"משנכנס אדר מרבים בשמחה" - הנוהגים

השם, "פורים", נגזר מהמילה פור (=גורל), שהפיל המן הרשע על היהודים. העם היהודי היה נתון תחת גזירותיו הקשות ומרדכי היהודי, דודה של אסתר המלכה, נאבק למען ביטול הגזירות. על כן, מסמל יותר מכל חג הפורים את הנס הגדול שנעשה ליהודים בימי אחשוורוש.

המאבק שלהם לא נסב על קיומו הרוחני של עם ישראל כמו בחנוכה למשל, אלא על עצם קיומו הפיזי. זוהי הסיבה שהחג מונצח לא רק באמצעים רוחניים אלא גם באמצעות ביטויים גשמיים של אוכל, שתייה, תלבושות צבעוניות וביטויי שמחה.

שמחת פורים היא מעין הפגנה כלפי יורשיו של המן וממשיכי דרכו לאורך הדורות, על כן אחד מעיקרי החג הוא לשמוח ולצהול.

במהלך החג נוהגים לקיים שבע מצוות:
1. קריאת מגילה
2. משלוח מנות איש לרעהו
3. מתנות לאביונים
4. קריאת התורה
5. אמירת "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון
6. משתה ושמחה, סעודה
7. איסור הספד ותענית

תענית אסתר
דיני הצום זהים לאלה של שאר תעניות הציבור. הוא מתחיל עם עלות השחר ומסתיים עם שקיעת החמה.
לפי מקורות חז"ל, יהודי פרס היו בתהליך של התבוללות שבא לידי ביטוי בכך שחלקם נענה לקריאת אחשוורוש ליטול חלק במשתה שערך. השתתפות במשתה זה היוותה פגיעה חמורה בגאווה הלאומית, שכן כלי המשתה היו כלי המקדש אשר נלקחו לבבל בימי נבוכדנאצר והסעודה כללה אכילת טריפות ושתיית יין נסך.
על מנת שהעם יהיה ראוי לנס, היה עליו לכפר על מעשיו על ידי צום, בכי ומספד, ולכן נקבע צום תענית אסתר.
גם כאן, כמו בחגים יהודיים אחרים, הצום יוצר מעבר חד בין תענית ואבל לבין משתה ושמחה (להזכירנו כי אין בעולם שמחה מוחלטת, שאינה מהולה בעצב).

במגילה נקבעו ארבעה דיני פורים:
א. קריאת מגילת אסתר
ב. סעודת פורים
ג. משלוח מנות
ד. מתנות לאביונים

קריאת מגילת אסתר
את מגילת אסתר נוהגים לקרוא פעמיים. בליל החג, לאחר תפילת ערבית, ובבוקר היום עצמו, אחרי תפילת שחרית. עם השנים התפתח הנוהג של הרעשה ברעשנים בכל פעם ששמו של המן מוזכר בקריאת המגילה.
מקור הנוהג הוא בציווי של השמדת זכר עמלק ("מחה אמחה את זכר עמלק").

סעודת פורים – מצווה
ימי פורים נקבעו כימי משתה ושמחה, ובכך הצטווינו לערוך סעודה בימי פורים. הסעודה הנערכת בליל החג, אין בה בכדי להוציא לידי חובה, וחייבת להיערך סעודה נוספת ביום פורים עצמו, לפני שקיעת החמה.
מקור הנוהג לשתיית היין בחג הוא נס פורים. ושתי נטרדה במשתה היין ובאה אסתר במקומה, ומפולת המן הייתה במשתה היין שעשתה אסתר, ועל ידי התשובה תוקן החטא שחטאו ישראל במשתה אחשוורוש - לכן חייבו חכמינו להשתכר ביין ואמרו: "חייב אדם לבסומי בפוריא, עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
ואולם מי ששתיית הרבה יין מזיקה לו לבריאות או שחושש כי יבוא לידי קלות ראש או ישכח לברך ולהתפלל - לא צריך להשתכר, אלא לשתות יותר מהרגלו ויירדם מיינו ובכך הוא יוצא ידי מצות חכמינו שהישן אינו יודע בין ארור לברור".
מאכל המזוהה עם חג פורים מכונה "אוזני המן" – עוגיות שמרים ממולאות בריבה, פרג או שוקולד. נוהגים לייחס את השם לצורת כובעו של המן או לצורת אוזניו, כשחזר לביתו מושפל מחצר המלך.

משלוח מנות
מטרת מצווה זו היא להרבות אחווה ואהבה בישראל.
משלוח המנות מורכב מדברי מאכל ומשקה, ויש הנוהגים לצרף למשלוח מנות בסיסי זה גם מתנה או הפתעה כלשהי.
עיקר המצווה שיהיו מתנות יקרות ערך וערבות לחיך, כלומר אם השולח איש עשיר והמנה אינה לפי ערך המקבל - אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.
את משלוח המנות נותנים פנים אל פנים ובדרך כלל ילדי המשפחות הם אלו אשר מעניקים את משלוחי המנות. כאשר מקבלים משלוח מנות, ראוי לתת בו בזמן משלוח משלנו בחזרה. לשם כך, מומלץ מאוד להכין בבית כמה משלוחי מנות רזרביים.

מתנות לאביונים
מתנות - לשון רבים, אביונים - לשון רבים, ומכאן, שכדי לצאת לידי חובה, יש לתת לפחות שתי מנות לשני אביונים. מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודה ובמשלוח מנות. נהוג לתת את המתנות לעניים ביום ולא בלילה, על מנת שיספיקו ליהנות מן המתנות עוד בפורים לצרכי סעודה.

מנהגי פורים
במשך הדורות, כאשר החיים היו מלאי סבל וקשיים, היווה פורים אי בודד של שמחה, הומור וחדוות חיים.
כחלק מההווי המיוחד של פורים, נוצר מנהג ה"פורימשפיל" שכולל ספרות פורימית, תחפושות ומסכות אשר נועדו לבדר ולשמח את הבריות.
מקובל גם לחקות דמויות ידועות ולהתחזות אליהם, כאשר זו הפעם היחידה בה יכלו אנשי הקהילה "לרדת" על מקובלי הקהילה ולסגור עימם חשבונות....

חג פורים שמח !

*** למידע נוסף על נימוסין ונוהג בינלאומי - לחצו כאן !