוג נחמני שעברו כזוג טיפולי הפריה, ובשלב בו היו צריכים להשתיל את הביציות המופרות ברחם הפונדקאית נפרדו הצדדים זה מזו. הבעל טען שאין לאישה זכות להפוך אותו לאב בעל כורחו ואילו האישה טענה שהביציות הן כבר יצור חי ויש להן את הזכות לדרוש את המשך התהליך כדי ליצור חיים. בפסק הדין נקבע בסופו של דבר, גם מסיבות רבות אחרות, לתת לבת הזוג את הביציות.

החוקים המפורשים שקובעים את זכויות העובר באופן ברור:
סעיף 1 לחוק הכשרות והאפוטרופסות המשפטית קובע שכל אדם כשר לזכויות ולחובות מרגע לידתו ועד למותו, כלומר, עובר שטרם נולד אין לו חובות וזכויות.
אבל, גם החוק הבין שיש לפעמים מצבים בהם יש אינטרסים של עובר שצריך להגן עליהם מפני צדדים אחרים.
למשל, חוק הנזיקין מגדיר "ילד" ככולל גם עובר ולכן העובר יכול להגיש תביעה בנזיקין בגלל עוולה שקרתה לו ו/או לאחד מהוריו עוד לפני שנולד.

כך למשל גם בעניין חוק הירושה הקובע בסעיף 3 ב' שיורש יכול גם להיות מי שנולד תוך 300 ימים ממות המוריש, כלומר הוא מדבר על עובר שיקבל זכויות ביום בו יוולד.

בעניין זה מעניין לספר כי ועדת טירקל שהתכנסה כדי לדון בחוק הירושה וכתבה הצעת חוק חדשה, דנה האם יש צורך, לאור השינויים הרבים שחלו בטכנולוגיות ברפואה – כלומר: ילדים נולדים מהפריית מבחנה אף לאחר חמש שנים – האם להחשיב אותם כיורשים? בהרצאה שנתן כב' השופט טירקל (בדימוס) באוניברסיטת חיפה סיפר הוא על כך שהועדה שקלה זאת אך בשל אי ההסכמה בין החברים החליטו שלא לגעת בנושא זה."

האם אפשר לקבוע אפוטרופוס לעובר שטרם נולד והאם אפשר לתבוע בשמו של עובר?
"חוק הכשרות והאפוטרופסות קובע שניתן לקבוע אפוטרופוס לעובר שטרם נולד על מנת להגן על זכות שתהיה לו אחרי שיוולד.
כך למשל מינו אפוטרופוס לעובר – את אמו – כאשר זו ביקשה עיכוב יציאה מהארץ נגד אביו של העובר שלא היה בעלה, כדי להגן, כאפוטרופוס העובר, על זכותו למזונות כשיוולד, אבל את תביעת המזונות קבעו שעל האם להגיש רק לאחר הולדת העובר."

האם לעובר יש זכות שהחוק צריך להגן עליה להתנגד לביצוע הפלה כדי שהוא יוכל להגיע ליום בו יהפוך לבעל זכויות (כלומר: ליום בו יוולד)?
אחת הדילמות הגדולות בעניין זה היא כמה אפשר להתערב בחיים של העובר, דהיינו במקרה הקיצוני, האם מותר לאישה לעשות הפלה.
חוק העונשין קובע שבמידה ויש צורך להפסיק את ההריון כדי להציל את חייה של האם בכל נקודה במהלך ההריון או כדי למנוע נזק חמור מותר לרופא מוסמך לעשות הפסקת הריון והוא לא ישא באחריות פלילית בשל כך.
לפיכך: ככל הנראה לעובר יש את הזכויות שנקבעו מפורשות לגביו בחוק ויכול להתמנות לגביו אפוטרופוס רק על מנת להגן על זכויות שיהיו לעובר לכשיוולד.