הנך מוזמנת למסיבת תה High tea / Afternoon tea

בעבר היה מקובל מאוד לערוך מפגשים חברתיים בשעות אחר הצהריים, שהיו מבוססים על שתיית תה. השעה המקובלת למסיבות אלה הייתה 16:00 - שעה שבזמננו נחשבת אצל מרבית אנשי העסקים לאמצע היום.

ובכל זאת, כך מסתבר, המסורת מחזיקה מעמד וטקסי תה עדיין מתקיימים, אפילו בזירה העסקית, אך שימו לב: אם מחליטים לערוך מסיבת תה שכזאת באמצע השבוע, כדאי לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר, כך שאנשים יוכלו להגיע (לזמן קצר בדרכם הביתה).

Afternoon Tea או בשמו האחר High Tea - הוא טקס שמקורו בשלהי המאה ה-18, כשדוכסית בריטית החלה לשתות תה עם לחם וחמאה שהיו מוגשים לה בשעות אחר הצהריים.

בימים ההם, ארוחת הצהריים הוגשה בין השעה אחת לשתיים בצהריים, ואילו ארוחת הערב הוגשה בין שמונה לתשע בערב.
הדוכסית הייתה תמיד רעבה בשעות אחר הצהריים, ולעתים קרובות נהגה להזמין אליה חברות שתצטרפנה לשתיית התה יחדיו.
אט אט הפך ההרגל של הדוכסית וחברותיה למנהג פופולרי בשכבות האוכלוסייה הבינוניות- גבוהות.
יחד עם התה נהגו להגיש מאפי שמרים או עוגות קרם ובעיקר סנדוויצ'ים קטנים וביסקוויטים.

High Tea המקורי הוגש בסביבות השעה שש-שבע אחר הצהריים לאנשים מן המעמד הנמוך, וכלל ארוחת ערב בשלמותה.
יחד עם התה אכלו הרבה מאוד לחם, חמאה, ביצים, בשר ומאפים.
מדובר יותר בארוחת גברים שחזרו לאחר הציד מאשר במפגש חברתי של חברות בשעות אחר הצהריים.

היום משמעות המושג High Tea שונה בתכלית.

משמעות השם נגזרת מן הביטוי "It's high time we had something to eat". מכאן, ניתן להבין, שאירוח מסוג זה מתכוון לשדרג את תה אחר הצהריים המסורתי, ומציע מגוון רחב יותר של כיבוד, לא רק בתחום המזון אלא גם במשקאות.

כך למשל בהחלט מקובל להגיש ויסקי וסודה בעת High Tea.
לכיבוד מתווספים מיני מזונות כגון :נקניקיות, ביצים רכות, סרדינים על צנימים, כבדי עוף ועוד.
בכל אופן, תמיד יוגש גם מזון חם ומבושל. מכיוון שHigh Tea כולל יותר כיבוד, הוא נערך בשעות מאוחרות יותר מאלה של מסיבת התה המוקדמת.

מבחינת סולם החשיבות של האירועים החברתיים, ה High Tea נמצא מדרגה מתחת למסיבת התה המוקדמת.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שב-High Tea, הסבירות שתוגש גם ארוחת ערב מלאה נמוכה מאשר במסיבת תה מוקדמת.

כללי הטקס במסיבת תה:

מסיבת תה יכולה להתקיים בכל חדר, מרפסת או גינה.

הסידור האידיאלי הוא להציב שני שולחנות נפרדים: האחד לצדה של המארחת ועליו כל הדרוש להכנת התה ולמזיגתו. ספלי התה גם הם מונחים על שולחן זה. על השולחן השני מונח הכיבוד, הצלחות והסכינים, והוא ממוקם כך שיהיה נגיש לכל האורחים.

יש לדאוג שלכל אורח יהיה היכן להניח את הכוס והצלחת שלו. אם ישנם הרבה אורחים, כדאי לשים שולחן קטן בין כל שני כיסאות. כל אורח מקבל ספל, תחתית ועליה כפית, צלחת וסכין. אין מגישים מזלגות. מאכלים או עוגות שאי-אפשר לאכול בידיים, אין מגישים במסיבת תה. בעבר לא היו משתמשים במפיות במסיבות תה, אולם כיום מקובל להגיש לאורחים מפיות קטנות (מפיות נייר יעשו את העבודה בהחלט).

מסיבת תה מחייבת הצטיידות בכלים מיוחדים:

קומקום גדול מכסף או מחרסינה, המונח על גזיית אלכוהול
קומקום עם תמצית תה
ספלים
קערה לשאריות
מסננת תה
קנקן לחלב
קערה לקוביות סוכר
צלחות קטנות
מפיות

את התה מכינים בחדר האירוח, בנוכחות האורחים (ולא במטבח!).

מחממים את קומקום התה על ידי כך ששוטפים אותו במים רותחים. מכניסים לקומקום את עלי התה, יוצקים על עלי התה מים רותחים וממתינים.

כשהתה מוכן פונים לאורח הכבוד ושואלים אותו כיצד הוא שותה את התה. מוסיפים סוכר (רצוי קוביות) וחלב בהתאם לבקשת האורח. באשר לשתיית תה עם חלב, ישנן שתי אסכולות: האחת גורסת כי תחילה מוזגים לכוס את החלב ולאחריו את התה והשנייה טוענת הפוך. מקובל יותר למזוג תחילה את התה, שכן אז ניתן לראות את צבעו ולבחור ברמת החוזק הרצויה. את פלחי הלימון מגישים על צלוחית זכוכית. לאחר מזיגת התה האורח לוקח את הכוס מידי המארח.

ישנו סגנון נוסף שנקרא Low tea מהסיבה הפשוטה שהוא הוגש על שולחן סלוני נמוך ואילו ה- High tea הוגש לרוב על שולחן אוכל גבוה.

למסיבת התה ישנו ריטואל קבוע:
תה וסנדוויצ'ים קטנים מוגשים תחילה : cucumber sandwich(המזוהה ביותר עם מסיבות התה), ביצים, ממרח דגים, שינקן וסלמון מעושן.
אחר כך מגישים את הסקונס – סוג מאפה המוגש עם חמאה, שמנת וריבת תות ומסקרפונה.
ולבסוף מגישים מתוקים קטנטנים או עוגות.

(* כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט לייבוביץ - כוהנת הנימוסים וההליכות של ישראל)